מהרש"ל על הש"ס/בבא קמא/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה חזר ונגח כו' האחרון הס"ד:


דף לז עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה יום ט"ו כו' הוי ראשון מן המנין כו' נ"ב ואף שפירשו התוס' לעיל דנקט לא נגח יתירא כדי שישלם בנגיחה רביעית נזק שלם מ"מ קשה דהא בעינן נגיחה חמישית דבנגיחה רביעית נעשה מועד וא"כ לא ישלם נזק שלם עד נגיחה חמישית ודו"ק:


דף לח עמוד א[עריכה]

גמ' רב שמואל בר יהודה כו' נ"ב ס"א עולא איקלע לבי רב שמואל בר יהודה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה עמד כו' שור שלהם כו' נ"ב נ"ל דוקא שור שלהם שור שלנו שמוציאין ממנו תשלומין משום דממון כנעני הפקר כהאי גוונא אבל שור שלנו כו' פטור מדין תורה דרעהו דוקא ודו"ק עיין בספרי ים של שלמה [עיין במהרש"א]. אחר ד"ה קראו ושנו נ"ב תוס' ארוכים חוץ מדבר זה שאתם אומרים כו' בירושלמי מסיים חוץ משני דברים הללו שאתם אומרים כו' ע"ש:


דף לח עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה גרי אריות כו' דגרי אמת כולן כו' נ"ב פי' בין גרי חלומות בין גרי אריות:


דף לט עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה אין מעמידין כו' מיירי בהזיקו בחיי האב כו' כצ"ל:

בד"ה דאי אמרת כו' והר"ר שמואל בחור בר יוסף כו' כצ"ל:


דף לט עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה דאי אמרת כו' אבל בזה אין חושש כו' נ"ב יש מקשים תיפוק ליה דאין חושש בכאן האפוטרופוס אם ישלם מאחר שחוזר ונפרע לכי גדלי ואין זו קושיא דבירושלמי לא נאמר אליבא דר' יוסי בר חנינא דחוזרים ונפרעין לכי גדלי ודו"ק:


דף מ עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה הוה מערקנא כו' של חבירו ופטור כו' נ"ב פי' לחד מאן דאמר דסבר פטור:


דף מא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הוי מועד לאדם בתמיה כצ"ל והס"ד:


דף מב עמוד א[עריכה]

גמ' ונגפו אשה נמחק ונ"ב וכן בס"א אינו:

שם אף שוורין מועדין וק"ו לתמין דפטירי הדר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה וגו' ולא שוורים כצ"ל:


דף מב עמוד ב[עריכה]

גמ' כשקדם ושחטו ה"נ משתלם נמי דמי עבד מעליא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ונתתם צ"ל וירש אותה ונתתם כו' כצ"ל:


דף מג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ונוקמא כו' ביש נוחלין נוקמא לרבה כגון כו' אביהם יש לו כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה כרבי דאמר כו' דממילא הס"ד:

בד"ה או שורו כו' וקתני מיהא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה רישא כו' כופר ע"י עצמו כו' כצ"ל:


דף מד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה אם עד כו' קטלא מכור כו' הד"א:


דף מה עמוד א[עריכה]

גמ' ר' טרפון היא דאמר משונה קרן נ"ב פירוש תם בקרן קרן משונה וע"כ משלם קרן תם חצי נזק אפילו הכי ברשות הניזק משלם נזק שלם:

שם כיון דבעיא צניעותא מרווחא דחצר מסלקי נפשייהו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אע"ג כו' והיה דומה לפטור כו' שור אין סברא כו' כצ"ל:


דף מה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה דחזא כו' פטור מזה ומזה נ"ב פירוש במועד להתחכך על בני אדם וק"ל:

בא"ד אין בעלים משלמין כופר נ"ב והוא הדין (כד"ג) לחיכוך כה"ג וק"ל:

תוס' בד"ה דחזא כו' מתחכך בכותל נ"ב אף שרש"י לא פירש בהדיא אחיכוך אלא אנגיחות מ"מ ה"ה אחיכוך קאמר ופי' בנגיחות וממנו תלמוד אחיכוך:

בא"ד דחשוב משונה מה שעושה כו' נ"ב אלא מועד דהכא לאו דוקא קאמר אלא שן הוא וה"ק בדבר שדרכו להיות מועד בתחילתו וכן פירשו התוס' להדיא דף מ"ד:

בא"ד בהפלת כותל אחרונה כו' נ"ב פי' לשמואל דמחייב בכופר ואפילו רב לא פטריה מכופר אלא משום שהשור אינו בסקילה הא לאו הכי משלם כופר אלמא דחשיב מועד בנפילה אחרונה ודו"ק:

בד"ה טעמא כו' סוגיא כרבא דלעיל דלר' זירא כו' ונ"ב פי' דר' זירא סבר להדיא לעיל דשניהם פטורים כדפירשו התוס' לעיל וא"כ בע"כ אנו מוכרחים לומר שסוגיא זו לא אתיא כר' זירא אלא אליבא דרבא כלומר ומדברי רבא לא תידוק דלרבא שניהם פטורים דנוכל לומר דהזיק חייב הוזק פטור כמו שהסברא נותנת ודו"ק: