משנה אבות א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק א · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה.

הוא היה אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות החסדים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

יאמר שבחכמה והיא התורה ובמעלות המדות והם גמילות חסדים ובשמירת מצות התורה הם הקרבנות תהיה התמדת תקון העולם וסידור מציאותו על הדרך השלם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

משיירי - משיורי; שלאחר שמתו כולן, נשתיירה הקבלה בידו. והוא היה כהן גדול אחר עזרא:

הוא היה אומר - כלומר, כך היה מרגלא בפומיה תמיד. וכן כל 'רבי פלוני אומר', 'הוא היה אומר', שבמסכתא זו – פירושן: היה רגיל לומר כן תמיד:

העולם עומד - לא נברא העולם אלא בשביל שלשה דברים הללו:

על התורה - שאלמלי לא קבלו ה ישראל את התורה לא נבראו שמים וארץ, דכתיב (ירמיהו לג כה): "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (שבת פח א):

ועל העבודה - עבודת הקרבנות. שכך שנינו במסכת תענית כ"ז ע"ב: שאלמלא מעמדות – לא נתקיימו שמים וארץ ו. ומצינו, שבשביל הקרבנות שהקריב נח – נשבע [הקדוש ברוך הוא] שלא יביא מבול לעולם; הרי שהעולם עומד על הקרבנות:

ועל גמילות חסדים - דכתיב (תהלים פט ג): "עולם חסד יבנה". וגמילות חסדים הוא – לשמח חתנים, ולנחם אבלים, ולבקר חולים, ולקבור מתים, וכיוצא בזה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

העולם עומד וכו'. פירש הר"ב לא נברא העולם אלא וכו' ובמשנה שבסוף פרקין כתוב במדרש שמואל ביש ספרים נמצא דגרסי העולם נברא:

על התורה. פירש הר"ב שאלמלא לא קבלו ישראל את התורה לא נבראו שמים וארץ. שנאמר אם לא בריתי וגו' ולפי שהוקשה לו דעבודה וגמילות חסדים היינו תורה. לכך מפרשה על קבלתה ויהיה פירוש הכתוב אם לא בריתי שקבלתם יומם ולילה. גם חוקות שמים וארץ לא שמתי. ועיין כיוצא בזה סוף פ"ג דנדרים. וקשיא לי שא"כ על התורה שאמר אינה אזהרה כלל ואינו דומה לאינך. ולכך נ"ל דהתורה היא ההגיון ולמוד התורה. והיינו דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה. כענין שנאמר (יהושע א') והגית בו יומם ולילה. ובפירש"י ליתא שאלמלא וכו' אלא על התורה. שנאמר אם לא וכו'.

ועל העבודה. כתב הר"ב עבודת הקרבנות שכך שנינו במסכת תענית אלמלא מעמדות וכו'. וכ"כ רש"י. ולא דייקי שאינה לא משנה ולא ברייתא. אלא מימרת אמוראים. רבי יעקב בר אחא אמר רב אסי וכו'. בפ"ד דף כ"ז ע"ב. ויש לדקדק דלשון המאמר אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ. וא"כ אין זו ראיה לשבשבילם נבראו שהרי אפשר לומר שאחרי שהם נבראו לא היה להם קיום אילו אין מעמדות. אבל לא שהמעמדות סבת בריאותם שיהיו נבראיה לכתחלה בשבילם שאין כח המקיים הדבר שכבר הוא גדול ככח הממציא דבר שלא היה. וא"כ מנלן מזה המאמר שיהא כח העבודה גדולה עד שבשבילה נתהוה ונברא העולם. ומצאתי לזה המאמר דאיתא נמי בפ' בני העיר במסכת מגילה דף ל"א. והתם הכי אתמר אמר ר' אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ. שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וכתיב (בראשית ט') ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם אבינו ע"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך וכו'. אמר לו קחה לי עגלה משולשת וכו'. ודריש בריתי ברית בין הבתרים ואמר לא שמתי. ש"מ שהעבודה סבת שימת העולם ובריאתו. וא"ת תינח בזמן שבית המקדש קיים. אבל משחרב מאי איכא למימר. י"ל שבשביל שצפה הזמן שבית המקדש קיים נברא. ועוד שהרי סיים המאמר הנזכר אמר לפניו תינח בזמן וכו'. והשיבו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהם מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן. ובפירש"י דתענית כתוב גמגום דמנא יליף ליה להא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על הברטנורא) וקשיא לי, שא"כ אינה אזהרה כלל ואינו דומה לאינך. ולי נראה דהיינו ההגיון ולימוד התורה, והיינו דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה, כענין שנאמר והגית בו יומם ולילה. ועתוי"ט:

(ו) (על הברטנורא) ובמסכת מגילה מסיים, שנאמר אם לא בריתי וגו' לא שמתי. שבברית בין הבתרים הבטיח הקב"ה שאפילו ישראל חוטאים יקוים בריאות העולמ בזכות הקרבנות. ועתוי"ט:


פירושים נוספים