משנה אבות א
אבות פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר נזיקין • מסכת אבות • פרק ראשון ("משה קיבל") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא • משנה יב • משנה יג • משנה יד • משנה טו • משנה טז • משנה יז • משנה יח •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה.
שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה.
הוא היה אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק.
הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם.
יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם.
יוסי בן יועזר איש צרדה אומר, יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם.
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך, ואל תרבה שיחה עם האשה.
באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו.
מכאן אמרו חכמים, כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום.
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.
יהושע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.
נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות.
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם.
יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדיינין.
וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים.
וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעינך כזכאין, כשקבלו עליהם את הדין.
שמעון בן שטח אומר, הוי מרבה לחקור את העדים, והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר.
שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות.
אבטליון אומר, חכמים, הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל.
הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
הוא היה אומר, נגד שמא, אבד שמיה.
ודלא מוסיף, יסיף.
ודלא יליף, קטלא חייב.
ודאשתמש בתגא, חלף.
הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי.
וכשאני לעצמי, מה אני.
ואם לא עכשיו, אימתי.
שמאי אומר, עשה תורתך קבע.
אמור מעט ועשה הרבה.
והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.
רבן גמליאל היה אומר, עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות.
שמעון בנו אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.
ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה.
וכל המרבה דברים, מביא חטא.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלשה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם.
- וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
- וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,
- וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
- וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
- הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים:
- הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,
- וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה,
- וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
- הוּא הָיָה אוֹמֵר,
- עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
- עַל הַתּוֹרָה,
- וְעַל הָעֲבוֹדָה,
- וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:
- עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
- הוּא הָיָה אוֹמֵר:
- אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס,
- אֶלָּא הֱווּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס
- [נוסח אחר: כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס];
- וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:
- יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר:
- יְהִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים,
- וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם,
- וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:
- יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה,
- וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְךָ,
- וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.
- בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ,
- קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.
- מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים:
- כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה,
- גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ,
- וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,
- וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם:
- כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה,
- יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר:
- עֲשֵׂה לְךָ רַב,
- וּקְנֵה לְךָ חָבֵר;
- וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
- עֲשֵׂה לְךָ רַב,
- הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע,
- וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע,
- וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:
- יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר:
- אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין;
- וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי דִּינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ,
- יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים;
- וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ,
- יִהְיוּ בְּעֵינֶךָ כְּזַכָּאִין,
- כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:
- הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים;
- וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ,
- שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:
- שְׁמַעְיָה אוֹמֵר:
- אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,
- וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת,
- וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:
- חֲכָמִים,
- הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם;
- שֶׁמָּא תָּחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת,
- וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים,
- וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ,
- וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
- הִלֵּל אוֹמֵר:
- הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן:
- אוֹהֵב שָׁלוֹם,
- וְרוֹדֵף שָׁלוֹם,
- אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת,
- וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:
- נָגֵד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ.
- וּדְלָא מוֹסִיף, יָסֵיף.
- וּדְלָא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב.
- וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלֵף:
- אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי?
- וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?
- וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?:
- עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע;
- אֱמֹר מְעַט, וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה;
- וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
- עֲשֵׂה לְךָ רַב,
- וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק,
- וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוֹת:
- כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים,
- וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה;
- וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה;
- וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:
- עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
- עַל הַדִּין,
- וְעַל הָאֱמֶת,
- וְעַל הַשָּׁלוֹם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, טז):
- אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם:
*הערה 1:
- ראו גם נוסח הקדמת הרמב"ם למסכת אבות (אבן תיבון)
נוסח הרמב"ם
(א) משה קיבל תורה מסיני - ומסרה ליהושע,
- ויהושע - לזקנים,
- וזקנים - לנביאים,
- ונביאים - מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
- והן אמרו שלשה דברים:
- היו מתונים בדין,
- והעמידו תלמידים הרבה,
- ועשו סייג לתורה.
(ב) שמעון הצדיק - היה משירי אנשי כנסת הגדולה.
- הוא היה אומר:
- על שלשה דברים - העולם עומד,
- על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים.
- על שלשה דברים - העולם עומד,
(ג) אנטיגנוס איש סוכו - קיבל משמעון הצדיק.
- הוא היה אומר:
- אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב - על מנת לקבל פרס,
- אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב - על מנת שלא לקבל פרס.
- ויהי מורא שמים עליכם.
- אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב - על מנת לקבל פרס,
(ד) יוסי בן יועזר איש צרידה, ויוסף בן יוחנן איש ירושלים - קיבלו ממנו.
- יוסי בן יועזר איש צרידה אומר:
- יהי ביתך - בית ועד לחכמים.
- והוי מתאבק בעפר רגליהם.
- ושותה בצמא את דבריהם.
(ה) יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר:
- יהי ביתך - פתוח לרווחה.
- ויהיו עניים בני ביתך.
- ואל תרבה שיחה עם האשה,
- באשתו אמרו - קל וחומר באשת חברו.
- מכאן אמרו חכמים:
- כל המרבה שיחה עם האשה -
- גורם רעה לעצמו,
- ובטל מדברי תורה,
- וסופו יירש גיהנם.
- כל המרבה שיחה עם האשה -
(ו) יהושע בן פרחיה, וניתאי הארבלי - קיבלו מהם.
- יהושע בן פרחיה אומר:
- עשה לך רב.
- וקנה לך חבר.
- והוי דן את כל האדם - לכף זכות.
(ז) ניתאי הארבלי אומר:
- הרחק משכן רע.
- ואל תתחבר לרשע.
- ואל תתיאש מן הפורענות.
(ח) יהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח - קיבלו מהם.
- יהודה בן טבאי אומר:
- אל תעש עצמך - כעורכי הדיינים.
- וכשיהיו בעלי הדין עומדין לפניך - יהיו בעיניך כרשעים.
- וכשנפטרים מלפניך - יהיו בעיניך כזכאים, שקיבלו עליהן את הדין.
(ט) שמעון בן שטח אומר:
- הוי מרבה - לחקור את העדים.
- והוי זהיר בדבריך - שמא מתוכן ילמדו לשקר.
(י) שמעיה, ואבטליון - קיבלו מהם.
- שמעיה אומר:
- אהוב את המלאכה.
- ושנא את הרבנות.
- ואל תתוודע לרשות.
(יא) אבטליון אומר:
- חכמים - היזהרו בדבריכם,
- שמא תחובו חובת גלות,
- ותגלו למקום המים הרעים,
- וישתו התלמידים הבאים אחריכם - וימותו,
- ונמצא שם שמים - מתחלל.
- חכמים - היזהרו בדבריכם,
(יב) הלל, ושמאי - קיבלו מהם.
- הלל אומר:
- הוי כתלמידיו של אהרן -
- אוהב שלום, ורודף שלום,
- אוהב את הבריות - ומקרבן לתורה.
- הוי כתלמידיו של אהרן -
(יג) הוא היה אומר:
- נגד שמא - אבד שמא.
- דילא מוסיף - יסוף.
- ודילא יליף - קטלא חייב.
- ודישתמש בתגא - חלף.
(יד) [יג] *הערה 2: הוא היה אומר:
- אם אין אני לי - מי לי,
- וכשאני לעצמי - מה אני,
- ואם לא עכשיו - אימתי.
(טו) [יד] שמאי אומר:
- עשה תורתך - קבע.
- אמור מעט - ועשה הרבה.
- והוי מקביל את כל האדם - בסבר פנים יפות.
(טז) [טו] רבן גמליאל אומר:
- עשה לך רב.
- והסתלק מן הספק.
- ואל תרבה - לעשר אומדות.
(יז) [טז] שמעון בנו אומר:
- כל ימי גדלתי בין החכמים,
- ולא מצאתי לגוף טוב - אלא שתיקה.
- ולא המדרש הוא העיקר - אלא המעשה.
- וכל המרבה דברים - מביא חטא.
- כל ימי גדלתי בין החכמים,
(יח) [יז] רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- על שלשה דברים - העולם קיים,
- על הדין, ועל האמת, ועל השלום.
- על שלשה דברים - העולם קיים,
הערות
- הערה 1: בנוסח רבינו מסכת אבות קודמת למסכת הוריות שלא כבדפוס
- הערה 2: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אבות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב