משנה אבות א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק א · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחברטו לרשע, ואל תתיאש מן הפורענותטז.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר:

הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע,
וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע,
וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת

נוסח הרמב"ם

ניתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתייאש מן הפורענות.

פירוש הרמב"ם

אל תתחבר לרשע. במין אחד ממיני האהבה והחברה כדי שלא תלמד ממעשיו וכבר בארנו בפרקים הקודמים כי ילמד אדם מהפחיתיות בחברת הרשעים ואמר כשתחטא וזו תראה חוטא לא תבטח ותאמר שהשם יתברך לא יענישהו אלא בעולם הבא ולא תתיאש מהנקם ממנו מהרה על החטא ההוא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרחק משכן רע - שלא תלמוד ממעשיו. ועוד, שלא תלקה עמו במפלתו, דאוי לרשע ואוי לשכנו:

ואל תתחבר לרשע - שכך אמרו חכמים, כל המתדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם. למה הדבר דומה, לנכנס לביתו של בורסי, אע"פ שלא לקח ממנו כלום מ"מ ריח רע קלט והוציא עמו:

ואל תתיאש מן הפורענות - שלא תאמר רשע זה מעשיו מצליחין אלך ואדבק עמו הואיל והשעה משחקת לו, לכך אמר ואל תתיאש מן הפורענות, כלומר דע שמהרה תבא עליו פורענות כי פתאום יבוא אידו:

פירוש תוספות יום טוב

הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע. שכנו שאדם קרוב לו אמר בו לשון הרחקה וברשע שאינו שכנו לא הוצרך לומר הרחק שאינו קרוב. רק הזהיר שלא יתחבר לו. ואמר על השכן רע ועל שאינו שכן רשע ואם שניהם רשעים. לפי ששכונת הרשע היא רעה לשכנו. וקרבתו היזק גדול. אבל הרשע שאינו קרוב לאדם אין רשעו גורם לאדם שום רע. אף שהוא רשע לשמים אא"כ הוא מתחבר אליו. כך כתב במדרש שמואל בשם החסיד הר"ר יוסף ן' שושן. ובשם הר"ר יהודה לירמ"א כתב שדקדק אמאי קאמר הרחק שהוא מההפעיל ולא אמר התרחק שהוא מבנין התפעל. ואמר שאם יבא שום אדם לשכון אצל השכן רע לפי שאינו מכירו. שירחיקהו ויזהירהו שלא ישכון עמו. ע"כ. ובעיני נראה שבשניהם אחז לו התנא לשון המקרא. בהרחקה. כמו שנאמר הרחק מעליה דרכך במשלי ה' ואי אתה מוצא מתרחק בלשון התפעל בכל המקרא. ובהתחברות. כמו שנאמר בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך בד"ה [ב'] כ'. והיינו דמסיים ואל תתייאש מן הפורענות כמו שהוא בכתוב הזה:

ואל תתייאש מן הפורענות. ולא אמר שידאג מן הפורענות כי דבר זה מדה מגונה מי שהוא דואג מן הפורענות אבל אל יתייאש מן הפורענות. כאשר עשה המן שהיה בוטח בגודל עשרו וכהרף עין נהפך עליו הצלחתו וזהו לשון ואל תתייאש. דרך חיים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) הרחק כו'. שכנו שקרוב לו אמר בו לשון הרחקה. וברשע שאינו שכנו לא הוצרך. לומר הרחק, שאינו קרוב, רק הזהיר שלא יתחבר לו. ואמר בשכן, רע ולא רשע, לפי ששכונת הרשע היא רעה לשכנו וקרבתו היזק גדול משא"כ בשאינו שכנו אין רשעו גורם לאדם שום רע אע"פ שהוא רע לשמים אא"כ הוא מתחבר אליו. ר"י ן' שושן. ועתוי"ט:

(טז) (על המשנה) ואל כו'. ולא אמר שידאוג מן הפורענות, כי דבר זה מדה מגונה מי שהוא דואג מן הפורענות. אבל אל יתיאש כו' כאשר עשה המן שהיה בטוח בגודל עשרו וכהרף עין נהפך עליו הצלחתו. וזהו לשון ואל תתיאש. ד"ח:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הרחק משכן רע וכו':    וברשע שאינו שכנו לא הוצרך לומר הרחק שאינו קרוב [כל] כך הזהיר שלא יתחבר לו עי' בתוי"ט ובשם הר"ר יהודה לירמא ז"ל כתב שדקדק אמאי קאמר הרחק שהוא מהפעיל ולא אמר תתרחק שהוא מבנין התפעל וכו' [הגהה גם אני ההדיוט כך נלע"ד לפרש ועוד נלע"ד דהרחק דקתני במתני' וגם דבמקרא דהרחק מעליה דרכך שהוא מקור כלומר הרחק יותר מדאי וכן הרחק מן המחנה דבפ' כי תשא אכן שמחתי שמצאתי אח"כ שכתב החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל שיש ספרים דגרסי רְחַק משכן רע ע"כ]:

תפארת ישראל

יכין

נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע:    כשהוא כעסן, גאותן, או בעל קנאה, וכדומה, לא די שלא תתחבר עמו, שלא תלמוד ממעשיו ויזיק לנשמתך, אלא תתרחק ממנו שלא יזיק לגופך:

ואל תתחבר לרשע:    דברע רק לשמים, דיך כשלא תתחבר עמו שלא תלמוד ממעשיו. אבל לא תתרחק ממנו מחשש שיחטיאך, דהרי אין אדם חוטא ולא לו [כקידושין ס"ג ב'], וגם אולי כשיראה שאינך שונאו, תזכה להחזירו בתשובה:

ואל תתיאש מן הפורענות:    שיתגלגל לך ע"י השכן רע זה, או מפרענות של רשע, דכבר נאמר בהתחברך עם אחזיהו פרץ ד' את מעשיך [ד"ה ב' כ' פל"ז]. ואמרו אוי לרשע או לשכינו [נגעים פי"ב מ"ו]. יאמרו משניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע [ב"ק ד"ס ע"א] או נ"ל דר"ל אם ח"ו יפגש עונש משמים אל תתיאש דכתיב ושבת לה"א ושמעת בקולו כי אל רחום ד' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולכן אקרא לך כרב החובל ליונה. מה לך תישן קום קרא אל אלהיך, ודע כי כל עוד שהרעם כבד יותר יתטהר האויר החם [שוווהלע ליפט]. נמצא שנכלל במלות מועטות אלו ב' עניינים, שלא ירום לבו בהצלחה, ולא יתיאש בבלתי הצלחה, כי העולם העובר רק כחלום יעוף:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)

[עריכה]


הפירוש בא להוסיף על חבירו כי כמו שצריך להתקרב אל הטובים ולדונם לכף זכו' כן צריך להתרחק מהרעי' ולדונם לכף חובה בבוא יום פקודתם ופורענותם:

הרחק משכן רע. זה הוא מפורסם ביד הכל שהשוכר בית תהיה חקירתו ראשונה מי יהיה שכן לו ואם הוא רע יתרחק ממנו שלא ילמד ממעשיו הרעים ולזה אסרו חכמים לדור בחצר עם העכו"ם כדי שלא ילמד ממעשיו כמו שהוא מוזכר בפ' הדר ומחלוקת דתן ואבירם הוא מפני שהיו שכנים לקרח כי דגל ראובן היה תימנה ושם היו בני קהת ושכני משה ואהרן שהיו במזרח היו שלשה שבטים שביניהם כולם בני תורה יהודה מחוקקי ומזבלון מושכים בשבט סופר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים כמו שנזכר בילמדנו ואמרו חכמים ז"ל במס' שבת פ' במה אשה אם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכונתו ואם תלמיד חכם נחש הוא חגרהו על מתניך כי עם הארץ ירגילהו לביטול תורה והחכם יוכיחנו על ביטול תורה עד שיעסוק בה. ואמרו בנדרים פרק ואלו מותרין אל תהא רגיל אצל עם הארץ שסופו מאכילך טבלים כלומר להחטיאך במה שהוא חוטא. ועוד יש להתרחק משכן רע כדי שלא ישתתף עמו במפלתו ורמז לדבר כשבאים נגעים על הרשע בביתו וצוה הכהן לנתוץ את הבית והכותל המשותף בינו ובין שכנו כי הכל הוא אסור בהנאה וכן אמרו במסכת נגעים בתוספתא א"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אוי לרשע ואוי לשכנו עונותיו של רשע גרמו לו לסתור כותלו של צדיק. והשכן רע שנזכר כאן הוא רע לבריות שהוא גזלן וחמסן והם דברים שהיצר הרע מתאוה אליהם ובקל יתפתה השכן הטוב ללמוד ממעשיו והכתוב שאמר טוב שכן קרוב הוא השכן הטוב כאלו אמר בפירוש טוב שכן טוב קרוב והשם שמר אברהם אבינו מלהתקרב לאנשי סדום אחרי הפרד לוט מעמו כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים:

ואל תתחבר לרשע. כמו שהזהיר להתרחק מהשכן הרע לבריות כן הזהיר מלהתחבר לרשע שהוא רע לשמים. והכתוב אומר ורועה כסילים ירוע לפי שהוא למד ממעשיו. וכן כתוב אל תתרע את בעל אף פן תאלף ארחותיו ולזה הוא מהדברים המעכבים את התשובה. ובפרק אמר להם הממונה אמרו צדיק מעצמו כלומר נזכר לשבח מפני מעשיו שנא' זכר צדיק לברכה לשון יחיד. רשע מחבירו פירוש נזכר לגנאי מפני חבירו שנא' ושם רשעים ירקב לשון רבים. ובפרקי ר' אליעזר וכן במדרש משלי משלו משל לנכנס בבית הבורסי אע"פי שלא לקח כלום מכל מקום ריח רע קלט והוציא עמו. וכלל בזה כל התחברות בין בעסק משא ומתן בין בחברת אהבה כי כשהוא מתחבר עמו הוא מחזק את ידו להוסיף על חטאתו פשע כי הרשע אומר מה אני מפסיד במעשי הרעים והלא כל בני אדם הם מחבבים אותי ומתחברים אלי ועל זה אמרו באבות דרבי נתן אל תהי חבר לרשע אפילו לדבר מצוה. וכן אמרו במכילתא אל יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה שהרי יונדב כשנתחבר ליהוא פחתו אות אחת משמו וקראו אותו יונדב. ובאבות דר' נתן אמרו כל המודבק לרעים אע"פ שאינו עושה כמעשיהם נוטל עונש כיוצא בהם וכל המודבק לטובים אע"פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם. והטעם בזה הוא שהתחברותו עם הטובי' או עם הרעים היא מחזקת ידיהם במעשיהם וכאלו כל אשר הם עושים הוא היה עושה. ולזה נאמר ליהושפט בהתחברו עם אחזיהו פרץ ה' מעשיך וכן אמר לו כשהתחבר אל אחאב הרשע לעזור ושונאי ה' תאהב ובזה עליך קצף. ולא מצא הקב"ה דופי ביצחק אבינו שהיה עולה תמימה אלא על שאהב את שנאיו כמו שנזכר במדרש חזית ובילמדנו פרשת קדושים:

ואל תתיאש מן הפורענות. סמך זה לאל תתחבר לרשע לא תאמר הרי אני רואה זה הרשע דרכיו מצליחין ואיני מפסיד כלום בחברתו על כן אמר שלא תתיאש מן הפורענות כי פתאום יבוא אידו ויאבד הוא וכל המתחברים עמו. אמר שלמה ע"ה ירא את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב כי פתאום יקום אידם ופיד שניהם מי יודע. חבר יראת ה' ליראת המלך כדי שילמוד מיראת המלך ליראת ה' דמלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. כי השונה והמחליף דבר ה' הוא כמחליף דבר המלך כי פתאום תעלה חמת המלך וחמת ה' ויקום אידם ופיד שניהם של אלה השונים מי יודע מתי יבוא שיזהר ממנו קודם בואו ויאבדו השונים ההם והמתערב עמהם. ויש לפרשו בפני עצמו להזהיר כי כמו שאם אדם רואה את עצמו בצרה אין לו להתיאש מההצלה וכמו שאמרו בראשון מברכות אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים כן אם רואה אדם עצמו בשלום ונכסיו מצליחין אל יאמר זה הוא בצדקתי וביושר לבבי והקרן קיימת לי לעולם הבא אבל יאמר זאת ההצלחה היא שכר איזה זכות שיש לי כדי להאביד אותי משכר עולם הבא וכמו שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. וחרגם אנקלוס ומשלם לסנאוהי טבוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון לאובדיהון וגמ' הפסוק כתרגומו או שמא ההצלחה הזאת אינה אלא לפי שעה ושמא יגרום החטא כמו שהיה אומר יעקב אבינו ע"ה קטונתי מכל החסדים ומכל האמת וכן היה איוב אומר אולי חטאו בני וכשבאו יסורין עליו אמר כי פחד פחדתי ויאתיני וכן אמרו בראשון מברכות ראויים היו ישראל שיעשה להם נס בביאה שנייה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא וכן היה אומר דוד לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ החיים שהיה דואג שמא יגרום החטא ולא יזכה לעולם הבא ולזה נקוד על לולא כמו שנזכר שם בגמ' וע"כ הזהיר ואמר אל תתיאש בעת ההצלח' מימי הפורענות ותתרשל על מעשה הטוב כי אשרי אדם מפחד תמיד ונמצא כל ימיו מתחזק בתשובה ובמעשים טובים וכן פירשוה בבריתא: