משנה אהלות ט
אהלות פרק ט', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת אהלות • פרק תשיעי ("כוורת שהיא") • >>
פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא • משנה יב • משנה יג • משנה יד • משנה טו • משנה טז •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
כוורת שהיא בתוך הפתח ופיה לחוץ, כזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ, כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא.
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה, והבית, טהור.
בבית, אין טמא אלא הבית.
בתוכה, הכל טמא.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית או על גבה, הכל טמא, אלא תוכה.
בתוכה, הכל טמא.
במה דברים אמורים, בזמן שהיא כלי מחולחלת.
היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה, איזו היא אפוצה, כל שאין לה טפח ממקום אחד, כזית מן המת נתון תחתיה, כנגדו עד התהום טמא.
על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.
בבית, אין טמא אלא הבית.
בתוכה, אין טמא אלא תוכה.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית, תחתיה והבית טמא, תוכה וגבה טהור.
בתוכה, אין טמא אלא תוכה.
על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.
במה דברים אמורים, בזמן שפיה לחוץ.
היה פיה לפנים וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ, כל שהוא כנגד הזית, תחתיה וגבה [ ותוכה ] טמא.
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה והבית טהור.
בתוכה או בבית, הכל טמא.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית או בתוכה או על גבה, הכל טמא.
במה דברים אמורים, בזמן שהיא כלי מחולחלת.
היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה, איזוהי אפוצה, כל שאין לה טפח ממקום אחד, כזית מן המת נתון תחתיה, כנגדו עד התהום טמא.
על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.
בתוכה או בבית, תוכה והבית טמאים.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית או בתוכה, הכל טמא, אלא גבה.
על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.
היתה ממלאה את כל הבית ואין בינה לבין הקורות פותח טפח, טומאה בתוכה, הבית טמא.
טומאה בבית, מה שבתוכה טהור, שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס, בין עומדת בין מוטה על צדה, בין אחת בין שתים.
היתה עומדת בתוך הפתח ואין בינה לבין המשקוף פותח טפח, טומאה בתוכה, הבית טהור.
טומאה בבית, מה שבתוכה טמא, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.
היתה מוטה על צדה באויר וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה, כל שהוא כנגד הזית, תחתיה וגבה, טמא.
וכל שאינו כנגד הזית, תוכה טהור.
בתוכה, הכל טמא.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או על גבה, הכל טמא, אלא תוכה.
בתוכה, הכל טמא.
במה דברים אמורים, בזמן שהיא כלי.
היתה פחותה ופקוקה בקש, או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים, כזית מן המת נתון תחתיה, כנגדו עד התהום טמא.
על גבה, כנגדו עד הרקיע, טמא.
בתוכה, אין טמא אלא תוכה.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה, תחתיה טמא.
בתוכה, תוכה טמא.
על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.
היתה יושבת על שוליה והיא כלי, טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
היתה גבוהה מן הארץ טפח או מכוסה או כפויה על פיה, טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה, הכל טמא.
במה דברים אמורים, בזמן שהיא כלי.
היתה פחותה ופקוקה בקש, או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים, טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים, אין טומאה עולה לה, אף לא יורדת ממנה.
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה, תחתיה טמא.
בתוכה, או על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.
ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן והמת בתוכה, הנוגע בה מלמטן, טהור.
ומלמעלן, טמא.
רחבה מלמעלן וצרה מלמטן, הנוגע בה מכל מקום, טמא.
היתה שוה, הנוגע בה מכל מקום, טמא, דברי רבי אליעזר.
ורבי יהושע אומר, מטפח ולמטן, טהור.
מטפח ולמעלן, טמא.
העשויה כמין קמטרא, הנוגע בה מכל מקום, טמא.
כמין גלוסקוס, הנוגע בה מכל מקום, טהור, חוץ ממקום פתיחתה.
חבית שהיא יושבת על שוליה באויר וכזית מן המת נתון תחתיה או בתוכה כנגד קורקורתה, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת, והחבית טמאה.
תחת דפנה מבחוץ, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת, והחבית טהורה.
בתוכה ותחת דפנה, אם יש בדפנות פותח טפח, הכל טמא, וכנגד פיה טהור.
ואם לאו, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
במה דברים אמורים, בטהורה.
אבל אם היתה טמאה או גבוהה מן הארץ טפח או מכוסה או כפויה על פיה, טומאה תחתיה, בתוכה או על גבה, הכל טמא.
- כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ עַל גַּבָּהּ
- מִבַּחוּץ,
- כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ,
- טָמֵא;
- וְכָל שֶׁאֵינוֹ כְּנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ, וְהַבַּיִת,
- טָהוֹר.
- אוֹ עַל גַּבָּהּ
- בַּבַּיִת,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת;
- בְּתוֹכָהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ בַּבַּיִת
- אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא,
- אֶלָּא תּוֹכָהּ.
- בְּתוֹכָהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
- בִּזְמַן שֶׁהִיא כְּלִי מְחֻלְחֶלֶת.
- הָיְתָה פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ
- אוֹ אֲפוּצָה,
- אֵיזוֹ הִיא אֲפוּצָה?
- כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד,
- כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא.
- עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.
- בַּבַּיִת,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת.
- בְּתוֹכָהּ,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא תּוֹכָהּ:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת,
- תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא,
- תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר.
- בְּתוֹכָהּ,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא תּוֹכָהּ.
- עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
- בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ.
- הָיָה פִּיהָ לִפְנִים
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ,
- כֹּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַזַּיִת,
- תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ (וְתוֹכָהּ) טָמֵא;
- וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְּנֶגֶד הַזַּיִת,
- תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טָהוֹר.
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- בְּתוֹכָהּ אוֹ בַּבַּיִת,
- הַכֹּל טָמֵא:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת
- אוֹ בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
- בִּזְמַן שֶׁהִיא כְּלִי מְחֻלְחֶלֶת.
- הָיְתָה פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ אוֹ אֲפוּצָה,
- אֵיזוֹהִי אֲפוּצָה?
- כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד,
- כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא.
- עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.
- בְּתוֹכָהּ אוֹ בַּבַּיִת,
- תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טְמֵאִים:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת אוֹ בְּתוֹכָהּ,
- הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא גַּבָּהּ.
- עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
- וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- טֻמְאָה בְּתוֹכָהּ,
- הַבַּיִת טָמֵא.
- טֻמְאָה בַּבַּיִת,
- מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר,
- שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת
- וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס,
- בֵּין עוֹמֶדֶת,
- בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ,
- בֵּין אַחַת, בֵּין שְׁתַּיִם:
- מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר,
- וְאֵין בֵּינָה לְבֵין הַמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- טֻמְאָה בְּתוֹכָהּ,
- הַבַּיִת טָהוֹר.
- טֻמְאָה בַּבַּיִת,
- מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָמֵא;
- שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת
- וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס:
- מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָמֵא;
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- כֹּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַזַּיִת,
- תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ,
- טָמֵא;
- וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְּנֶגֶד הַזַּיִת,
- תּוֹכָהּ, טָהוֹר;
- תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ,
- בְּתוֹכָהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא,
- אֶלָּא תּוֹכָהּ.
- בְּתוֹכָהּ,
- הַכֹּל טָמֵא.
- הַכֹּל טָמֵא,
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
- בִּזְמַן שֶׁהִיא כְּלִי.
- הָיְתָה פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ,
- אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה
- כְּדִבְרֵי חֲכָמִים,
- כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא.
- אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה
- עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ, טָמֵא.
- בְּתוֹכָהּ,
- אֵין טָמֵא אֶלָּא תּוֹכָהּ.
- הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ,
- תַּחְתֶּיהָ טָמֵא.
- בְּתוֹכָהּ,
- תּוֹכָהּ טָמֵא.
- עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח
- אוֹ מְכֻסָּה
- אוֹ כְּפוּיָה עַל פִּיהָ,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
- אוֹ מְכֻסָּה
- בִּזְמַן שֶׁהִיא כְּלִי.
- הָיְתָה פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ,
- אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה
- כְּדִבְרֵי חֲכָמִים,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
- רַבִּי אֱלִיעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
- אֵין טֻמְאָה עוֹלָה לָהּ,
- אַף לֹא יוֹרֶדֶת מִמֶּנָּה.
- אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה
- הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ,
- תַּחְתֶּיהָ טָמֵא.
- בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ,
- שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן
- וְהַמֵּת בְּתוֹכָהּ,
- הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן, טָהוֹר;
- וּמִלְּמַעְלָן, טָמֵא.
- שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן
- רְחָבָה מִלְּמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן,
- הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא.
- הָיְתָה שָׁוָה,
- הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר;
- מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא.
- הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא,
- הָעֲשׂוּיָה כְּמִין קַמְטְרָא,
- הַנּוֹגֵע בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא.
- כְּמִין גְּלוֹסְקוֹס,
- הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָהוֹר,
- חוּץ מִמְּקוֹם פְּתִיחָתָהּ:
- וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ בְּתוֹכָהּ כְּנֶגֶד קוּרְקוּרְתָּהּ,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת,
- וְהֶחָבִית טְמֵאָה.
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת,
- תַּחַת דָּפְנָה מִבַּחוּץ,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת,
- וְהֶחָבִית טְהוֹרָה.
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת,
- בְּתוֹכָהּ וְתַחַת דָּפְנָהּ,
- אִם יֵשׁ בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- הַכֹּל טָמֵא,
- וּכְנֶגֶד פִּיהָ טָהוֹר;
- וְאִם לָאו,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
- אִם יֵשׁ בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
- בִּטְהוֹרָה.
- אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה
- אוֹ גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח
- אוֹ מְכֻסָּה
- אוֹ כְּפוּיָה עַל פִּיהָ,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
נוסח הרמב"ם
(א) כוורת שהיא בתוך הפתח, ופיה לחוץ,
- כזית מן המת נתון תחתיה,
- או על גבה מבחוץ -
- כל שהוא כנגד הזית תחתיה, וגבה - טמא,
- וכל שאינו כנגד הזית, תוכה והבית - טהור.
- בבית - אין טמא אלא הבית.
- בתוכה - הכל טמא.
(ב) היתה גבוהה מן הארץ טפח -
- טומאה תחתיה, או בבית,
- או על גבה - הכל טמא, אלא תוכה.
- בתוכה - הכל טמא.
- טומאה תחתיה, או בבית,
(ג) במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי מחולחלת.
- היתה פחותה, ופקוקה בקש, או אפוצה,
- איזו היא אפוצה? - כל שאין לה טפח ממקום אחד,
- כזית מן המת נתון תחתיה -
- כנגדו עד התהום - טמא.
- על גבה -
- כנגדו עד הרקיע - טמא.
- בבית - אין טמא אלא הבית.
- בתוכה - אין טמא אלא תוכה.
(ד) היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה, או בבית -
- תחתיה, והבית - טמא,
- תוכה, וגבה - טהור.
- בתוכה - אין טמא אלא תוכה.
- על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.
- טומאה תחתיה, או בבית -
(ה) במה דברים אמורים? - בזמן שפיה לחוץ.
- היה פיה לפנים,
- כזית מן המת נתון תחתיה,
- או על גבה מבחוץ -
- כל שהוא כנגד הזית, תחתיה, וגבה - טמא,
- וכל שאינו כנגד הזית, תוכה, והבית - טהור.
- בתוכה, או בבית - הכל טמא.
(ו) היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה, או בבית,
- או בתוכה, או על גבה - הכל טמא.
(ז) במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי מחולחלת.
- היתה פחותה, ופקוקה בקש, או אפוצה,
- איזו היא אפוצה? - כל שאין לה טפח ממקום אחד,
- כזית מן המת נתון תחתיה -
- כנגדו עד התהום - טמא,
- על גבה -
- כנגדו עד הרקיע - טמא.
- בתוכה, או בבית - תוכה, והבית טמאים.
(ח) היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה, או בבית,
- או בתוכה - הכל טמא, אלא גבה.
- על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.
(ט) היתה ממלאה את כל הבית,
- ואין בינה לבין הקורות פותח טפח -
- טומאה בתוכה - הבית טמא.
- טומאה בבית - מה שבתוכה טהור,
- שדרך טומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
- בין עומדת, בין מוטה על צידה,
- בין אחת, בין שתים.
- ואין בינה לבין הקורות פותח טפח -
(י) היתה עומדת בתוך הפתח,
- ואין בינה לבין השקוף פותח טפח -
- טומאה בתוכה - הבית טהור.
- טומאה בבית - מה שבתוכה טמא,
- שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
- ואין בינה לבין השקוף פותח טפח -
(יא) היתה מוטה על צידה באוויר,
- וכזית מן המת נתון תחתיה, או על גבה -
- כל שהוא כנגד הזית, תחתיה, וגבה - טמא,
- וכל שאינו כנגד הזית, תוכה - טהור.
- בתוכה - הכל טמא.
- וכזית מן המת נתון תחתיה, או על גבה -
(יב) [יא] *הערה 1: היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה, או על גבה - הכל טמא, אלא תוכה.
- בתוכה - הכל טמא.
- במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי.
- היתה פחותה, ופקוקה בקש,
- או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים,
- וכזית מן המת נתון תחתיה -
- כנגדו עד התהום - טמא.
- על גבה -
- כנגדו עד הרקיע - טמא.
- בתוכה - אין טמא, אלא תוכה.
- היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה - תחתיה טמא.
- בתוכה - תוכה טמא.
- על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.
(יג) [יב] היתה יושבת על שוליה, והיא כלי -
- טומאה תחתיה, בתוכה,
- או על גבה - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- טומאה תחתיה, בתוכה,
- היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- או מכוסה, או כפויה על פיה -
- טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה - הכל טמא.
- או מכוסה, או כפויה על פיה -
(יד) [יג] במה דברים אמורים? - בזמן שהיא כלי.
- היתה פחותה, או פקוקה בקש,
- או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים,
- טומאה תחתיה, בתוכה,
- או על גבה - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- רבי אלעזר, ורבי שמעון אומרין:
- אין טומאה עולה לה, אף לא יורדת הימנה.
- או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים,
- היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה - תחתיה טמא.
- בתוכה, או על גבה - כנגדו עד הרקיע, טמא.
(טו) [יד] ארון -
- שהיא רחבה מלמטן, וצרה מלמעלן, והמת בתוכה -
- הנוגע בה מלמטן - טהור,
- ומלמעלן - טמא.
- רחבה מלמעלן, וצרה מלמטן -
- הנוגע בה מכל מקום - טמא.
- היתה שוה -
- הנוגע בה מכל מקום - טמא,
- דברי רבי אליעזר.
- רבי יהושע אומר:
- מטפח ולמטן - טהור,
- מטפח ולמעלן - טמא.
- הנוגע בה מכל מקום - טמא,
- העשויה כמין קמטרא -
- הנוגע בה מכל מקום - טמא.
- כמין גלוסקום -
- הנוגע בה מכל מקום - טהור, חוץ ממקום פתיחתה.
- שהיא רחבה מלמטן, וצרה מלמעלן, והמת בתוכה -
(טז) [טו] חבית שהיא יושבת על שוליה באוויר,
- כזית מן המת נתון תחתיה,
- או בתוכה כנגד קורקורתה -
- טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת - והחבית טמאה.
- תחת דופנה מבחוץ -
- טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת - והחבית טהורה.
- בתוכה ותחת דופנה -
- אם יש בדפנות פותח טפח -
- הכל - טמא,
- וכנגד פיה - טהור.
- ואם לאו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- במה דברים אמורים? - בטהורה.
- אבל אם היתה טמאה,
- או גבוהה מן הארץ טפח,
- או מכוסה, או כפויה על פיה -
- טומאה תחתיה, בתוכה, או על גבה - הכל טמא.
- אם יש בדפנות פותח טפח -
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אהלות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב