לדלג לתוכן

משנה בבא קמא י רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) הגוזל - ומאכיל את בניו,

והמניח לפניהם - פטורין מלשלם.
אם היה דבר שיש לו אחריות - חייבין לשלם.
אין פורטין -
לא מתיבת מוכסין, ולא מכיס של גבאין,
ואין נוטלין מהן - צדקה,
אבל נוטל הוא - מתוך ביתו, או מן השוק.

(ב) נטלו המוכסין את חמורו - ונתנו לו חמור אחר,

ליסטין את כסותו - ונתנו לו כסות אחרת,
הרי אלו שלו - מפני שהבעלים מתיאשין מהן.
המציל מיד הגייס,
מיד הנהר, ומיד הליסטין,
אם נתיאשו הבעלים - הרי אלו שלו.
וכן נחיל של דבורים -
אם נתיאשו הבעלים - הרי אלו שלו.
אמר רבי יוחנן בן ברוקה:
נאמנת אשה, וכן קטן, לומר: מכאן יצא נחיל זה.
ומהלך בתוך שדהו - ונוטל את נחילו.
ואם הזיק - משלם מה שהזיק.
אבל לא יקוץ את הסוכה - על מנת ליתן דמים.
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
קוצץ - ונותן דמים.

(ג) המכיר את כליו, ואת ספריו - ביד אחר,

אם יצא לו שם גניבה בעיר -
ישבע כמה הוציא - ויטול.
ואם לאו - לא הכל ממנו,
שאני אומר, מכרן לאחר - ולקחן זה ממנו.

(ד) זה בא בחביתו של יין - וזה בא בכדו של דבש,

נסדקה כדו של דבש,
ושפך זה את יינו,
והציל את הדבש - לתוכה,
אין לו - אלא שכרו.
אמר לו: אציל את שלך - ואתה נותן לי דמי שלי,
חייב ליתן לו.
שטף הנהר חמורו - וחמור חברו,
שלו יפה מנה - ושל חברו יפה מאתים,
הניח את שלו - והציל את של חברו,
אין לו - אלא שכרו.
אם אמר לו: אציל את שלך - ואתה נותן לי דמי שלי,
חייב ליתן לו.

(ה) הגוזל שדה מחברו - ונטלוה מציקין,

אם מכת מדינה היא - אומר לו, הרי שלך לפניך.
ואם מחמת הגזלן - חייב להעמיד לו שדה.
שטפה נהר - אומר לו ,הרי שלך לפניך.

(ו) הגוזל את חברו,

או שלווה הימנו, או שהפקיד אצלו,
בישוב - לא יחזיר לו במדבר.
על מנת לצאת למדבר - יחזיר לו במדבר.

(ז) האומר לחברו:

גזלתיך, והלוותני, הפקדת אצלי,
ואיני יודע, אם החזרתי לך - אם לא החזרתי,
חייב לשלם.
אבל, איני יודע אם גזלתיך, אם הלוותני,
אם הפקדת אצלי - אם לא הפקדת,
פטור מלשלם.

(ח) הגונב טלה מן העדר - והחזירו,

מת או נגנב - חייב באחריותו.
ואם לא ידעו הבעלים בגניבתו, ובחזירתו,
ומנו את הצאן והיא שלמה - פטור מלשלם.

(ט) אין לוקחין,

מן הרועים - צמר, וחלב, וגדיים,
ולא משומרי פירות - עצים, ופירות.
אבל לוקחין - מן הנשים,
כלי פשתן - בגליל,
ועגלים - בשרון.
וכולן, שאמרו: הטמן - אסור.
ולוקחין ביצים, ותרנגולין - מכל מקום.

(י) מוכים -

שהכובס מוציא - הרי אלו שלו,
שהסורק מוציא - הרי של בעל הבית.
הכובס -
נוטל שלשה חוטין - והן שלו,
יתר מכן - של בעל הבית.
ואם היה שחור - על גבי לבן,
נוטל את הכל - והן שלו.
החייט -
ששייר מן החוט - כדי לתפור בו,
ומטלית - שהיא שלש על שלש,
חייב להחזיר לבעלים.
מה שהחרש מוציא,
במעצד - הרי הוא שלו,
בכשיל - הרי של בעל הבית.
אם היה עושה - אצל בעל הבית,
אף הנסורת - של בעל הבית.

הדף הראשי של משנה בבא קמא י