לדלג לתוכן

ביאור:שופטים א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים א, למהדורה המעומדת)


שבט יהודה נעזר בשמעון ונלחם בכנעני

א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיהוָה לֵאמֹר: "מִי איזה שבט יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ?". ב וַיֹּאמֶר יְהוָה: "יְהוּדָה שבט יהודה יַעֲלֶה. הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ יושבי הארץ בְּיָדוֹ". ג וַיֹּאמֶר יְהוּדָה שבט יהודה לְשִׁמְעוֹן לשבט שמעון אָחִיו: "עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי להילחם על הנחלה שלי (שעלתה לי בהגרלה) וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי אִתְּךָ בְּגוֹרָלֶךָ", וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ שִׁמְעוֹן. ד וַיַּעַל יְהוּדָה, וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם, וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ. ה וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי-בֶזֶק מלך בזק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי. ו וַיָּנָס אֲדֹנִי-בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו, וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ, וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו. ז וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי-בֶזֶק: "שִׁבְעִים מְלָכִים, בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ, מְלַקְּטִים אוספים את שאריות המזון שנפלו משולחני, תיאור ספרותי לכך שהם חיו חיי שביה וחרפה בביתו תַּחַת שֻׁלְחָנִי. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים". וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם לאיזור ירושלים (שהיתה היעד הבא, ר' בהמשך) וַיָּמָת שָׁם. {פ}

יהודה כובש את איזור ירושלים, הנגב, השפלה, חברון ודביר
ע"פ מפה של דעת מקרא. תמונת לווין, נאס"א. להגדלה, לחץ על התמונה

ח וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַ͏ִם בתושבי 'ארץ ירושלים', שהעיר ירושלים היתה בקצה הצפוני שלה וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ, וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב, וְאֶת הָעִיר ירושלים עצמה (שתושביה ברחו) שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ שרפו. אך לא התיישבו בה כי היא בנחלת בינימין ולא שייכת יהודה, וכנראה לאחר מכן חזרו היבוסי להתיישב בה (פסוק כא). ט וְאַחַר יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִי, יוֹשֵׁב הָהָר הרי יהודה וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה שפלת יהודה. י וַיֵּלֶךְ ראה פירוש לפסוקים הבאים ביהושע טו, יג יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי. יא וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר, וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר. יב וַיֹּאמֶר כָּלֵב: "אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ, וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה". יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ, וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה. יד וַיְהִי בְּבוֹאָהּ, וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר, וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב: "מַה לָּךְ?". טו וַתֹּאמֶר לוֹ: "הָבָה לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם", וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית. {פ}

הקייני מתיישבים דרומית לערד

טז וּבְנֵי קֵינִי שבט מדייני מצאצאי יתרו (ראה במדבר י, כט) חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים מיריחו אֶת עם בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר למדבר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב דרומית ל- עֲרָד, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם ביחד עִם עָם ישראל, כמו שמשה הבטיח "וְהֵטַבְנוּ לָךְ" (במדבר י, לב).

כיבושים נוספים של שבט יהודה

יז וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת עִם (כמו שהבטיח בפסוק ג) שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת, וַיַּחֲרִימוּ כבשו אוֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר 'חָרְמָה'. יח וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ השטח שסביבה וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ. יט וַיְהִי יְהוָה אֶת יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת הָהָר, כִּי לֹא לא יכול לְהוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי רֶכֶב מרכבות קרב בַּרְזֶל לָהֶם. כ וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיּוֹרֶשׁ מִשָּׁם אֶת שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק. כא וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלַ‍ִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה יום כתיבת הספר. {פ}

מנשה ואפרים כובשים את בית אל

כב וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף שבטי מנשה ואפרים גַּם הֵם כמו יהודה ושמעון בֵּית אֵל לתקוף את בית אל (ביהושע ח, יז כבר היתה מלחמה עם בית אל, אך היא לא נכבשה), וַיהוָה עִמָּם. כג וַיָּתִירוּ יצאו לתור, לרגל בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל, וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים 'לוּז' ראה הערה ביהושע טז, ב. כד וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים המרגלים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הכניסה הסודית של הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד בכך שלא נהרוג אותך". כה וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר, וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב, וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ. כו וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים בצפון סוריה, וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ 'לוּז' זכר לעיר מולדתו, הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}

ערים שהשבטים השונים לא כבשו

כז וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת (ישב) יֹשְׁבֵי דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ, וַיּוֹאֶל כי החליט הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. כח וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס לעבוד בשביל ישראל, וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ. {ס}

כט וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר כמסופר ביהושע טז, י, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ בְּגָזֶר. {ס}

ל זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל, וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס. {ס}

לא אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן, וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב. לב וַיֵּשֶׁב הָאָשֵׁרִי שבט אשר (היה מוקף בישובים כנענים) בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי לֹא הוֹרִישׁוֹ. {ס}

לג נַפְתָּלִי לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית עֲנָת, וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְיֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס. לד וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה לאזור שבין שער הגיא למעלה החמישה של ימינו, כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק איזור יפו-לוד-עקרון שהיא נחלתו. לה וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס הר השמש, באיזור בית שמש של ימינו בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים, וַתִּכְבַּד יַד התגברו עליהם בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס. לו וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים, מֵהַסֶּלַע וָמָעְלָה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • פסוק א, "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ", דומה בסיגנונו לפתיחת ספר יהושע: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה".
  • "וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו" (פסוק ו) - כנראה התפתח ממנהג קודם לקצוץ את בוהן יד האויב כדי שלא יוכל לאחוז בחרב (דעת מקרא).

ראו גם