משנה אהלות ט ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ט · משנה ו | >>
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית או בתוכה או על גבה, הכל טמא.
הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת
- אוֹ בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
היתה גבוהה מן הארץ טפח,
- טומאה תחתיה, או בבית,
- או בתוכה, או על גבה - הכל טמא.
עניין הכל טמא - כל מה שיהיה בבית או בכוורת ומה שתחתיה ומה שלמעלה ממנה, אולם הכוורת עצמה הנה לא תטמא כמו שהשרשנו:
היתה גבוהה. לעיל דפיה לחוץ קתני טומאה תחתיה או בבית או על גבה הכל טמא אלא תוכה והכא דפיה לפנים הכל טמא:
היתה גבוהה - לעיל דפיה לחוץ קתני טומאה תחתיה או בבית [או על גבה, הכל טמא אלא תוכה,] והכא דפיה לפנים, הכל טמא:
[*היתה גבוה. כתב הר"ב לעיל. במ"ב]:
תחתיה או בבית או בתוכה או על גבה. כתב מהר"ם משום דכיון דגבוה טפח והטומא' באה לבית כדרך כל המאהילים בהמשכה וממנו לכוורת. ומתוכה לעל גבה. אבל מתחתיה לעל גבה אינה באה כדרך כל המאהילים. אלא כדרך אדם וכלים דנעשים אהלים לטמא ולא לטהר. מש"ה נקט ע"ג לבסוף. ובכולהו איכא טעמא דזימנין נקטינהו הכי. וזימנין נקטינהו הכי. ואין לי להאריך. ואיש תבונות ידלנה. ע"כ. ומה שנראה לי בכולן כבר כתבתי במ"ד. [*וקשיא לי מ"ש מתחתיה לעל גבה למתוכה וע"ג שכמו שמתוכה וע"ג באה הטומאה בהמשכת אהל. כך במתחתיה וע"ג. ואם על מה שע"ג מבחוץ [איירי] וכי הא דבמשנה ח. כך גם במתוכה וע"ג לא יתטמא בהמשכת אהל. אלא כדרך אדם וכלים כו' וצל"ע]:
.אין פירוש למשנה זו
הכל טמא. ענין הכל טמא כל מה שיהיה בבית או בכוורת ומה שתחתיה ומה שלמעלה הימנו אולם הכוורת עצמה הנה לא תטמא כמו שהשרשנו הרמב"ם ז"ל והטעם כאן מבואר דכיון דגבוהה מן הארץ טפח שוליה וגג הבית הכל אהל אחד ועל גבה כיון דכלי הוא הא אמרן דנעשה אהל לטמא אבל לא לטהר כך פי' מהרי"ק ז"ל. ופי' הר"ש ז"ל לעיל דפיה לחוץ קתני טומאה תחתיה או בבית או על גבה הכל טמא אלא תוכה והכא דפיה לפנים הכל טמא ע"כ:
יכין
היתה גבוה מן הארץ טפח: ופיה לפנים. וקתני הך בבא ב'. עד משנה ב' כשפיה לחוץ:
הכל טמא: ויש בבבא זו חילוק נגד משנה ב' שהיא בת בוקתה דהתם שפיה לחוץ. לפיכך כשהטומאה בא' מג' המקומות. תחתיה או ע"ג או בבית. ניצל עכ"פ תוכה. משום דבכל ג' הצדדים הנ"ל מפסיק דופן של כלי שאמק"ט ויציל על שבתוכה. אבל הכא אע"ג דכשטומאה ע"ג מבחוץ. אין לו שום התחברות עם אויר תוכה. עכ"פ הרי בקעה מע"ג לתחת הכלי ומשם התפשטה גם להבית. ומהבית לתוכה ע"י פה הכלי שפונה לפנים להכי כשהטומאה בא' מכל ג' המקומות נטמאו כולן וגם למעלה ולמטה נגד כל הכלי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת