משנה בבא קמא ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ט · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומשל, הרי זה משלם חומש על חומש, עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה.

וכן בפקדון, שנאמר (ויקרא ה): בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר, הרי זה משלם קרן וחומש ואשםלא.

היכן פקדוני? אמר לו: אבד.

משביעך אני, ואמר אמן, והעדים מעידים אותו שאכלו, משלם קרן.

הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם.

נוסח הרמב"ם

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש הרי זה משלם חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה וכן בפיקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכיחש בה ונשבע על שקר (ויקרא ה כא-כב) הרי זה משלם קרן וחומש ואשם.

איכן פקדוני ואמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם.


פירוש הרמב"ם

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש כו': עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה כיצד גזל ד' זוזים ישלם חמשה נתן ארבעה ונשבע על הזוז יתחייב זוז ורובע נתן הזוז ונשבע על הרובע יתחייב [רבע] רובע זוז ומשקלו גרגיר חרוב נתן את הרובע ונשבע על [החרוב חייב חרוב ורובע חרוב נתן החרוב ונשבע על] רובע החרוב אינו חייב אלא רובע החרוב בלבד לפי שהוא פחות משוה פרוטה. אמנם יתחייב בזה לפי שאמר הכתוב חמישיתו יוסף עליו וקבלנו בפירוש זה מלמד שמוסיף חומש על חומש וכן כל מי שנתחיב חומש דינם שוה לפי שפי' חמישיתיו יוסף עליו חמישיות הרבה על דרך שבארנו:

היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני כו': תוספת החומש לא יתחייב אדם בו אלא בהודאתו לא ע"פ עדים שנאמר והיה כי יחטא ואשם וגו' אמנם יהיה זה כששב מאליו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ונשבע לו על החומש - שבועה שניה, שנתנו לו, והודה שלא נתנו:

הרי זה משלם חומש על חומש - חומשו של חומש, דחומש ראשון נעשה קרן:

עד שיתמעט וכו' - שאם חזר ונתן לו חומש ראשון ונשבע על השני והודה, משלם חומשו וחומשו של חומש שני, וכן לעולם. שנאמר (שם) וחמישיתיו יוסף עליו, התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחד:

תשומת יד - הלואה:

עשק את עמיתו - שכר שכיר:

משלם קרן - דאין חומש ואשם אלא אם כן הודה. דכתיב בגזל הגר בפרשת נשא, והתודה:

פירוש תוספות יום טוב

נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש. הוא הדין אם לא נתן לו את הקרן ונשבע אתרויי' אקרן ואחומש היה מוסיף חומש על חומש. אלא אורחא דמלתא נקט דאקרן אין נשבעין שני פעמים והוא הדין אם נשבע על החומש דיוליכנו אחריו למדי כיון שנשבע עליו נעשה כגזלן. תוספות:

וכן בפקדון וכו' הרי זה משלם וכו'. וכן לענין דיני נשבע והודה וכן מפורש ברמב"ם ריש פ"ז מה' גזלה. ותנא דידן נקט בגזל משום דפרקין בדיני גזל איירי:

והעדים מעידין אותו שאכלו כו'. עי' מ"ש לקמן [ד"ה שגנבו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ל) (על המשנה) נתן כו'. הוא הדין אם לא נתן לו את הקרן ונשבע אתרווייהו אקרן ואחומש היה מוסיף חומש אלא אורחא דמלתא נקט דאקרן אין נשבעין ב' פעמים. והוא הדין אם נשבע על חומש דיוליכנו אחריו למדי כיון שנשבע עליו נעש' כגזלן. תוספ':

(לא) (על המשנה) הרי זה כו'. וכן לענין דיני נשבע והודה ותנא דידן נקט בגזל. משום דפרקין בדיני גזל איירי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

נתן לו את הקרן ונשבע וכו':    ופי' נתן לו את הקרן לאחר שנשבע והודה ונתחייב קרן וחומש נשבע לו שבועה שניה על החומש שנתנו לו והודה:

עד שתתמעט הקרן:    מש"פ חומש שהוא מחויב כבר וחוזר וכופרו קרו קרן עד שתהא כפרת שבועתו בפחות מש"פ ע"כ:

שנאמר בפקדון וכו':    ונשבע של שקר וכו' כצ"ל. והר"ר יהוסף ז"ל הוסיף למחוק גם מלות שנאמר בפקדון וכתב כן מצאתי בכל הספרים דל"ג שנאמר בפקדון אלא הגיה וכך בפקדון או בתשומת יד וכו' וכן נ"ל עיקר דהא בסוף המשנה קתני ה"ז משלם וזה אינו מיושב אם היה לשון המשנה ע"כ:


פירושים נוספים

בבלי קח א  רמב"ם הלכות גזילה ואבידה ז יב