משנה בבא קמא י ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק י · משנה ז | >>
האומר לחבירו: גזלתיך, הלויתני, הפקדת אצלי, ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך -- חייב לשלם.
אבל אם אמר לו, איני יודע אם גזלתיך, אם הלויתני, אם הפקדת אצלי, פטור מלשלםכג.
משנה מנוקדת
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
- גְּזַלְתִּיךָ, הִלְוִיתַנִי, הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לָךְ אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ,
- חַיָּב לְשַׁלֵּם.
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לָךְ אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ,
- אֲבָל אִם אָמַר לוֹ:
- אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ, אִם הִלְוִיתַנִי, אִם הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי,
- פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם:
- אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ, אִם הִלְוִיתַנִי, אִם הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי,
נוסח הרמב"ם
האומר לחברו:
- גזלתיך, והלוותני, הפקדת אצלי,
- ואיני יודע, אם החזרתי לך - אם לא החזרתי,
- חייב לשלם.
- אבל, איני יודע אם גזלתיך, אם הלוותני,
- אם הפקדת אצלי - אם לא הפקדת,
- פטור מלשלם.
פירוש הרמב"ם
יהיה חייב לשלם כשטוענו חבירו טענת בריא, ואומר גזלת אותי והלויתי אותך.
אבל אם היה חבירו גם כן מסופק ואמר איני יודע אם הלויתי אותך ואם לא הלויתי, והוא אמר הלויתני ודאי אבל איני יודע אם החזרתי או אם לא החזרתי, אינו חייב לשלם. אבל אם בא לצאת ידי שמים יתן לו כמה שהודה שהלוהו.
ומה שאמר פטור - ואפילו טענו חבירו טענת בריא ויאמר הוא איני יודע, פטור ואינו חייב אלא שבועת היסת שהוא אינו יודע באמת שיש לו אצלו ממון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
האומר לחבירו גזלתיך וכו' - וכגון שחבירו טוענו ברי גזלתני, והוא אומר אמת, גזלתיך אבל איני יודע אם החזרתי לך, חייב לשלם. אבל אם חבירו טוען שמא כב גזלתני או הלויתיך, והוא אומר אמת גזלתיך או הלויתני ואיני יודע אם החזרתי לך, פטור מדיני אדם. ואם בא לצאת ידי שמים, ישלם לו:
איני יודע אם גזלתיך וכו' פטור מלשלם - ומיהו ישבע שאינו יודע שחייב לו, דלא עדיף שמא מברי, דהא אי נמי הוה טעין ליה אין לך בידי כלום, הוה משבעינן ליה שבועת היסת:
פירוש תוספות יום טוב
חייב לשלם. כתב הר"ב וכגון שחבירו טוענו ברי וכו'. אבל אם חבירו טוען שמא [כו']. וכן לשון הרמב"ם בפירושו אבל אם היה חבירו מסופק ואומר איני יודע אם הלויתי אותו וכו' והוא אומר וכו' ונראה לי דלאו למימרא שצריך שיטעון אותו דמה [לי] ליה ולטענתו דכיון דהלה מסופק בפרעון אינו יוצא ידי שמים עד שיצא ידי ספיקו. והלכך אפילו אין טוענו כלום. וכן בגמרא אמרו דלא תבעו ליה. ולא אמרו דטען שמא. וכן לשון הרמב"ם בחבורו פ"א מהלכות טוען. אבל אם אין לו תובע וכו' [ועיין בסוף משנה ב' פרק ח' דבבא מציעא שם] אלא שאם אינו מסופק. אבל אומר ברי לי שלא הלויתיך וכו' היה זה פטור אפילו לצאת ידי שמים. מידי דהוה טענו חטין והודה לו בשעורין. דפטור אף מדמי שעורים. כמו שכתבתי במשנה ג' פרק ו' דשבועות. ועיין במשנה ד' פ"ג דבבא מציעא:
פטור מלשלם. ע"פ ב"ד. אבל לצאת ידי שמים חייב. כיון דמסתפק ויש כאן תובע בברי. כדאיתא בגמרא. ומה שכתב הר"ב ומיהו ישבע וכו'. עיין בפירושו משנה ב' פ"ו דשבועות. ושם ריש הפרק מפירש ענין היסת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כב) (על הברטנורא) נ"ל דלאו למימרא שצריך שיטעון אותו דמה לי ליה ולטענתו דכיון דהלה מסופק בפרעון אינו יוצא ידי שמים עד. שיצא ידי ספקו והלכך אפילו אינו טוענו כלום. וכן בגמ' אמרו דלא תבעו ליה ולא אמרו דטען שמא כו' אלא שאם אומר ברי לי שלא הלויתיך היה זה פטור אף לצאת ידי שמים, מידי דהוה טענו חטין והודה לו בשעורין דפטור אף שעוריו. (ומובן ממילא דאף כשהנתבע יודע בברי שחייב פטור כמו בטענו חטין כו')
(כג) (על המשנה) פטור כו'. על פי ב"ד אבל לצאת י"ש חייב כיון דמסתפק ויש כאן תובע בברי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
האומר לחברו גזלתיך וכו': נראה לע"ד דלא זו אף זו קתני לא מיבעיא גזלתיך דבתורת איסור אתא לידיה דחייב לשלם לו אע"פ שהוא ספק אצלו שמא כבר החזיר לו אלא אפי' הלותני דבהיתר אתא לידיה חייב לשלם ול"מ הלויתני דנהנה ממנו דחייב לשלם אפי' אם נסתפק אצלו אם כבר שילם לו אלא אפי' הפקדת אצלי נמי דאין לו שום הנאה דמי לא עסיקי' בש"ח ואפ"ה חייב לשלם לו אפי' שהוא ספק אצלו שמא כבר החזיר לו וסיפא דקתני אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך וכו' הוי ודאי זו ואין צריך לומר זו כך נלע"ד. לשון הרי"ף ז"ל חייב לשלם ודוקא בדקא תבע ליה חבריה דכיון דברי לו שגזל או שלוה ואיסתפק ליה אם החזיר אם לא החזיר חייב דאין ספק מוציא מידי ודאי ואי לא תבע ליה אלא איהי אמר מדעתא דנפשיה וחבריה לא קא תבע ליה אינו חייב אלא בבא לצאת ידי שמים והיכא דתבע ליה חבריה וא"ל מנה לי בידך ואיהו אמר לא ידענא אי לוינא אי לא פטור והיינו דתנן אבל אם א"ל איני יודע אם גזלתיך וכו' פטור עכ"ל. ז"ל הרמב"ם ז"ל בפי' מתני' היה חייב לשלם כשטוענו חברו טענת ברי ואמר גזלת אותי והלותי אותך אבל אם חברו ג"כ מסופק ואמר איני יודע אם הלותי אותך והוא אומר הלותני ודאי אבל איני יודע אם החזרתי או אם לא החזרתי אינו חייב לשלם אבל אם בא לצאת ידי שמים יתן לו כמי שהודה שהלוהו ומה שאמר פטור ואפי' טענו חברו טענת ברי ויאמר הוא איני יודע פטור ואינו חייב אלא שבועת היסת שהוא אינו יודע באמת שיש לו אצלו ממון ע"כ. ומ"מ אם בא לצאת ידי שמים חייב כיון שהוא כמסתפק. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל אם גזלתיך אם הלויתני אם הפקדת אצלי ואם לא הפקדת פטור מלשלם:
תפארת ישראל
יכין
ואיני יודע אם החזרתי לך אם לא החזרתי לך: והתובע טוען ברי:
חייב לשלם: דהחיוב ודאי ופטור ספק. אבל במסופק גם התובע, אפילו לא תבעו אינו חייב רק בבא לצאת ידי שמים, אולם בטוען תובע ודאי פרעתני פטור אף מלצאת ידי שמים [ע"ה ושס"ה]:
פטור מלשלם: דהחיוב ספק, ונשבע היסת שאינו יודע. מיהו בבא לצאת ידי שמים, חייב, מדטעין אידך ברי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
הרשב"א |
תוספות רי"ד |
מאירי |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש