משנה בבא קמא י ו

על מנת לצאת במדבר - לא שיאמר לו בפירוש על מנת שתצא במדבר ותפרעני, דהא מלתא דפשיטא היא. אלא כגון שאמר לו חבירו להוי האי פקדון גבך. דאנא למדבר נפיקנא. ואמר ליה אידך ואנא נמי למדבר בעינא למיפק, והשתא אי בעי לאהדורינהו במדבר מהדר להו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ולא יחזיר לו במדבר. אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא. רש"י. כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כא) (על המשנה) לא כו'. אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא. רש"י. כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

או שלוה הימנו או שהפקיד לו בישוב לא יחזיר לו במדבר: אבל אם רצה לתבוע במדבר ידו על העליונה דפריך בגמרא ורמינהי מלוה משתלמת בכל מקום אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן ומשני אמר אביי ה"ק מלוה נתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא נתנו ליתבע אלא במקומן. ונראה דאגב דקתני לעיל בסמוך גבי שדה שטפה נהר אומר לו הש"ל תנא השתא האי בבא לאשמועי' דזימנין דאפי' גבי מטלטלין יכול לומר לו הש"ל אם א"ל הנפקד אנא נמי אזלינא למדברא יחזיר לו במדברא ואומר לו הש"ל ואין כאן חיוב אפי' בידי שמים אבל האומר לחברו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני וכו' חייב בבא לצאת ידי שמים. וראיתי שהרי"ף והרא"ש ז"ל השמיטו דין פירש ע"מ לצאת במדבר יחזיר לו במדבר ומשמע שרש"י והרא"ש ז"ל חולקים בפירוש ובגרסת הגמ' דבע"מ לצאת במדבר אח"כ מצאתי שכבר כתב בית יוסף ז"ל שם בסי' ע"ד והרגיש ביותר מכל מה שכתבנו ע"ש וגם נתן טעם לדבר לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהשמיטוהו ע"ש: