משנה אבות א ניקוד
(א) מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,
- וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
- וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,
- וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
- וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
- הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים:
- הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,
- וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה,
- וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
- הוּא הָיָה אוֹמֵר,
- עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
- עַל הַתּוֹרָה,
- וְעַל הָעֲבוֹדָה,
- וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:
- עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
- הוּא הָיָה אוֹמֵר:
- אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס,
- אֶלָּא הֱווּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס
- [נוסח אחר: כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס];
- וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם:
- יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר:
- יְהִי בֵּיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים,
- וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם,
- וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:
- יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה,
- וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְךָ,
- וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.
- בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ,
- קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.
- מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים:
- כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה,
- גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ,
- וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,
- וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם:
- כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה,
- יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר:
- עֲשֵׂה לְךָ רַב,
- וּקְנֵה לְךָ חָבֵר;
- וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
- עֲשֵׂה לְךָ רַב,
- הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע,
- וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע,
- וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:
- יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר:
- אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין;
- וּכְשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי דִּינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ,
- יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים;
- וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ,
- יִהְיוּ בְּעֵינֶךָ כְּזַכָּאִין,
- כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:
- הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקֹר אֶת הָעֵדִים;
- וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ,
- שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:
- שְׁמַעְיָה אוֹמֵר:
- אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,
- וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת,
- וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:
- חֲכָמִים,
- הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם;
- שֶׁמָּא תָּחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת,
- וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים,
- וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ,
- וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
- הִלֵּל אוֹמֵר:
- הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן:
- אוֹהֵב שָׁלוֹם,
- וְרוֹדֵף שָׁלוֹם,
- אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת,
- וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:
- נָגֵד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ.
- וּדְלָא מוֹסִיף, יָסֵיף.
- וּדְלָא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב.
- וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלֵף:
- אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי?
- וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?
- וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?:
- עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע;
- אֱמֹר מְעַט, וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה;
- וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
- עֲשֵׂה לְךָ רַב,
- וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק,
- וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוֹת:
- כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים,
- וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה;
- וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה;
- וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא:
- עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
- עַל הַדִּין,
- וְעַל הָאֱמֶת,
- וְעַל הַשָּׁלוֹם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, טז):
- אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם:
משנה אבות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב