מהרש"ל על הש"ס/בבא קמא/פרק ט

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו חננאל | הרשב"א | תוספות רי"ד | מאירי | הריטב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף צג עמוד ב

גמרא ונתעברה אצלו רחל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אין מצטרף כו' מנה ופרס נ"ב זהו לר' דוסא דמתניתין ולא אליבא דחכמים:

בא"ד למנה ופרס להתחייב נ"ב פי' לדין מנה ופרס שצריך לכל אחד:

תוס' בד"ה הא דחוורי' כו' בדנפוצי נמי פליגי הס"ד ואח"כ מ"ה חדש השתא:

דף צד עמוד א

גמרא הם ולא שינוייהם כו' נ"ב פי' שניהם וק"ל:

שם שלך לפניך דשינוי במקומו כו' כצ"ל:

שם אלא לענין ברכה נ"ב אין הפשט שלא יברך אלא כלומר שאינו עולה לרצון אף שכבר קנה ומש"ה צריך להחזירה לבעלים ולא יברך עליו אבל פשיטא היכא שרוצה לאכול שצריך לברך תחלה וסוף עיין באשר"י ריש פרק שלשה שאכלו:

שם ר' ישמעאל התם לענין פאה משום דכתיב כו':

שם תעזוב יתירא ואת"ל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה חייב בפרט כו' וכן לא תפאר כו' נ"ב כמו א"נ וק"ל?:

בא"ד דהיינו פרט כו' נ"ב פי' הנאמר גבי זיתים וק"ל:

דף צד עמוד ב

גמרא והשיב את הגזילה מ"מ וא"ת כו' אמרה לו אשתו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה בבא נמחק בבא וצריך להתחיל הדיבור לצאת כו':

דף צה עמוד א

גמרא ת"ר הגוזל רחל וגזזה פרה וילדה כצ"ל ונ"ב כך נ"ל והרי"ף גורס או ילדה:

שם ותני גזל בהמה והזקינה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רואים אותה ומשלם דמים כשעת הגזילה כו' כצ"ל:

דף צה עמוד ב

תוס' בד"ה מני כו' אפילו ילדה קאמר נ"ב ותימה א"כ מניין לרב פפא דפליגי בשבח שעל גבי גזילה דילמא כ"ע סבר דנגזל הוי ובילדה הוא דפליגי וק"ל. והנראה בעיני דא"א לתרץ דדיוקא דמתני' אמחצה ושליש קאי דא"כ הוה ליה למתני דלא נימא דיוקא לגמרי קממעט ודו"ק [עיין במהרש"א]:

דף צו עמוד א

גמרא וזבנה ניהליה והשביח עובד כוכבים כו' כצ"ל:

שם ועביד גובי כו' נ"ב פי' חתיכות קטנות ופירש הרמב"ם והטור כעין חוליות חוליות:

רש"י בד"ה חופיא אשקוב"א שבו מכבדין את הבית וחולק כל כו' כצ"ל:

בד"ה התיומת כף תומר כו' נ"ב פי' זה נוטה לדברי הגאונים בהלכות גדולות אבל בסוכה פרש"י להדיא כמו שמביאים התוס' וכן עיקר:

תוס' בד"ה הא דמסיק כו' איקום ואישפי ואדכי ואמריק זביני כו' כצ"ל:

בד"ה הניחא כו' היינו רמי כו' נ"ב מ"ה כותבין התוס' דבר זה לפי שלא מצינו להדיא דפליגי ביה אמוראי בדין זה אלא מתוך משמעות הסוגיא דהתם וכן כתבו התוס' התם דמתוך משמעות דהתם פריך בכל דוכתא הניחא כו' וק"ל:

דף צו עמוד ב

גמרא זה הכלל לאתויי מאי כו' צ"ל כל לאתויי מאי כו' ונ"ב הר"י והרא"ש גורסים כל לאתויי מאי ופי' הר"ן בשם הרא"ה וז"ל מכל דייק אבל זה הכלל הא מרבה לן יוקרא וזולא וכדאמר התם בפסחים אילימא דמעיקרא שוה זוזי והשתא שוה כו' הא תנן זה הכלל כל הגזלנים כו' אבל התוס' דפרק המפקיד בסופו פירשו דזה הכלל הכא דייק ועיקר המשנה כל הגזלנים איירי ביוקרא וזולא ע"ש:

תוס' בד"ה ועבדי' כו' מנסרים ועשאן כלים כו' נ"ב ותימה ממה נפשך אי איירי בנסרים שיכול לשופן ולהיותן נסרים כבראשונה הלא אמרינן לעיל דלא קני לרב אשי משום דהוי שינוי החוזר וה"ה לרב פפא ואי איירי בנסרים שאין חוזרים לברייתן א"כ מאי ראיה איכא אחר כך מצאתי בספר צפנת פענח שפסק להדיא אפילו עשה מן הנסרים כוסות וכלים לא קני וק"ל [עיין במהרש"א]:

בד"ה המחליף כו' אלא במשיכה ובשעת משיכה כו' כצ"ל:

דף צז עמוד א

רש"י בד"ה שלא בשעת מלאכה בשעה שאינו רגיל לעשות כו' כצ"ל:

דף צז עמוד ב

רש"י בד"ה מקפידות כו' הן של כו' הד"א:

תוס' בד"ה אי הכי כו' כשמלכיות מקפידות נ"ב ותימה דלמא מוקי ליה במקפדת אבל לא בחשי אבל השתא צריך לאוקמי במקפדת יותר מדאי כפרש"י וצ"ע נ"ל [עיין במהרש"א]:

בא"ד שאר מדינות הבאות לכאן והכא איירי במקפידות ונראה לר"י דודאי כו' כצ"ל:

דף צח עמוד א

גמ' בלא חבורה דטפתא דדמא כו' ולא מידי כולהו שוורים כו' כצ"ל:

דף צח עמוד ב

תוס' בד"ה נכתוב ליה שטרא כו' ולא בהאי דתנא כו' כצ"ל:

דף צט עמוד א

גמרא דרב כהנא בגררא דסרבלא כצ"ל וכן ברש"י ונ"ב הערוך הביא בערך גרר ופי' לתקן הסרבל בלעז פלוקרי דאגריה לביטשיה לדרכו ברגל שיהא עב וקשה דהתם ליכא שבחא דאכתי בעי למגרריה ולרכוכי עד כאן אבל רש"י לא פי' בסוף המקבל אהא דאגרי לביטשיה דליכא שבחא ע"ש:

דף צט עמוד ב

גמרא מאי איכא בין תנא כו' נמחק מאי איכא:

רש"י בד"ה רבא אמר כו' כלי הכי גרסינן הס"ד והד"א:

דף ק עמוד א

רש"י בד"ה שנשא כו' ללוה וחייב את כו' הטמאין וערבן עם כו' כצ"ל:

דף ק עמוד ב

תוס' בד"ה אומר לו כו' בין פסק ללא פסק דשאני כו' כצ"ל:

בד"ה אם השבח כו' ט"ו מנים קרי שבח והיציאה קרי עשרה כו' כצ"ל:

דף קא עמוד א

רש"י בד"ה נותן לו כו' אבל נתן עצים כו' דלא שינה ולא קני ידו על התחתונה כצ"ל:

בד"ה אי נמי כו' ואמרי לה קופה של נצרים כצ"ל ונ"ב זה אינו מפרש"י אלא מפי' הערוך:

תוס' בד"ה דזל צבעא כו' דאי דקינהו ושרנהו כו' כצ"ל:

דף קא עמוד ב

רש"י בד"ה ספיחי כו' בלעז גווד"א כתב הרמב"ם שהוא אחד ממיני הצבעים:

בד"ה יצאו כו' שנעשים גחלים כו' כצ"ל:

דף קב עמוד ב

גמ' שינוי אינו קונה נ"ב פירוש היכא דשינה בפעולתו נ"ל:

רש"י בד"ה ה"ק כו' ריש גלותא אין כופין כו' הד"א:

תוס' בד"ה מי הודיע כו' הן הקדש דאינו כו' כצ"ל:

דף קג עמוד א

תוס' בד"ה כמאן כבני כו' יהבו ליה מעותיו ואי שקיל כהנא כו' כצ"ל והשאר נמחק:

דף קג עמוד ב

רש"י בד"ה עד שיתמעט כו' שכר שכיר תשומת כו' הד"א:

בד"ה עבוד רבנן כו' ויהא תחת ידם עד כו' כצ"ל:

דף קד עמוד א

תוס' בד"ה שליח כו' הל"ל ששלח ליה שלח לי כו' כצ"ל:

דף קה עמוד א

גמ' אין כאן ואמר רבא כו' כצ"ל:

רש"י מן ד"ה מלוה על פה עד ד"ה רב הונא נמחקה ונ"ב זהו לפי גירסת הספרים ולפי הנראה שאינו מפרש"י אלא הוגה בפנים מן הגליונות והוא מפי' אחרים וכן פירשו התוספות:

בד"ה מופקדת כו' וחייבין על זדון כו' נ"ב פי' שידע שחייב קרבן על שבועת שקר וידע שנשבע לשקר ועל שגגתה עם הזדון פי' שזדון הוא על השבועה אבל בזה שגג שלא ידע מי שנשבע לשקר שחייב קרבן שבועה אבל שגגתה גרידא שלא ידע שנשבע לשקר כי הכא וק"ל:

בד"ה צריך לילך דחיישינן שמא כו' כצ"ל:

בד"ה חייב כו' בעי לאהדוריה ולהוליכה אחריו כצ"ל:

תוס' בד"ה אמר רבא כו' רבא מסברא ומדנקט הוזלו כו' כצ"ל:

בד"ה ה"ג בעי רבא גזל ב' אגודות בפרוטה והחזיר כו' כצ"ל:

בד"ה הרי כו' צמיד פתיל שאין טומאה כו' כצ"ל:

דף קה עמוד ב

רש"י בד"ה פטור כו' שמצא פלוני זה היה יכול לומר נאנסה כו' כצ"ל ונ"ב פי' קודם שראיתה ומכחיש העד דאי לאו הכי אפי' גבי שני עדים נמי נאמן בשבועת דנאנסה ודו"ק:

גמ' והביאו עדים מי נפטר הגנב כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נפטר כו' דנאמן הוא אנן כו' כצ"ל:

בד"ה ובעלי חוב כו' והשאר יגבו ממנו נ"ב פי' אם לוה כל הסך וה"ה אם לא לוה אלא השליש וק"ל:

תוס' בד"ה ולא הניחוהו כו' ויש מתרצים דכיון כו' דנשבע שומר באמת ותו כו' כצ"ל:

דף קו עמוד ב

רש"י בד"ה גנב הגנב מרבויא דה"י דאתרבאי בטוען כו' כפל וד' וה' כצ"ל והד"א:

בד"ה ולישני ליה כו' ד' וה' ומשני כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה ולשני ליה כו' שחטו ואכל דמשלם כפל כו' כצ"ל:

בד"ה על כל אבידה וגו' ישלם שנים כצ"ל:

דף קז עמוד ב

גמ' בעומדת על אבוסה נ"ב פירוש וליתא לדר' חייא בר יוסף וק"ל:

דף קט עמוד ב

גמ' יש לו גואלים ואם לאו כו' כצ"ל:

שם ומנין שעבודתה ועורה שלו נ"ב פי' אפילו לא הקריב הוא בעצמו והיינו כמו שמפרש כיצד אבל לפי גירסא אחרת של רש"י עבודה ועורה לאנשי משמר לא מתיישב לשון כיצד ואולי לא גרסי' ליה:

תוס' בד"ה ומה דבר כו' אלא מתנות נ"ב נ"ל שאר מתנות דהא תרומה נמי בכלל כ"ד מתנות כהונה ודו"ק:

דף קי עמוד א

רש"י בד"ה נתנו לכל כו' נמי שליח הס"ד:

בד"ה כשהוא אומר מלבד איל הכפורים הוי כו' כצ"ל:

דף קי עמוד ב

גמ' בעלמא הוא תיקו נמחק תיקו:

שם בעי הכי אפילו את"ל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מורם מאיל כו' מפסלי ביוצא הס"ד:

תוס' בד"ה וגזל הגר כו' גזל הגר מעשרה בגבולין דכי היכי כו' ונ"ב נ"ל בגבולין כי במדינה קרי ליה נמי ירושלים וכל חוץ למקדש קרוי מדינה כגון מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה וכן תוקעין במקדש בשבת כו':

דף קיא עמוד א

גמ' שם אשמו ולא הביא מעילתו נמחק נ"ב בי"ס אינו אבל מתוך פרש"י משמע דגרסינן ליה והכי פירושו מניין שאחד אינו מכפר בלתי השני וק"ל: