משנה בבא קמא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בבא קמא פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק עשירי ("הגוזל ומאכיל") · >>

פרקי מסכת בבא קמא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם, פטורין מלשלם.

ואם היה דבר שיש בו אחריות, חייבין לשלם.

אין פורטין לא מתיבת המוכסין, ולא מכיס של גבאין, ואין נוטלין מהם צדקה.

אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.

משנה ב[עריכה]

נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, גזלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת, הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן.

המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטים, אם נתיאשו הבעלים, הרי אלו שלו.

וכן נחיל של דבורים, אם נתיאשו הבעלים, הרי אלו שלו.

אמר רבי יוחנן בן ברוקה, נאמנת אשה או קטן לומר, מכאן יצא נחיל זה.

ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו.

ואם הזיק, משלם מה שהזיק.

אבל לא יקוץ את שוכו, על מנת ליתן את הדמים.

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, אף קוצץ ונותן את הדמים.

משנה ג[עריכה]

המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר, ישבע לו לוקח כמה נתן, ויטול.

ואם לאו, לא כל הימנו, שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה הימנו.

משנה ד[עריכה]

זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה חבית של דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו, אין לו אלא שכרו.

ואם אמר, אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי, חייב ליתן לו.

שטף נהר חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים, הניח זה את שלו, והציל את של חבירו, אין לו אלא שכרו.

ואם אמר לו, אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי, חייב ליתן לו.

משנה ה[עריכה]

הגוזל שדה מחבירו, ונטלוה מסיקין, אם מכת מדינה היא, אומר לו הרי שלך לפניך, ואם מחמת הגזלן, חייב להעמיד לו שדה אחרת.

שטפה נהר, אומר לו, הרי שלך לפניך.

משנה ו[עריכה]

הגוזל את חבירו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו בישוב, לא יחזיר לו במדבר.

על מנת לצאת במדבר, יחזיר לו במדבר.

משנה ז[עריכה]

האומר לחבירו, גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי, ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך, חייב לשלם.

אבל אם אמר לו, איני יודע אם גזלתיך, אם הלויתני, אם הפקדת אצלי, פטור מלשלם.

משנה ח[עריכה]

הגונב טלה מן העדר והחזירו, ומת או נגנב, חייב באחריותו.

לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו, ומנו את הצאן ושלמה היא, פטור.

משנה ט[עריכה]

אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ולא משומרי פירות עצים ופירות.

אבל לוקחין מן הנשים כלי [צמר ביהודה, וכלי] פשתן בגליל, ועגלים בשרון.

וכולן שאמרו להטמין, אסור.

ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום.

משנה י[עריכה]

מוכין שהכובס מוציא, הרי אלו שלו.

ושהסורק מוציא, הרי אלו של בעל הבית.

הכובס נוטל שלשה חוטין והן שלו.

יתר מכן, הרי אלו של בעל הבית.

אם היה השחור על גבי הלבן, נוטל את הכל והן שלו.

החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו, ומטלית שהיא שלוש על שלוש, הרי אלו של בעל הבית.

מה שהחרש מוציא במעצד, הרי אלו שלו, ובכשיל, של בעל הבית.

ואם היה עושה אצל בעל הבית, אף הנסורת של בעל הבית.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בבא קמא י ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין לשלם אין פורטין לא מתיבת מוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהן צדקה אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.

(ב) נטלו המוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר ליסטין את כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן המציל מיד הגיס מיד הנהר ומיד הליסטין אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו אמר רבי יוחנן בן ברוקה נאמנת אישה וכן קטן לומר מיכן יצא נחיל זה ומהלך בתוך שדהו ונוטל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק אבל לא יקוץ את הסוכה על מנת ליתן דמים רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר קוצץ ונותן דמים.

(ג) המכיר את כליו ואת ספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר יישבע כמה הוציא ויטול ואם לאו לא הכל ממנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה ממנו.

(ד) זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה כדו של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו שטף הנהר חמורו וחמור חברו שלו יפה מנה ושל חברו יפה מאתיים הניח את שלו והציל את של חברו אין לו אלא שכרו אם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו.

(ה) הגוזל שדה מחברו ונטלוה מציקין אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך.

(ו) הגוזל את חברו או שלווה הימנו או שהפקיד אצלו ביישוב לא יחזיר לו במדבר על מנת לצאת למדבר יחזיר לו במדבר.

(ז) האומר לחברו גזלתיך והלוותני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי חייב לשלם אבל איני יודע אם גזלתיך אם הלוותני אם הפקדת אצלי אם לא הפקדת פטור מלשלם.

(ח) הגונב טלה מן העדר והחזירו מת או נגנב חייב באחריותו ואם לא ידעו הבעלים בגניבתו ובחזירתו ומנו את הצאן והיא שלמה פטור מלשלם.

(ט) אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות אבל לוקחין מן הנשים כלי פשתן בגליל ועגלים בשרון וכלן שאמרו הטמן אסור ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום.

(י) מוכים שהכובס מוציא הרי אלו שלו שהסורק מוציא הרי של בעל הבית הכובס נוטל שלשה חוטין והן שלו יתר מכן של בעל הבית ואם היה שחור על גבי לבן נוטל את הכל והן שלו החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו ומטלית שהיא שלש על שלש חייב להחזיר לבעלים מה שהחרש מוציא במעצד הרי הוא שלו בכשיל הרי של בעל הבית אם היה עושה אצל בעל הבית אף הנסורת של בעל הבית.

פירושים[עריכה]