קטגוריה:בראשית יב ג

זוהי ברכה אדירה, במיוחד כשהיא מגיעה מאלוהים שיכול להוציא את הברכה והקללה לפועל.

• גם יצחק אמר בברכתו לבנו (בראשית כז כט): "אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ", אולם כאן אלו רק מילים יפות שאומר יצחק, כך שלמעשה הוא מבקש מאדוני לקיים אותן. אדוני כמובן לא מתחייב לקיים את ברכת יצחק, הרי בסופו של דבר הוא פועל לפי שיקולי דעתו. לדוגמא, בני יעקב שיקרו ליעקב ונתנו לו לסבול כ-22 שנים על אובדן יוסף, ואלוהים לא העניש אותם בצורה חמורה מדי.
• גם בלעם מברך את בני ישראל השבים ממצרים לפני כיבוש הארץ: (במדבר כד ט): "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר". אפשרי שהברכה הזו, בצורותיה, היתה ברכה ידועה ומקובלת.

"מְבָרְכֶיךָ" מופיע ברבים "וּמְקַלֶּלְךָ" מופיע ביחיד (אבן עזרא), כדי לרמוז שמברכיו יהיו רבים, אבל מקלליו יהיו מעטים ובודדים (כלי יקר).

עובדי האלילים סברו שישנן רשויות שונות לטוב ולרע, לברכה ולקללה. ה' מבטיח גם ברכה וגם קללה, כדי ללמד את אברם שגם הטוב וגם הרע באים מיד ה' - אין רשויות נפרדות. וכמו ב(ישעיהו מה ז): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה" (ע"פ רבנו בחיי).

1. אברהם ייחשב לסמל של ברכה והצלחה בעולם, עד שכל אדם שירצה לברך את בנו או חברו, יאמר לו "הלוואי שתהיה כמו אברהם" (רש"י). משמעות זו נזכרת בפירוש ב(בראשית מח כ): "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה'".

• אולם בפסוקנו נאמר "ונברכו" - בבניין נפעל, ולא "וברכו" - בבניין פיעל (רשב"ם).

2. השורש "ברך" יכול להתייחס גם להברכה - הרכבה של עצים. כמו עץ גדול וחזק, שמרכיבים עליו עצים רבים אחרים - כך גם משפחתו של אברהם תקלוט אליה משפחות רבות אחרות בגיור, "ונברכו - לשון מבריך ומרכיב, כלומר יתערבו במשפחתך משפחות האדמה" (רשב"ם), "שהכל יתאוו להתחבר עמך" (דעת זקנים מבעלי התוספות). וכך נאמר לאברהם בהמשך (בראשית יז ד): "וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם".

• אולם, לא ברור אם השורש "ברך" מופיע במשמעות זו במקרא.

3. אברהם ייחשב לאיש קדוש, איש שברכותיו מתקיימות. כל הגויים יבואו אליו וירצו שיברך אותם (ע"פ רבנו בחיי).

הבטחה זו הובטחה גם ליעקב, ושם היא הורחבה גם לזרעו אחריו, (בראשית כח יד): "וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ". ואכן יעקב עצמו בירך את פרעה, (בראשית מז י): "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה". ובכל הדורות, עד לדורנו, היו יהודים שנחשבו לקדושים בעיני הגויים, ומנהיגי הגויים ביקשו את ברכתם (דוגמה).

• אולם, הפועל נברכו בבניין נפעל, שהוא בניין סביל, מתאים יותר לברכה הבאה מאליה, ולא לברכה שבאים לבקש.

4. אברהם יביא ברכה ושפע לכל משפחה הנמצאת בסביבתו. וכן אמרו הפלשתים ליצחק, (בראשית כו כט): "אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'". וכן אמר לבן ליעקב, (בראשית ל כז): "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ". וכן יוסף בבית פוטיפר, (בראשית לט ה): "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף, וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה".

ובאופן כללי יותר, "על ידך יבורכו כל משפחות האדמה, שעל ידך יכירו כי יש אל עליון, ויודע להם שרשי האמונה, ויתברכו מה'." (מלבי"ם).

סביר להניח שלא מדובר בחי ובצומח, אלא רק בבני אדם.

• הדגש הוא על המשפחה הגרעינית והמשפחה המורחבת, אולם לא 'עם' או 'גוי'. כלומר, המשפחה היא אחראית לקבלת ברכה או קללה, ולא כל העם. כל משפחה תבורך לפי התנהגותה, כפי שאלוהים הבטיח לאחר המבול: "וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (בראשית ח כא).
• משפחות האדמה גם רומז שחיי אדם מוגבלים: "עַד שׁובְּךָ אֶל הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ" (בראשית ג יט). כולם ימותו בסוף, הטובים והרעים, אבל במשך חייהם וחיי משפחתם הטובים יבורכו והרעים לא יזכו בהמשכיות זרעם.
• המילה "כֹּל" מציינת שלכל משפחה בכל העולם יש הזדמנות להצטרף לברכה, לא רק ליהודים.