משנה בבא קמא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בבא קמא פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק שישי ("הכונס צאן") · >>

פרקי מסכת בבא קמא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הכונס צאן לדיר, ונעל בפניה כראוי, ויצאה והזיקה, פטור.

לא נעל בפניה כראוי, ויצאה והזיקה, חייב.

נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצאה והזיקה, פטור.

הוציאוה לסטים - לסטים חייבים.

משנה ב[עריכה]

הניחה בחמה, או שמסרה לחרש שוטה וקטן, ויצאה והזיקה - חייב.

מסרה לרועה – נכנס רועה תחתיו.

נפלה לגינה ונהנית – משלמת מה שנהנית.

ירדה כדרכה והזיקה – משלמת מה שהזיקה.

כיצד משלמת מה שהזיקה? שמין בית סאה באותה שדה, כמה היתה יפה וכמה היא יפה.

רבי שמעון אומר: אכלה פירות גמורים משלמת פירות גמורים, אם סאה סאה, אם סאתים סאתים.

משנה ג[עריכה]

המגדיש בתוך שדה של חברו שלא ברשות, ואכלתן בהמתו של בעל השדה – פטור.

ואם הוזקה בהן – בעל הגדיש חייב.

ואם הגדיש ברשות – בעל השדה חייב.

משנה ד[עריכה]

השולח את הבעירה ביד חרש, שוטה וקטן - פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים.

שלח ביד פקח – הפקח חייב.

אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים – המביא את העצים חייב.

אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור – המביא את האור חייב.

בא אחר וליבה – המלבה חייב.

ליבתה הרוח – כולן פטורין.

השולח את הבעירה ואכלה עצים או אבנים, או עפר – חייב, שנאמר (שמות כב): כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה.

עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר – פטור.

המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה? רבי אלעזר בן עזריה אומר: רואין אותה כאלו הוא באמצע בית כור.

רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים.

רבי עקיבא אומר: חמישים אמה.

רבי שמעון אומר: שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות כב) – הכל לפי הדליקה.

משנה ה[עריכה]

המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו. רבי יהודה אומר, ישלם מה שבתוכו. וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטים או של שעורים.

היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו, חייב.

עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו, פטור.

ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה, שהוא משלם כל מה שבתוכה, שכן דרך בני אדם להניח בבתים.

משנה ו[עריכה]

גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב.

גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות, ודלקו בנרו של חנווני והדליק את הבירה – בעל הגמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – החנווני חייב.

רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בבא קמא ו ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הכונס צאן לדיר אם נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור ואם לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטים ויצאה והזיקה פטור הוציאוה ליסטים הליסטים חייבים.

(ב) הניחה בחמה או שמסרה לחירש שוטה וקטן ויצאה והזיקה חייב מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו נפלה לגינה ונהנית משלם מה שנהנית ירדה כדרכה והזיקה משלם מה שהזיקה כיצד משלם מה שהזיקה שמין בית סאה באותה שדה כמה הייתה יפה וכמה היא יפה רבי שמעון אומר אם אכלה פירות גמורים משלם פירות גמורים אם סאה סאה ואם סאתים סאתים.

(ג) המגדיש בתוך שדה חברו שלא ברשות אכלתן בהמתו של בעל השדה פטור אם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב.

(ד) השולח את הבעירה ביד חירש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים שלחה ביד הפיקח הפיקח חייב אחד מביא את האור ואחד מביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב בא אחר וליבה המלבה חייב ליבתו הרוח הרי כלן פטורין.

השולח את הבעירה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה (שמות כב ה) עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור.

המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור רבי אליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים רבי עקיבה אומר חמישים אמה רבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה (שמות כב ה) הכל לפי הדליקה.

(ה) המדליק את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חיטים או גדיש של שעורים היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עימו חייב עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עימו פטור מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים.

(ו) גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב גמל שהוא טעון פשתן ועובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנווני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנווני נרו מבחוץ החנווני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור.

פירושים[עריכה]