ביאור:ירמיהו מא

קיצור דרך: a1141

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו מא)

---

ישמעאל רוצח את גדליה בן אחיקם, וכן רבים מהשוכנים במצפה ו-70 עוברי אורח

א וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בראש חודש תשרי, ראש השנה בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע, מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וְרַבֵּי שרי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה, וַיֹּאכְלוּ שָׁם במיצפה לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה. ב וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב. וַיָּמֶת אֹתוֹ ובכך הרג ישמעאל את גדליה אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. ג וְאֵת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ, אֶת עם גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה, וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁם, אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה - הִכָּה יִשְׁמָעֵאל. ד וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת גְּדַלְיָהוּ מאז הומת גדליהו, וְאִישׁ לֹא יָדָע עדיין לא נפוצה השמועה (אולי בגלל שישמעאל הרג את כל אנשי גדליהו שהיו עדים לרצח). ה וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם, מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן, שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים פצועים, שרטו את עצמם כאות אבלות, וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם, לְהָבִיא בֵּית יְהוָה למקדש (להקריב על מזבח זמני במתחם שבו היה המקדש, או שאולי הם עדיין לא שמעו שחרב בית המקדש, ורק בדרך נודע להם). ו וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה, הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה עשה עצמו בוכה (כדי שלא יחששו ממנו). וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם". {ס}          ז וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר, וַיִּשְׁחָטֵם מכיוון שהבין שהם אנשי שלומו של גדליהו, הקדים להרוג אותם, לפני שהם יתקפו אותו יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. ח וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נִמְצְאוּ בָם, וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאל: "אַל תְּמִתֵנוּ, כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה, חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ". וַיֶּחְדַּל הניח להם (כדי שיראו לו היכן המטמון) וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. ט וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד במקום שהיה שם גְּדַלְיָהוּ - הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה חפר, לצורך ביצור המקום, או לאגירת מים (במלכים א טו כב מסופר על ביצור המצפה על ידי אסא) הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - אֹתוֹ מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים.

ישמעאל לוקח שבויים ומתחיל בדרכו לעמון

י וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל אֶת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר בַּמִּצְפָּה, אֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ בנות המלך צדקיהו, שלא נלקחו לגלות יחד איתו וְאֶת כָּל הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בַּמִּצְפָּה אֲשֶׁר הִפְקִיד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת עליהם את גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם. וַיִּשְׁבֵּם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, וַיֵּלֶךְ לַעֲבֹר כדי לחצות את הירדן, לכיוון אֶל בְּנֵי עַמּוֹן. {ס}

יוחנן בן קרח משחרר את השבויים וישמעאל בורח לעמון עם שמונה מאנשיו

"מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן" - הבריכה בגבעון

יא וַיִּשְׁמַע יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה. יב וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים כל הלוחמים שהיו איתו, וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים חונה ליד בריכת מים גדולה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן לא רחוק ממצפה - אולי עברו שם כדי למלא מים לפני ההליכה הארוכה לעמון. יג וַיְהִי כִּרְאוֹת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת עם יִשְׁמָעֵאל אֶת יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֵת כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיִּשְׂמָחוּ. יד וַיָּסֹבּוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁבָה יִשְׁמָעֵאל מִן הַמִּצְפָּה, וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. טו וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה נִמְלַט בִּשְׁמֹנָה יחד עם שמונה אֲנָשִׁים מִפְּנֵי יוֹחָנָן, וַיֵּלֶךְ אֶל בְּנֵי עַמּוֹן. {ס}

מחשש לנקמה מהבבלים (על כך שיהודים הרגו את גדליה, אותו הם מינו) יוחנן בן קרח ואנשיו מתחילים לברוח לכיוון מצרים

טז וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֵת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר הֵשִׁיב מֵאֵת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה מִן הַמִּצְפָּה אַחַר הִכָּה אֶת גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם - גְּבָרִים אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְנָשִׁים וְטַף וְסָרִסִים פקידים אֲשֶׁר הֵשִׁיב מִגִּבְעוֹן. יז וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת (כמוהם) כִּמְהָם אֲשֶׁר אֵצֶל ליד בֵּית לָחֶם, לָלֶכֶת כמקום חניה זמני, ובהמשך ללכת לָבוֹא מִצְרָיִם. יח מִפְּנֵי הם היו צריכים ללכת למצרים כדי לברוח מפני הַכַּשְׂדִּים, כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי הִכָּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה, וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו, בַּמִּצְפָּה" (פסוק א) - המיקום, במיצפה, הודגש 3 פעמים בפסוק זה, כדי להדגיש שעלה בידי ישמעאל לרצוח את גדליה במיצפה למרות שהיה שם משמר של יהודים וכשדים). לזיהוי המקום בימינו ראה כתבה באתר Ynet

• "מִשְּׁכֶם, מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן" (פסוק ה) - כולן ערי בירה לשעבר של ממלכת ישראל.

• "וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים... הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (ט) - בתקופת אסא ובעשא התחילה מלחמת האחים, בין ממלכת יהודה וישראל. אסא מלך יהודה כרת ברית עם בן הדד מלך ארם נגד בעשא מלך ישראל, הרס את המבצר שבנה בעשא ברמה ומההריסות בנה את גבע בנימין והמצפה. ניתן להגיד שישמעאל (שראה את עצמו כחלק מ"מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה" - פסוק א) הרגיש שהוא סוגר מעגל בכך שהוא זורק לבור "אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם, מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן", לאותו בור שאסא חפר במאבקו בממלכת שומרון.

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: גרות כמהם