משנה בבא קמא ז
בבא קמא פרק ז', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נזיקין • מסכת בבא קמא • פרק שביעי ("מרובה מידת") • >>
פרקי מסכת בבא קמא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמישה.
שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים, ומדת תשלומי ארבעה וחמישה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד, שנאמר (שמות כא לז): כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו'.
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל, ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פיהם או על פי שנים אחרים – משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ומכר ביום הכפורים, גנב משל אביו וטבח ומכר ואחר כך מת אביו, גנב וטבח ואחר כך הקדיש – משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
גנב וטבח לרפואה או לכלבים, השוחט ונמצא טרפה, השוחט חולין בעזרה – משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
רבי שמעון פוטר בשני אלו.
גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין – משלמין הכל.
גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים; אלו ואלו נמצאו זוממין – הראשונים משלמים תשלומי כפל, והאחרונים משלמין תשלומי שלושה.
נמצאו אחרונים זוממין – הוא משלם תשלומי כפל, והן משלמין תשלומי שלושה.
אחד מן האחרונים זומם – בטלה עדות שניה.
אחד מן הראשונים זומם – בטלה כל העדות; שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.
גנב על פי שנים, וטבח ומכר על פי עד אחד, או על פי עצמו – משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
גנב וטבח בשבת, גנב וטבח לעבודה זרה, גנב משל אביו ומת אביו ואחר כך טבח ומכר, גנב והקדיש, ואחר כך טבח ומכר – משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
רבי שמעון אומר, קדשים שחייב באחריותן משלם תשלומי ארבעה וחמישה, שאין חייב באחריותם פטור.
מכרו חוץ מאחד ממאה שבו, או שהיתה לו בו שותפות, השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר, והמעקר – משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותם, או שגנב חוץ מרשותם וטבח ומכר ברשותם, או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם – משלם תשלומי ארבעה וחמישה. אבל גנב וטבח ומכר ברשותם – פטור.
היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים – פטור.
הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת – חייב.
נתנו לבכורות בנו או לבעל חובו, לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, והיה מושכו ומת ברשות הבעלים – פטור.
הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת, חייב.
אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא, ובמדברות שבארץ ישראל.
אין מגדלין תרנגולים בירושלים, מפני הקדשים, ולא כהנים בארץ ישראל מפני הטהרות.
אין מגדלין חזירים בכל מקום.
לא יגדל אדם את הכלב, אלא אם כן היה קשור בשלשלת.
אין פורסין נשבים ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלושים ריס.
מְרֻבָּה מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל מִמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה,
- שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל נוֹהֶגֶת
- בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים,
- וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
- וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת
- אֶלָּא בְּשׁוֹר וָשֶׂה בִּלְבַד,
- שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, לז):
- "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ" וְגוֹמֵר.
- שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל נוֹהֶגֶת
- אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל,
- וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה:
גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם,
- וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם
- אוֹ עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- גָּנַב וּמָכַר בְּשַׁבָּת,
- גָּנַב וּמָכַר לַעֲבוֹדָה זָרָה,
- גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים;
- גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו,
- וְטָבַח וּמָכַר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו,
- גָּנַב וְטָבַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- גָּנַב וְטָבַח לִרְפוּאָה אוֹ לִכְלָבִים,
- הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה,
- הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בַָעֲזָרָה,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ:
גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם,
- וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם,
- וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
- מְשַׁלְּמִין הַכֹּל.
- גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם,
- וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים,
- אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
- הָרִאשׁוֹנִים מְשַׁלְּמִים תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל,
- וְהָאַחֲרוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה.
- נִמְצְאוּ אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין,
- הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל,
- וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה.
- אֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים זוֹמֵם,
- בָּטְלָה עֵדוּת שְׁנִיָּה.
- אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים זוֹמֵם,
- בָּטְלָה כָּל הָעֵדוּת;
- שֶׁאִם אֵין גְּנֵבָה,
- אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה:
גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם,
- וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי עֵד אֶחָד,
- אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל,
- וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- גָּנַב וְטָבַח בְּשַׁבָּת,
- גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה,
- גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וּמֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר,
- גָּנַב וְהִקְדִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל,
- וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- [ס"א נוסף: וְשֶׁאֵין חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.]
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
- שֶׁאֵין חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָם, פָּטוּר:
- קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן,
מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ,
- אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ בּוֹ שֻׁתָּפוּת,
- הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ,
- הַנּוֹחֵר, וְהַמְּעַקֵּר,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל,
- וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם,
- אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתָם, וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם,
- אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
- אֲבָל גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם, פָּטוּר:
הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא,
- וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים,
- פָּטוּר.
- וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים,
- הִגְבִּיהוֹ,
- אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים,
- וָמֵת,
- חַיָּב.
- נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ,
- לְשׁוֹמֵר חִנָּם, וּלְשׁוֹאֵל, לְנוֹשֵׂא שָׂכָר, וּלְשׂוֹכֵר,
- וְהָיָה מוֹשְׁכוֹ,
- וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים,
- פָּטוּר.
- הִגְבִּיהוֹ,
- אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים,
- וּמֵת,
- חַיָּב:
אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל;
- אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא,
- וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
- אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם,
- מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים,
- וְלֹא כֹּהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
- מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת.
- אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכָל מָקוֹם.
- לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב,
- אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת.
- אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים,
- אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִּשׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס:
נוסח הרמב"ם
(א) מרובה מידת תשלומי כפל - ממידת תשלומי ארבעה וחמישה,
- שמידת תשלומי כפל -
- נוהגת בדבר שיש בו רוח חיים, ובדבר שאין בו רוח חיים,
- ומידת תשלומי ארבעה וחמישה -
- אינה נוהגת אלא - בשור ובשה בלבד,
- שנאמר: "כי יגנוב איש שור או שה, וטבחו או מכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור, וארבע צאן תחת השה" (שמות כא לז).
- שמידת תשלומי כפל -
- אין הגונב מאחר הגנב, משלם תשלומי כפל.
- לא הטובח, ולא המוכר מאחר הגנב, משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
(ב) גנב - על פי שנים,
- וטבח ומכר - על פיהם,
- או על פי שנים אחרים,
- משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- גנב ומכר - בשבת,
- גנב ומכר - לעבודה זרה,
- גנב וטבח - ביום הכיפורים,
- גנב משל אביו, וטבח ומכר - ואחר כך מת אביו,
- גנב וטבח - ואחר כך הקדיש,
- משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- גנב וטבח - לרפואה, ולכלבים,
- השוחט - ונמצא טריפה,
- השוחט חולין - בעזרה,
- משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- רבי שמעון - פוטר בשני אלו.
(ג) גנב - על פי שנים,
- וטבח ומכר - על פיהם,
- ונמצאו זוממין,
- משלמין לו - את הכל.
- ונמצאו זוממין,
- וטבח ומכר - על פיהם,
- גנב - על פי שנים,
- וטבח ומכר - על פי שנים אחרים,
- אלו ואלו - נמצאו זוממין,
- הראשונים - משלמין תשלומי כפל,
- והאחרונים - משלמין תשלומי שלשה.
- נמצאו האחרונים זוממין,
- הוא - משלם תשלומי כפל,
- והן - משלמין תשלומי שלשה.
- אחד מן האחרונים זומם - בטלה עדות שניה.
- אחד מן הראשונים זומם - בטלה כל העדות,
- שאם אין גניבה - אין טביחה, ואין מכירה.
- אלו ואלו - נמצאו זוממין,
- וטבח ומכר - על פי שנים אחרים,
(ד) גנב - על פי שנים,
- וטבח ומכר - על פי עד אחד,
- או על פי עצמו,
- משלם תשלומי כפל,
- ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
[ד] *הערה 1: גנב וטבח - בשבת,
- גנב וטבח - לעבודה זרה,
- גנב משל אביו, ומת אביו - ואחר כך טבח ומכר,
- גנב והקדיש - ואחר כך טבח ומכר,
- משלם תשלומי כפל,
- ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- רבי שמעון אומר:
- קדשים שהוא חייב באחריותן - משלם תשלומי ארבעה וחמישה
- ושאינו חייב באחריותן - פטור.
(ה) [ה] מכרו - חוץ מאחד ממאה בו,
- או שהיתה לו בו - שותפות,
- השוחט - ונתנבלה בידו,
- והנוחר, והמעקר,
- משלם תשלומי כפל,
- ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- גנב ברשות הבעלים - וטבח ומכר חוץ מרשותן,
- או שגנב חוץ מרשותן - וטבח ומכר ברשותן,
- או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותן,
- משלם תשלומי ארבעה וחמישה.
- ואם גנב וטבח ומכר ברשותן - פטור.
(ו) [ו] היה מושכו ויוצא,
- ומת ברשות הבעלים - פטור.
- הגביהו, או שהוציאו חוץ מרשות הבעלים,
- ומת - חייב.
- נתנו -
- לבכורת בנו, לבעל חובו,
- לשומר חינם, ולשואל,
- לנושא שכר, ולשוכר,
- והיה מושכו ויוצא,
- ומת ברשות הבעלים - פטור.
- הגביהו, או שהוציאו מרשות הבעלים,
- ומת - חייב.
- והיה מושכו ויוצא,
(ז) [ז] אין מגדלין בהמה דקה - בארץ ישראל,
- אבל מגדלין - בסוריה, ובמדברות שבארץ ישראל.
- אין מגדלין תרנגולין בירושלים - מפני הקדשים,
- ולא כהנים בארץ ישראל - מפני הטהרות.
- לא יגדל ישראל חזירים - בכל מקום.
- לא יגדל אדם את הכלב,
- אלא אם כן - היה קשור בשלשלת.
- אין פורסין נשבין ליונים,
- אלא אם כן - היה רחוק מן הישוב שלשים ריס.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה בבא קמא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב