ירמיהו מא יז: "וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כמוהם[כִּמְהָם], אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם; לָלֶכֶת, לָבוֹא מִצְרָיִם"

- היהודים שנשארו בארץ הלכו דרומה, ועצרו במקום שגר בו כמהם בן ברזילי הגלעדי, ליד בית לחם; ושם התארגנו ללכת לבוא מצרים.

אחרי שנרצח גדליה בן אחיקם, היהודים שנשארו בארץ חששו מנקמת הבבלים, ורצו לרדת למצרים. הם הלכו מהמצפה (בנחלת בנימין) דרומה, ועצרו במקום סמוך לבית-לחם (בנחלת יהודה), שנקרא גרות כמהם. המקום הזה לא נזכר בשום מקום אחר בתנ"ך, אבל הוא רומז לאדם בשם כמהם, שנזכר בספר שמואל ב.

בזמן מרד אבשלום, ברח דוד המלך מירושלים ממזרח לירדן, אל הגלעד. אחד מעשירי הגלעד, אדם בשם ברזילי, כלכל אותו כשהיה שם. אחרי שמרד אבשלום דוכא, חזר דוד מערבה, וכשעבר את הירדן לכיוון ירושלים, בא ברזילי ללוותו. דוד רצה להשיב לו טובה, והציע לו שיבוא איתו לירושלים. אולם ברזילי סירב ואמר, (שמואל ב יט לח): "יָשָׁב נָא עַבְדְּךָ וְאָמֻת בְּעִירִי, עִם קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי; וְהִנֵּה עַבְדְּךָ כִמְהָם יַעֲבֹר עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַעֲשֵׂה לוֹ אֵת אֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינֶיךָ". כמהם היה כנראה בנו של ברזילי; ברזילי ביקש, שדוד ישיב לכמהם את הטובה שהוא "חייב" לו. כמהם עבר עם דוד את הירדן, ודוד כנראה נתן לו מקום לגור בו ליד בית-לחם, וזה המקום הנקרא גרות כמהם.

ומדוע המקום הזה נזכר דווקא כאן? - בפרשת רצח גדליה נזכרים שלושה מקומות, ושלושתם רומזים למלחמות אחים שהיו בישראל בעבר:

• א. הבור במצפה, שבו השליך ישמעאל בן נתניה את גופות האנשים שרצח מזכיר את המלחמה בין ממלכת יהודה בראשות אסא לבין ממלכת ישראל בראשות בעשא, שני דורות לאחר התפלגות הממלכה, (ירמיהו מא ט): "וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ, הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; אֹתוֹ מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים".
• ב. המפגש בין ישמעאל בן נתניה לבין יוחנן בן קרח ואנשיו היה בבריכה באיזור גבעון, (ירמיהו מא יב): "וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה; וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן". התיאור רומז ל בריכת גבעון, שבה היתה מלחמה קשה בין אנשי יואב בן צרויה לאנשי אבנר בן נר לאחר מלכות שאול ( פירוט ).
• ג. והמקום הנזכר בפסוקנו, גרות כמהם ליד בית-לחם, רומז כאמור למרד אבשלום, שגם בו היתה מלחמת אחים קשה.

ללמדנו, ששנאת-האחים שגרמה לרצח גדליה אינה אירוע חד-פעמי בתולדותינו, אלא חוזרת אלינו שוב ושוב במקומות שונים ובתקופות שונות. זה החטא העיקרי שעלינו לתקן!