משנה בבא קמא י ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק י · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

הגוזל את חבירו, או שלווה הימנו, או שהפקיד לו בישוב, לא יחזיר לו במדברכא.

על מנת לצאת במדבר, יחזיר לו במדבר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלָּוָה הֵימֶנּוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ,

בַּיִּשּׁוּב,
לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר;
עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר,
יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר:

נוסח הרמב"ם

הגוזל את חברו או שלווה הימנו או שהפקיד אצלו ביישוב לא יחזיר לו במדבר על מנת לצאת למדבר יחזיר לו במדבר.

פירוש הרמב"ם

הגוזל את חבירו או שלוה הימנו או שהפקיד לו כו': תקנה היא זו לבעל הממון ולפיכך אם אמר בעל הממון לאשר הוא בידו תן לי מה שיש לי אצלך בכאן במדבר יש לו לפרעו ממונו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

על מנת לצאת במדבר - לא שיאמר לו בפירוש על מנת שתצא במדבר ותפרעני, דהא מלתא דפשיטא היא. אלא כגון שאמר לו חבירו להוי האי פקדון גבך. דאנא למדבר נפיקנא. ואמר ליה אידך ואנא נמי למדבר בעינא למיפק, והשתא אי בעי לאהדורינהו במדבר מהדר להו:

פירוש תוספות יום טוב

ולא יחזיר לו במדבר. אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא. רש"י. כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על המשנה) לא כו'. אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא. רש"י. כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

או שלוה הימנו או שהפקיד לו בישוב לא יחזיר לו במדבר:    אבל אם רצה לתבוע במדבר ידו על העליונה דפריך בגמרא ורמינהי מלוה משתלמת בכל מקום אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן ומשני אמר אביי ה"ק מלוה נתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא נתנו ליתבע אלא במקומן. ונראה דאגב דקתני לעיל בסמוך גבי שדה שטפה נהר אומר לו הש"ל תנא השתא האי בבא לאשמועי' דזימנין דאפי' גבי מטלטלין יכול לומר לו הש"ל אם א"ל הנפקד אנא נמי אזלינא למדברא יחזיר לו במדברא ואומר לו הש"ל ואין כאן חיוב אפי' בידי שמים אבל האומר לחברו איני יודע אם גזלתיך אם הלויתני וכו' חייב בבא לצאת ידי שמים. וראיתי שהרי"ף והרא"ש ז"ל השמיטו דין פירש ע"מ לצאת במדבר יחזיר לו במדבר ומשמע שרש"י והרא"ש ז"ל חולקים בפירוש ובגרסת הגמ' דבע"מ לצאת במדבר אח"כ מצאתי שכבר כתב בית יוסף ז"ל שם בסי' ע"ד והרגיש ביותר מכל מה שכתבנו ע"ש וגם נתן טעם לדבר לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהשמיטוהו ע"ש:

תפארת ישראל

יכין

לא יחזיר לו במדבר:    אינו יכול לכופו שיקבל, אבל התובע יכול לכופו שישלם ביש לו לנתבע:

על מנת לצאת במדבר:    לא מבעיי' בהתנה בפירוש, אלא גם גלוי דעת מהני, כשאמר לו הנתבע בשעה שהפקיד שגם הוא יוצא למדבר [שס"ו וסי' ע"ד]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי קיח א  רמב"ם הלכות גזילה ואבידה א ז  שולחן ערוך חושן משפט שסו ד