מהרש"ל על הש"ס/בבא קמא/פרק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף סג עמוד א[עריכה]

גמרא כלל ופרט ל"ל למהדר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ואס"ד כו' הפרט לכתבינהו כו' הד"א:

תוס' בד"ה דבר שאין כו' עד שימעט הכתב כו' כצ"ל:


דף סג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה כשהוא אומר כו' בעצמו גנב הס"ד:

בד"ה או אינו כו' שטוען נגנבה משלם כו' נ"ב אין רצונו שיהיה חייב שומר חנם בגניבה דלזה לא צריך קרא למעט דאי חייב בגניבה א"כ איך מצינו כפל בטוען טענת גנב ולעיל מרבינן לכ"ע מלא ימצא טוען טענת גנב לכפל אלא כך פי' הפשט ש"ח שטוען נגנבה ונמצא שקרן ישלם כפל בלא שבועה וכן פרש"י להדיא בפרק המפקיד דף מ"א וכן בפי' החומש:


דף סד עמוד א[עריכה]

רש"י ד"ה ויאמר צ"ל יאמר כו':


דף סד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ה"ג כו' פורתא חדא מילתא ותו לא כצ"ל:


דף סה עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה ליכתוב או כו' בדבוריה בהטיב כו' משמע כו' כצ"ל:

בא"ד אכתי היה מופנה [כו' נ"ב] דהכא לאו מופנה לג"ש קאמר דהא בעינן לשם מופנה בג' מקומות בעדים זוממין ובעיר הנדחת ובעובדי כוכבים ולא ילפינן ג"ש אלא ממיטב דכתיב בכולהו והכא ה"ק עדיין הוא מופנה כלומר מיותר הוא ודו"ק:

בד"ה גופא כו' דמילתא אמרינן דרב איירי כו' וכן בפרק כל שעה כו' לגזילה בעין הויא כו' כצ"ל:

בד"ה דתניא כו' דמים כדמעיקרא משלם כפל ארבעה וחמשה כו' כצ"ל:


דף סה עמוד ב[עריכה]

גמרא ואמר רב יוסף תני כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ושאינו כו' לאסופי לפטורה הס"ד:

בד"ה כעין שגנב כו' משלם ד' ליכא כו' כצ"ל:

בד"ה מ"מ קשיא לר' אילעא כצ"ל:

תוס' בד"ה איל בן כו' קרבן אמרי' דאיל כו' כצ"ל:


דף סו עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה הם ולא ולדותיהם כו' ואע"ג דאמרי' בעיברו ולבסוף כו' כצ"ל:

בד"ה עד שצבעו כו' שייכא ביה אבל הפרשת כו' כצ"ל:


דף סו עמוד ב[עריכה]

גמ' איתיביה אביי לרבא כו' הבעלים שמע מינה יאוש כו' כצ"ל:


דף סז עמוד א[עריכה]

גמ' הגזילה אשר גזל למה לי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אמר עולא כו' לאחר יאוש הא קנייה ביאוש כו' כצ"ל:


דף סח עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ואיפוך כו' בלא יאוש הס"ד:


דף סט עמוד א[עריכה]

גמרא דחיוור כעצמות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה חרסית כו' דבפ' כסוי הדם חשיב כו' נ"ב אבל לפי מה שפי' שם לק"מ ע"ש:


דף סט עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה הלוקח יין כו' כדתניא בתוספתא וקדש עליו היום כו' כצ"ל ונ"ב זה אינו מתוספתא רק רש"י מפרש כך אבל רבינו שמשון פי' בסוף דמאי דלא איירי בקדש עליו היום וכן פי' התוס' בפרק הישן דאי בקדש עליו היום אפילו קריאת שם אסור:


דף ע עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה אמטלטלין כו' אלא הואיל ויורש יורשה כו' נ"ב פי' על שכיב מרע קאי לפי מה דמסיק לעיל מה דליתא בבריא ליתא בשכיב מרע והא הלואתו לפלוני איתא גבי שכיב מרע אע"ג דליתא בבריא ומשני מש"ה איתא בשכיב מרע משום דמתנות שכיב מרע דומה לירושה והואיל ויורש ירשה גם כן אקניה להלואה:


דף ע עמוד ב[עריכה]

גמרא עקוץ תאינה מתאינתי ותיקני לי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כמאן כו' עד דמטי לתוך כו' נ"ב אף שלר"ע א"צ מחיצות כדלקמן בסוף הדבור מ"מ מאחר שצריך מחיצות לרבי א"כ איך יהיה סתמא דמתני' דלא כרבי והיה לו לומר דאי כרבי הא בעינן מחיצות עודפות כמו שאמר דאי כרבנן כו' אף שכתבו התוס' לה"ק ר"ע בכאן דאיירי אפילו בחצר שאינו מקורה ולא כרבי לאו דוקא דמתני' לא כרבי דרבי מוקי מתני' במקורה אלא כלומר דנוח יותר לאוקמי מתני' כר"ע משום דאיירי בסתמא א"כ אליבא דר' עקיבא איירי אפילו בסתם חצר שאינו מקורה להכי תפס כאן ר' עקיבא ולא רבי ודו"ק [עיין במהרש"א]:


דף עא עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה וסבר כו' וכן במסכך גפנו על גב כו' כצ"ל:


דף עב עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ומאי שנא כו' לא עמד בדין קאמר רחמנא דחמשה כו' כצ"ל:


דף עב עמוד ב[עריכה]

בד"ה בטלה עדות כו' והוא משלם כפל משום כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה דאי ס"ד כו' כדתני בתוספתא דמסכת קידושין המקדש ביין נסך ובעורות לבובין כו' איסור אכילה דהוי ודאי דאורייתא כו' כצ"ל:


דף עג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה איתזמו כו' לאו הזמה דוקא לשלם ממון כו' כצ"ל:


דף עג עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה ונמלך כו' ולמחר תמורת שלמים כו' נ"ב לאו דוקא למחר אפילו היום אחר כדי דבור לא מהני וק"ל:


דף עד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה סיפא נמי כו' דקמאי ואמרי סימא כו' שלישי משלמין כצ"ל והס"ד:

תוס' בד"ה נמצאו כו' דפסקי' לדינא אפומייהו דאין עדים כו' כצ"ל:


דף עה עמוד א[עריכה]

גמ' אמר רבא קפחתי לסבי דבי רב כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שלא בב"ד הוה לא היו ב"ד יושבין כו' נ"ב פי' לפי שצריכים ג' מומחין בדין קנסות ומ"מ אי היה יושב ר' יהושע בב"ד מסתמא היו ב"ד של ג' יושבין אצלו על כן פרש"י לא היו ב"ד יושבין כו' וכן פי' המגיד משנה דעת רש"י בהלכות גניבה לרמב"ם ודו"ק:

בד"ה אמר רבא כו' א"ל קפחתינהו לסבי דבי רב רב המנונא קרי כו' כצ"ל והשאר נמחק ונ"ב ברוב ספרים ל"ג ואי גרסינן נ"ל לישב שהוא קאי על ל"ג דלעיל מיניה והכי פירושו ל"ג א"ל קפחתינהו לסבי דבי רב דאי גרסי' הכי ע"כ פירושו שרבא אמר לרב המנונא בלשון נוכח קפחתינהו כלומר ציערת והכנסת כו' על דרך תשובתך בצידו וזה אינו לפי שרב המנונא קרי סבי דבי רב א"כ ע"כ גרסי' אמר רבא קפחתי לסבא דבי רב כלומר יש בידו תשובה ולקפח דברי רב המנונא:

בא"ד דסנהדרין קפחתי יש בידי כצ"ל:


דף עה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה הודאה דמחמת קמאי אודי והאי כו' כצ"ל:


דף עו עמוד א[עריכה]

גמרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אמרי נהי כו' דאפי' הפרישו לשם כו' נ"ב נ"ל לגרוס ואפי' ולפ"ז מיושב שפיר לישנא קס"ד ופרש"י דהא לפי המסקנא מחייב ר"ש בטביחה כגון בגונב קדשים ואח"כ מסיק רש"י ואפילו אם הפרישו כו' וחוזר על דעת המקשן דאפילו אם הקדישו הגנב באחריות כו' ודו"ק:


דף עו עמוד ב[עריכה]

גמרא ואינו מטמא טומאת אוכלין לאחר שנראה לזריקה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה כל העומד כו' דלא אמרי' כזרוק דמי כו' כצ"ל:

בא"ד דפריך התם ארב המנונא כו' נ"ב דאמר בשם ר"ש שאין קדשים נוהג באותו ואת בנו כו' ומקשה עליו דנוהג ומשני אלא אמר רבא אין מלקות כו' כדאיתא בדבור דלעיל [ואם כן] ה"נ היה לו להקשות לרבי אושעיה דאמר שחיטת קדשים שחיטה שאינה ראויה וא"כ אינו נוהג באותו ואת בנו דהא גם כן פריך ר' אושעיה שני אמאי פסול ועל זה היה לתרץ לעולם לר' אושעיה נוהג קדשים באותו ואת בנו ולא פריך אפסול אלא אסופג וא"כ לפי' ר"ת דלא גריס ופסול בדברי ר' אושעיה א"כ לא היה קשה מידי ודו"ק:


דף עז עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה פרה מטמאה כו' כעין עבודות הגוף שיש בה כו' דבעי אוכל שאתה יכול כו' דשרו אברים בהנאה כו' כצ"ל:

בד"ה פרה מטמאה כו' לא יעשנו כאוכל להאכילו כו' בגדים והן עצמם אינם מטמא בגדים אלא מטמא אוכלין ומשקין דברי ר"מ כו' כצ"ל:


דף עח עמוד א[עריכה]

גמ' ולר"א דמתיר כו' אמר לך ר"א כי כו' כצ"ל:


דף עח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה המעכב כו' או הירך וחלל שלה כו' כצ"ל ונ"ב ס"א או חלל אבל צ"ל וחלל שלה וקאי על הירך וכן איתא בפ"ק דתמורה שאז היא נבילה וכ"כ הרמב"ם בהלכות טומאה:


דף עט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה נתנו בעליו כו' הבן הס"ד:


דף עט עמוד ב[עריכה]

גמ' המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם וגו' כו' ואין רואה אר"מ כו' א"י ובסוריא כו' כצ"ל:


דף פ עמוד א[עריכה]

גמרא אמר ר' ישמעאל מבעלי בתים נ"ב ס"א א"ר שמעון שזורי מבעלי כו':

שם וא"ד חרצא דקטיני כו' כצ"ל ונ"ב ס"א ונראה בעיני עיקר וכן משמע בתוס':


דף פא עמוד ב[עריכה]

גמרא וא"ל לשמעי' למחר נמחק למחר ונ"ב בס"א אינו וכן הוא בערוך ולכן פי' רש"י בחול:

תוס' בד"ה ונוטל דמי כו' דבתר הכי דלא יקוץ נ"ב פי' המשנה דלא יקוץ לקמן דפליג ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה ואמר קוצה בתר הכי אמר הך דיין ודבש ודו"ק:


דף פב עמוד א[עריכה]

גמ' א' אילן הנוטה ?לתוך שדה חבירו או הסמוך למיצר מביא וקורא כו' כצ"ל ונ"ב כן איתא בהדיא ברמב"ם:

תוס' בד"ה ודנין כו' ואמר ר"ת נמחק ונ"ב בטעות הוא וצ"ל ופי' ר"י פרק קמא דכתובות:


דף פב עמוד ב[עריכה]

גמרא מכיר בחכמת יונית לעז להן בחכמת יונית אמר להן כו' כצ"ל:

שם שבא עומר מגנות הצריפים כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה גינות ורדין כו' כיפת הירדן נ"ב בפ"ק דכריתות:


דף פג עמוד א[עריכה]

גמ' שאין שכינה שורה על ישראל פחות כו' אשה מעוברת ביניהם כו' כצ"ל: