מהרש"ל על הש"ס/בבא קמא/פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף פג עמוד ב[עריכה]

גמ' שם אי מהאי הוה אמינא איבעית סיב דמי עינא ואיבעית עויר עינא לישנא אחרינא אי בעי עיניה ניתב כו' כצ"ל ונ"ב כך מצאתי בס"א:

תוס' בד"ה מכה בהמה כו' מה מכה בהמה כו' נ"ב פי' שהכה אותה לרפואה:


דף פד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה אלהים בעינן כו' פ"ק שור בשור כו' הד"א:

בד"ה מידי דהוה כו' בעידי הודאה שאמר בפנינו הודה לו והלוואות כו' הלוה לו כצ"ל הד"א והס"ד:

בד"ה פגם שייך כו' מכספא הס"ד ואח"כ מ"ה בושת לאו קנסא הוא שהרי כו':

בד"ה איפכא כו' דהאי נאמרה דקאמרי רבי כו' רחמנא כו' ובן עזאי כו' מ"ט כויה דלית בה חבורה משמע כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה אי נמי כו' דלא שכיחא היא טפי נמחק טפי ונ"ב נ"ל טעות הוא ובס"ה גבי דכי האי גונא כו' לא שכיחא הוא מקומו וצ"ל דבהאי גונא לא שכיחא טפי ולא כו':


דף פה עמוד א[עריכה]

גמ' ואי אמר מייתינא לך אסיא רחיקא א"ל כו' עינא עוירא ואי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ר' סבר כו' עמה חבורה אין ואי לא לא השתא כו' כשיש חבורה דאין דנין כו' כצ"ל:

בד"ה ואי א"ל מזיק הס"ד:

בד"ה אסיא כו' וקריבא הוא נ"ב פי' קרוב שלי וכן בסימני אשר"י:


דף פה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה לקתה כו' זה שנקטע רגלו כו' נ"ב נראה בעיני ט"ס מ"ש ברש"י לעיל שנקטע רגלו ובסוף שנקטעה ידו אלא להיפך הוא כמ"ש התוס' דאי לאו הכי לא מיושב כלל מה שמשיב מדת הדין לא לקתה שכבר נתן לו כו' ועוד בנקטע רגלו לאו בר שומר קישואין הוא כמו שמסיק ובגמרא מסיק להדיא גבי דלי דולא לאו אגרא דשומר קישואין הוא שקיל אלא ט"ס הוא מי שטעה ברש"י ולא הבין שמיתפח מחולי זה הוא כמ"ש התוס' ומדעתו בודאי הגיה ושיבש ותדע דהא במתני' כבר הוזכר ידו קודם רגלו וכן הברייתא גופא מסיק בשינויא שכבר נתן לו דמי ידו ורגלו ומזכיר ידו קודם נ"ל ואחר רוב העיון בא לידי פי' ישן ונמצא בזה הלשון דכי איתפח גברא מחולי זה קודם שנקטע כו' והיינו כמו שהגהתי [עיין במהרש"א]:

בד"ה צמתה כו' שהגידים צומתין הס"ד:


דף פו עמוד ב[עריכה]

גמרא ופטור על הבושת שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין כו' ניפשוט מיניה דמשום כו' כצ"ל:


דף פז עמוד ב[עריכה]

גמרא ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה כו' כצ"ל:


דף פח עמוד א[עריכה]

גמרא שפצעה בפניה דאפחתה מכספא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דאי ס"ד כו' תרתי כו' מדלא כתיב על אבותיהם והס"ד:


דף צ עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הקדש עשה כו' מוסיף מלוה עוד דינר כו' נ"ב בפ' שום היתומים פרש"י הבעל חוב יוסיף עוד להלותו דינר לזה ופודה את הנכסים האלו כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואני פירשתי לשם בענין אחר:


דף צב עמוד א[עריכה]

גמרא רב חסדא חזא תאלי בי גופני כו' כצ"ל ונ"ב הוא דקלים עיין לעיל בדף נ"ט:


דף צב עמוד ב[עריכה]

גמ' קרית ולא ענך דחי גודא שדי ביה כצ"ל:


דף צג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה לשמור ולא כו' אצלו על מנת לאבד או על מנת לחלק כו' נ"ב האי על מנת דפירש רש"י לאו דוקא אלא כלומר שנתן לו רשות וכן פי' הר"ן [עיין במהרש"א]: