רש"ש על המשנה/בבא קמא/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רש"ש על המשנה מסכת בבא קמא פרק י

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת בבא קמא · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ב[עריכה]

בתור"ע אות ע"ז הקשה דבסוגיין משמע דזה לא מיקרי ש"ר וה"ר מהתוס' (לעיל ס"ז) שכתבו טעם מדוע לא הוה כאן ש"ר ותמיהני שהביא מקושיית התוס' והעלים עין מתירוצם דמסקי דזה הוה שפיר ש"ר וסוגיין ישבו שם א"כ על הרע"ב אין כאן תלונה כלל ויסבור כשיטתייהו. ורש"י שפי' לקמן בגמרא בד"ה יאוש כדי שנתיאשו הבעלים ביד המוכס (וזה דלא כדמסקי התוס' שם) הרי פי' דברייתא פליגא אמתני' והברייתא סברה דאפי' יאוש וש"ר לא קנה והא דקאמרה הגמ' קסבר יאוש כדי לא קני הוא להסביר הטעם דהואיל דיאוש כדי ל"ק ה"ל כקודם יאוש דאר"ח לעיל בר"פ דרצה מזה גובה כו' ופרש"י דהשני נעשה כגוזלו מבעליו וזהו ג"כ כוונת סיום הגמרא ומעיקרא באיסורא אתא לידי' כנ"ל נכון ליישב שיטת רש"י בעז"ה:


ד[עריכה]

בתוי"ט ד"ה אין לו אלא שכרו כו' ותירץ בשם הרמב"ם דהתם במתבטל כו' [נ"ב אגב שטפיה העתיק התוי"ט מהנ"י התירוץ בשם הרמב"ם ע"ש ואולי צ"ל הרמב"ן מהגרמ"ש]:


ו[עריכה]

בתוי"ט ד"ה לא יחזיר כו' אין זה יכול לכופו לקבל כו'. כלומר אבל אם החזיר וקבלו פטור. זה מילתא דפשיטא אבל פשוט דרש"י כוון לאפוקי דאם המלוה תובעו במדבר חייב הלוה להחזיר לו אף שם וכדלקמן בגמרא:


ז[עריכה]

בתוי"ט ד"ה חייב כו' אבל אומר ברי לי שלא הלויתיך היה זה פטור. הן בזה אפי' באומר הלה הלויתני ולא פרעתיך בודאי ג"כ פטור:=