משנה בבא קמא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בבא קמא פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק חמישי ("שור שנגח") · >>

פרקי מסכת בבא קמא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה, אם משנגחה ילדה, משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לוולד.

וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה, אם משנגחה ילדה, משלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הוולד.

משנה ב[עריכה]

הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ושברתן בהמתו של בעל הבית, פטור.

ואם הוזקה בהן, בעל הקדרות חייב.

ואם הכניס ברשות, בעל חצר חייב.

הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ואכלתן בהמתו של בעל הבית, פטור.

ואם הוזקה בהן, בעל הפירות חייב.

ואם הכניס ברשות, בעל החצר חייב.

משנה ג[עריכה]

הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות, ונגחו שורו של בעל הבית, או שנשכו כלבו של בעל הבית, פטור.

נגח הוא שורו של בעל הבית, חייב.

נפל לבורו והבאיש מימיו, חייב.

היה אביו או בנו לתוכו, משלם את הכופר.

ואם הכניס ברשות, בעל החצר חייב.

רבי אומר, בכולן אינו חייב, עד שיקבל עליו לשמור.

משנה ד[עריכה]

שור שהיה מתכוון לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה, פטור מדמי ולדות.

ואדם שהיה מתכוון לחבירו, והכה את האשה ויצאו ילדיה, משלם דמי ולדות.

כיצד משלם דמי ולדות?

שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, אם כן, משהאשה יולדת, משבחת.

אלא שמין את הולדות כמה הן יפין, ונותן לבעל.

ואם אין לה בעל, נותן ליורשיו.

היתה שפחה ונשתחררה, או גיורת, פטור.

משנה ה[עריכה]

החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים, או ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד, ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר, חייב.

החופר בור ברשות הרבים, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, חייב.

אחד החופר בור, שיח ומערה, חריצין ונעיצין, חייב.

אם כן, למה נאמר בור, מה בור שיש בו כדי להמית, עשרה טפחים, אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים.

היו פחותין מעשרה טפחים, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, פטור.

ואם הוזק בו, חייב.

משנה ו[עריכה]

בור של שני שותפין, עבר עליו הראשון ולא כיסהו, והשני ולא כיסהו, השני חייב.

כיסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה ולא כיסהו, השני חייב.

כיסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, פטור.

לא כיסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת, חייב.

נפל לפניו מקול הכרייה, חייב.

לאחריו מקול הכרייה, פטור.

נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו, חייב על הבהמה ופטור על הכלים.

נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן, חייב.

בן או בת, עבד או אמה, פטור.

משנה ז[עריכה]

אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, ולתשלומי כפל, ולהשבת אבידה, לפריקה, לחסימה, לכלאים, ולשבת.

וכן חיה ועוף כיוצא בהן.

אם כן, למה נאמר שור או חמור? אלא שדבר הכתוב בהווה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בבא קמא ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע לוולד וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה משלם חצי נזק מן הפרה ורביע מן הוולד.

(ב) הקדר שהכניס קדירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ושיברתן בהמתו של בעל החצר פטור ואם הוזקה בהן בעל הקדירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות אכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב אם הכניס ברשות בעל החצר חייב.

(ג) הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות נגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור נגח הוא לשורו של בעל הבית חייב נפל לבור והבאיש את מימיו חייב היה אביו או בנו בתוכו משלם את הכופר אם הכניס ברשות בעל החצר חייב רבי אומר בכלם עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור.

(ד) שור שהיה מתכוון לחברו והכה את האישה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות אדם שהיה מתכוון לחברו והכה את האישה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות כיצד משלם דמי ולדות שמין את האישה כמה הייתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן משהאישה יולדת היא משבחת אלא שמין את הוולדות כמה הן יפין ונותנין לבעל אם אין לה בעל נותן ליורשין הייתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור.

(ה) החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב אחד החופר בור ושיח ומערה חריצין ונעיצין אם כן למה נאמר בור (שמות כא לג) אלא מה הבור שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים אף כל דבר שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים היו פחותים מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר חייב.

(ו) בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כיסהו השני ולא כיסהו הראשון חייב כיסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כיסהו השני חייב כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור לא כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים נפל לתוכו שור חירש שוטה וקטן חייב בן או בת עבד או אמה פטור.

(ז) אחד השור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני ולתשלומי כפל ולהשיב אבידה לפריקה ולחסימה ולכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן אם כן למה נאמר שור או חמור (שמות כא לג) אלא שדיבר הכתוב בהווה.

פירושים[עריכה]