תוספתא/בבא קמא/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · בבא קמא · ה· >>


הלכה א[עריכה]

שור תם שהזיק עד שלא עמד בדין והקדישו בעליו מוקדש שחטו ומכרו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי משעמד בדין הקדישו בעליו אין מוקדש שחטו ומכרו ונתנו במתנה לא עשה כלום מפני שמשלם מגופו שור מועד שהזיק בין מועד עד שלא עמד בדין בין משעמד בדין והקדישו בעליו מוקדש שחטו ומכרו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי מפני שמשלם מן העלייה.

הלכה ב[עריכה]

שור תם שהזיק ואח"כ המית המית ואח"כ הזיק פטור שור מועד שהזיק ואח"כ המית חייב המית ואח"כ הזיק עד שלא נגמר דינו חייב משנגמר דינו פטור שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר הזיק שור ברשותו מועד משלם נזק שלם תם משלם חצי נזק שאלו בחזקת תם ונמצא מועד הבעלים משלמין חצי נזק והשואל פטור הועד בו בפני שואל ואח"כ מכרו הבעלים משלם חצי נזק והשואל משלם חצי נזק המית ברשותו ואח"כ מסרו לבעלים עד שלא נגמר דינו מסרו לבעלים פטור משנגמר דינו מסרו לבעלים חייב ר"ע אומר אף משנגמר דינו עד שלא נסקל מסרו לבעלים פטור.

הלכה ג[עריכה]

פרה שהמיתה ואח"כ ילדה עד שלא נגמר דינה ילדה ולדותיה מותרין משנגמר דינה ילדה ולדותיה אסורין נתערבו באחרים ואחרים באחרים כולן אסורין בהנאה מה יעשו להן כונסין אותן לכיפה עד שעה שימותו ר"א בר' שמעון אומר כולן נסקלין הגוזל שור מחבירו והמית ברשותו ואח"כ מסרו בעדים לבעלים בין משנגמר דינו ובין עד שלא נגמר דינו חייב.

הלכה ד[עריכה]

הלוקח שור מחבירו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד והועד בו בפני ב' באמת שהוא חייב לו מפני שמקח טעות שור שפסק את המוסרה ויצא והזיק תם פטור ומועד חייב דברי ר"מ רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור רבי אליעזר בן יעקב אומר זה וזה פטורין שנא' (שמות כא) ולא ישמרנו בעליו שמור הוא זה ר' אליעזר אומר אין לו שמירה לשור אלא סכין.

הלכה ה[עריכה]

כנוס שורך ואני אשמרנו הזיק פטור הוזק חייב כנוס שורך ושמרו הוזק פטור הזיק משלם נזק שלם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה על רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק.

הלכה ו[עריכה]

הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשותו ובא שור ממקום אחר שלא ברשותו נגח נגף נשך רבץ בעט רבי מאיר אומר משלם נזק שלם וחכמים אומרים על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק הכניס קדירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר שלא ברשות ושברן פטור ואם הוזק בהן בעל קדרות חייב הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר שלא ברשות ואכלן פטור ואם הוזק בהן בעל הפירות חייב נפל לבור והבאיש את מימיו חייב בכופר דברי רבי טרפון רבי עקיבה פוטר מן הכופר היה בו עבד או אמה נותן שלשים סלעים דברי רבי טרפון ורבי עקיבה פוטר משלשים סלעים.

הלכה ז[עריכה]

יש נותן את הכופר ואין נסקל נסקל ואין נותן את הכופר. החופר בור ברשותו ונפל עליו שור והרגו נותן את הכופר ואין נסקל נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות נגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית ומת נסקל ואין משלם את הכופר.

הלכה ח[עריכה]

שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה סומכוס אומר משלם חצי כופר לפרה ורביע לולד וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ואם משנגחה ילדה סומכוס אומר משלם חצי נזק מן הפרה ורביע מן הולד.