משנה בבא קמא ו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ו · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייבכח.

גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות, ודלקו בנרו של חנווני והדליק את הבירה – בעל הגמל חייבכט. הניח חנווני נרו מבחוץ – החנווני חייב.

רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטורל.

נוסח הרמב"ם

גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב גמל שהוא טעון פשתן ועובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנווני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנווני נרו מבחוץ החנווני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור.

פירוש הרמב"ם

גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב כו': ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

גץ - ניצוץ של אש:

רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור - כיון דבמצוה קא עסיק. ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב. כמו שזרק אבן או חץ. רמב"ם פ"ו מהלכות חובל:

בעל הגמל חייב. מפני שהרבה במשאוי. רמב"ם פי"ד מהלכות נזקי ממון. וכתב הטור סימן תי"ח דחיוביה דומיא דכלב שנטל חררה והדליק הגדיש דתנן במשנה ג' פ"ב דלא מצינו נזק שלם אלא על מקום החררה ובאנח אנוחי. וה"נ במסכסכת כל הבירה. כלומר שהדליק כל הבירה בבת אחת. ואי לאו הכי חייב על מקום שהדליק נזק שלם ועל השאר חצי נזק:

רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור. ולא דמי לברשות דמתניתין ב' וג' דפ"ג. גמרא שם. ות"ק מחייב אף בנר חנוכה שהיה לו לישב ולשמור. רמב"ם פי"ד מהלכות נזקי ממון:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כח) (על המשנה) חייב. כמו שזרק אבן או חץ. הר"מ:

(כט) (על המשנה) חייב. מפני שהרבה במשאוי. הר"מ. ובהדליק כל הבירה בבת אחת. דאי לאו הכי חייב על מקום שהדליק נזק שלם, ועל השאר ח"נ. טור:

(ל) (על המשנה) פטור. ולא דמי לברשות דמשנה ב' וג' דפ"ג. גמרא. ות"ק מחייב אף בנר חנוכה שהיה לו לישב ולשמור. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

גץ שיצא וכו':    בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ז) הגרסא גץ היוצא מתחת הפטיש וכן בכמה דוכתי והתם מפרש דטעמא דחייב משום דניחא ליה דתיזול חוץ מביתו שלא ידליק את ביתו ומכה בכח כל כך שאחר גמר כחו יזיק ברוח מצויה אבל גבי דקתא דהתם אינו מכה בכח דלא ניחא ליה דתיזיל הלכך התם פטור וכתבו תוס' ז"ל בפירקי' דף ס' ולא רצה להעמיד שמכה כ"כ בכח עד שמזיק בכח אדם לבדו בלא רוח דא"כ לא הוה תנא ליה גבי ניזקין דאש אלא גבי נזקין דאדם ע"כ. ופי' בערוך אותן שברים שיוצאין מתחת הפטיש כשמכה על הברזל שבסדן נקראין גיצין ע"כ:

מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב:    כך צ"ל. וחייב כיון שהולכין ברוח מצויה חייב עליו משום שמירת נזקיו ואע"ג דאפקורי מפקר להו ואינם שלו חייב כיון שהוא מזיק בהן דאשו משום חציו לר' יוחנן חייב נמקי יוסף ז"ל:

גמל שהיה טעון פשתן וכו':    פ' כיצד הרגל דף כ"ב ומפרש רישא בעל גמל חייב דלא איבעי ליה לאפושי בטעונה כ"כ עד שתכנס לתוך החנות ואע"פ שהאש הולכת מעצמה ע"י רוח מצויה מתחייב בעל הגמל על תחלת הדלקת הפשתן משום חציו דגמל דקיי"ל כר' יוחנן דאשו נמי משום חציו והיכא דליכא לחיוביה משום חציו ואיכא לחיובא משום ממונו מחייבי' ליה כדאיתא התם וסיפא חנוני חייב דלא איבעי ליה לאנוחי נרו מאבראי. וכתבו תוס' ז"ל בר"פ המניח הא דאמרי' הניח חנוני נרו מבחוץ דבעל הגמל פטור ולא אמרי' איבעי ליה לעיוני ומיזל יש לומר דדוקא במקום הליכתו אמרי' איבעי' ליה לעיוני ע"כ:

ר' יהודה אומר וכו':    וכתוב בבית יוסף שם סי' תי"ח בשם רבינו ירוחם שאם עמדה הבהמה וסכסכה הבירה בעל הבהמה חייב זולתי אם עמדה להטיל מימיה וכתבו המפרשי' ז"ל אם אין בעל הבהמה שם בעל הבהמה משלם מחצה והחנוני שהניח נרו מבחוץ מחצה ע"כ:

בעל הגמל חייב:    מפני שהרבה במשוי ואם הגמל הולך ומסכסך האש בכל הבירה חייב בכולה נ"ש ואם לא סכסך בכל הבירה אלא הדליק במקום אחד ומשם נתפשט בכולה חייב על מקום שהדליק נ"ש ועל השאר ח"נ ע"כ מן הטור שם סי' תי"ח והובא בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש:

בנר חנכה פטור:    וגרסי' התם בפ' במה מדליקין אמר רבינא משמיה דרבא זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחו בתוך עשרה פי' מדקתני בנר חנוכה פטור דאי ס"ד למעלה מעשרה לימא ליה היה לך להניחו למעלה מגמל ורוכבו ודחי ליה דילמא אי מטרחת ליה אתי לאימנועי ממצוה וכתב שם הרא"ש ז"ל בדף קע"ג ואע"ג דדחי ליה מצוה להניחה למטה מעשרה וגם איכא פרסום הנס טפי כשהיא למטה ע"כ:


פירושים נוספים

בבלי סב ב  רמב"ם הלכות נזקי ממון יד יג  שולחן ערוך חושן משפט תיח יב