מהרש"ל על הש"ס/בבא קמא/פרק ח

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף פג עמוד ב

גמ' שם אי מהאי הוה אמינא איבעית סיב דמי עינא ואיבעית עויר עינא לישנא אחרינא אי בעי עיניה ניתב כו' כצ"ל ונ"ב כך מצאתי בס"א:

תוס' בד"ה מכה בהמה כו' מה מכה בהמה כו' נ"ב פי' שהכה אותה לרפואה:

דף פד עמוד ב

רש"י בד"ה אלהים בעינן כו' פ"ק שור בשור כו' הד"א:

בד"ה מידי דהוה כו' בעידי הודאה שאמר בפנינו הודה לו והלוואות כו' הלוה לו כצ"ל הד"א והס"ד:

בד"ה פגם שייך כו' מכספא הס"ד ואח"כ מ"ה בושת לאו קנסא הוא שהרי כו':

בד"ה איפכא כו' דהאי נאמרה דקאמרי רבי כו' רחמנא כו' ובן עזאי כו' מ"ט כויה דלית בה חבורה משמע כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה אי נמי כו' דלא שכיחא היא טפי נמחק טפי ונ"ב נ"ל טעות הוא ובס"ה גבי דכי האי גונא כו' לא שכיחא הוא מקומו וצ"ל דבהאי גונא לא שכיחא טפי ולא כו':

דף פה עמוד א

גמ' ואי אמר מייתינא לך אסיא רחיקא א"ל כו' עינא עוירא ואי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ר' סבר כו' עמה חבורה אין ואי לא לא השתא כו' כשיש חבורה דאין דנין כו' כצ"ל:

בד"ה ואי א"ל מזיק הס"ד:

בד"ה אסיא כו' וקריבא הוא נ"ב פי' קרוב שלי וכן בסימני אשר"י:

דף פה עמוד ב

רש"י בד"ה לקתה כו' זה שנקטע רגלו כו' נ"ב נראה בעיני ט"ס מ"ש ברש"י לעיל שנקטע רגלו ובסוף שנקטעה ידו אלא להיפך הוא כמ"ש התוס' דאי לאו הכי לא מיושב כלל מה שמשיב מדת הדין לא לקתה שכבר נתן לו כו' ועוד בנקטע רגלו לאו בר שומר קישואין הוא כמו שמסיק ובגמרא מסיק להדיא גבי דלי דולא לאו אגרא דשומר קישואין הוא שקיל אלא ט"ס הוא מי שטעה ברש"י ולא הבין שמיתפח מחולי זה הוא כמ"ש התוס' ומדעתו בודאי הגיה ושיבש ותדע דהא במתני' כבר הוזכר ידו קודם רגלו וכן הברייתא גופא מסיק בשינויא שכבר נתן לו דמי ידו ורגלו ומזכיר ידו קודם נ"ל ואחר רוב העיון בא לידי פי' ישן ונמצא בזה הלשון דכי איתפח גברא מחולי זה קודם שנקטע כו' והיינו כמו שהגהתי [עיין במהרש"א]:

בד"ה צמתה כו' שהגידים צומתין הס"ד:

דף פו עמוד ב

גמרא ופטור על הבושת שנאמר ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין כו' ניפשוט מיניה דמשום כו' כצ"ל:

דף פז עמוד ב

גמרא ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה כו' כצ"ל:

דף פח עמוד א

גמרא שפצעה בפניה דאפחתה מכספא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דאי ס"ד כו' תרתי כו' מדלא כתיב על אבותיהם והס"ד:

דף צ עמוד א

רש"י בד"ה הקדש עשה כו' מוסיף מלוה עוד דינר כו' נ"ב בפ' שום היתומים פרש"י הבעל חוב יוסיף עוד להלותו דינר לזה ופודה את הנכסים האלו כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואני פירשתי לשם בענין אחר:

דף צב עמוד א

גמרא רב חסדא חזא תאלי בי גופני כו' כצ"ל ונ"ב הוא דקלים עיין לעיל בדף נ"ט:

דף צב עמוד ב

גמ' קרית ולא ענך דחי גודא שדי ביה כצ"ל:

דף צג עמוד א

רש"י בד"ה לשמור ולא כו' אצלו על מנת לאבד או על מנת לחלק כו' נ"ב האי על מנת דפירש רש"י לאו דוקא אלא כלומר שנתן לו רשות וכן פי' הר"ן [עיין במהרש"א]: