משנה אהלות ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ט · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

במה דברים אמורים, בזמן שהיא כלי מחולחלת.

היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה, איזוהי אפוצה, כל שאין לה טפח ממקום אחד, כזית מן המת נתון תחתיה, כנגדו עד התהום טמא.

על גבה, כנגדו עד הרקיע טמא.

בתוכה או בבית, תוכה והבית טמאים.

נוסח הרמב"ם

במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי מחולחלת הייתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה איזו היא אפוצה כל שאין לה טפח ממקום אחד כזית מן המת נתון תחתיה כנגדו עד התהום טמא על גבה כנגדו עד הרקיע טמא בתוכה או בבית תוכה והבית טמאים.

פירוש הרמב"ם

כבר ביארנו שתוכה ותוך הבית דינם אחד מפני היות פיה בתוך הבית וענין אמרו שאין לה טפח ממקום אחד מצד אחד ובתוספתא כל שאין לה טפח מרוח אחד:

פירוש רבינו שמשון

בזמן שהיא כלי מחולחלת. לא נפקא מינה מידי בין מחולחלת לאינה מחולחלת כיון דפיה לפנים דלא מהני בפיה לחוץ מחולחלת אלא לענין הוצאת טומאה מתוכה לבית והכא דפיה לפנים הרי יוצאה דרך פיה אלא איידי דתנא רישא מחולחלת בהדי כלי נקטיה הכא:

כנגדו עד התהום טמא. וכל השאר טהור ובאינה גבוהה איירי וכבר פירשתי הטעם:

תוכה או בבית תוכה והבית טמאין. משום דפיה לפנים אבל לעיל דפיה לחוץ קתני בבית אין טמא אלא הבית והשאר טהור:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בזמן שהיא כלי מחולחלת - בחנם נקט מחולחלת יז, דלא מהני מחולחלת אלא בפיה לחוץ לענין הוצאת טומאה מתוכה לבית, והכא דפיה לפנים הרי יוצאה דרך פיה. אלא איידי דתנא רישא מחולחלת בהדי כלי נקטיה נמי הכא:

כנגדו עד התהום טמא - והשאר טהור. ובשאינה גבוהה מן הארץ טפח איירי:

בתוכה או בבית תוכה והבית טמאים - משום דפיה לפנים. אבל לעיל דפיה לחוץ קתני טומאה בבית יח אין טמא אלא הבית והשאר טהור:

פירוש תוספות יום טוב

במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי מחולחלת. כתב הר"ב בחנם נקט מחולחלת וכו'. וכ"כ הר"ש. וממילא דבחנם נקט נמי או אפוצה. ולא הוצרכו לפרש. וכבר נתבאר מתוך מה שפירשתי אני. דמחולחלת מוציאה מדין תורת אהל. דאל"ה היתה חוצצת. וא"כ בדוקא קתני מחולחלת. וכן או אפוצה שע"י שהיא אפוצה. יש לה דין אהל וחוצצת. גם להרמב"ם דמפרש מחולחלת חלולה. ואפוצה אטומ'. הויא נמי בדוקא. וראיתי למהר"ם דמתרץ לה דבדוקא היא. וז"ל ופירש ר"ש זצ"ל לא נפקא לן מיני' [מידי] בין מחולחלת כו' אלא איידי כו'. ולא נהירא לי דא"כ אמאי לא קתני נמי לקמן במונחת באויר בזמן שהיא כלי ומחולחלת. ולא קתני אלא בזמן שהיא כלי. ותו לא. אלא נ"ל דדוקא נקט שהיא כלי ומחולחלת. דאי הוי כלי ואינה מחולחלת. שאין לה נקבים בדפנותיה. לא הוה אמרינן בהא [*בתוכה או בבית הכל טמא [ר"ל במתניתין [ה] דלעיל] דדרך טומאה לצאת דרך פיה ומפיה לחוץ יוציאוה ולא ישהו אותה. דכיון דאין לכוורת פה אלא דרך פיה לבית שם הטומאה יוצאה מתוכה ואינה] בוקעת מן הכוורת לא למעלה על גבה ולא לתחתיה. מידי דהוה אמגדל שהוא עומד בפתח הבית ונפתח לחוץ דאמרי' לעיל [סוף] פ"ד טומאה בתוכה הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכה טהור. שדרך טומאה לצאת. ואין דרך טומאה ליכנס. אלמא אע"ג דמגדל כמאן דמלי טומאה דמי. כשהטומאה בתוכו וגופו של מגדל עומד תחת תקרת המשקוף והבית לא אמרינן דתבקע טומאה כל כנגד המגדל לבית מטעם אדם וכלים נעשים אהלים לטמא ולא לטהר. אלא כיון דהטומאה בתוכו אין טומאה יוצאת אלא דרך פתחו. ה"נ כשפי הכוורת [*לבית]. אין טומאה יוצאה ממנה אלא דרך פיה והכי גמירי הלכתא. דאהלות מקראות מועטין והלכות מרובות כדאמרי' פ"ק דחגיגה. אבל השתא דהויא מחולחלת ויש לה פה לטומאה מלמעלה ומלמטה שיש בהן טפח טומאה בוקעת ע"ג ותחתיה כנגד כולה כדפירש בב"ק בריש פרקין עכ"ל וראייתו מהמגדל פורח באויר שזה פתחו לחוץ וזו פתחה לפנים וכבר הרגיש בעצמו בכך ומש"ה אמר' בהלכה. ואם יעשה ככה. אולי מה שפירשתי אני לעיל והכא. עולה כהוגן וכהלכה. אך מהר"ם בודאי משלחן גבוה זכה. וברוח קדשו סכה. על כן תהי פרישתי רק לדרוש ולקבל ברכה:

בתוכה או בבית תוכה והבית טמאים. כתב הר"ב אבל לעיל דפיה לחוץ קתני טומאה בבית כו'. וכ"כ הר"ש. וה"ל למימר נמי וכן בטומאה בתוכה כו'. ומהר"ם נשמר מזה. וכתב לעיל בפיה לחוץ לא קתני הכי. דהכא כיון דפיה לבית וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על הברטנורא) וממילא דבחינם נקט נמי או אפוצה. ולמה שכתבתי דמחולחלת מוציאו מדין תורת אוהל דאי לאו הכי היתה חוצצת, א"כ בדוקא קתני טחולחלת, וכן או אפוצה שע"י שהיא אפוצה יש לה תורת אוהל וחוצצת. ועתוי"ט:

(יח) (על הברטנורא) הר"ש. והוה ליה למימר נמי וכן בטומאה בתוכה כו':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

איזוהי אפוצה כל שאין וכו'. כך צ"ל:


פירושים נוספים