לדלג לתוכן

ביאור:בראשית יט טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית יט טו: "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט טו.


פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר

[עריכה]

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט

[עריכה]

בערב המלאכים אמרו ללוט: "עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן ובָּנֶיךָ ובְּנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן הַמָּקוֹם" (ביאור:בראשית יט יב). לוט קיבל רשות להוציא את כל אשר לו בעיר, וכך חתניו יזהירו את משפחתם, וכך כל העיר תוזהר. ומה לוט עשה? הוא חזר הביתה ולא התכונן לעזיבה.

קיימת אפשרות שצאנו של לוט היה מחוץ לעיר ולכן לא נפגע, אחרת הוא יצא בחוסר כול.

פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר

[עריכה]

את עוון העיר כבר ראינו. העיר עומדת להיחרב על כל החי והצומח בה.

אולם המילה "פֶּן תִּסָּפֶה" היא משונה. לא היה צורך להשתמש במילה פיוטית כזו שהיא גדולה ורחבה יותר ממוות פשוט. המילה "תִּסָּפֶה" רומזת שגם אתה וכל צאצאיך לעתיד תכחדו, ורות המואבית ונעמה העמונית לא יזכו להיות אמהות לממלכת בית דוד.

סיפור חייו של לוט וזרעו:

  • לוט עזב את ביתו ומולדתו יחד עם אברהם (ביאור:בראשית יב ד).
  • הוא קיווה להיות יורשו של אברהם, כי לאברהם לא היו בנים.
  • אברהם בכל זאת גירש אותו והוא עבר לסדום, וכך הוא וויתר על כנען לטובת אברהם.
  • יש לו 4 בנות בלי בנים. נכדיו בסדום לא יצאו איתו.
  • הוא בורח מהעיר ומשאיר את כל רכושו בעיר.
  • המלאכים אומרים לו "קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ" ומאימים עליו "פֶּן תִּסָּפֶה".

הרי הוא כבר נספה. אין לו בן יורש ושמו ייכחד. לא יהיה לו יורש לזיכרון.

בהמשך המלאך אומר בצורה מדהימה וללא סיבה: "הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוכַּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה" (ביאור:בראשית יט כב).

  • מה מונע מהמלאך לפגוע גם בלוט?
  • האם אלוהים פקד עליו במפורש - שלוט ומשפחתו חייבים להישאר בחיים?
  • לוט במילא יספה מבלי להשאיר אחריו בנים, אז מה זה משנה מתי?

כל השיחה עם לוט מתנהלת בלשון יחיד: "פֶּן תִּסָּפֶה" ולא 'פן תספו' – כלומר, מה שחשוב הוא הישרדותו של לוט. כל זה רומז שלאלוהים היו תוכניות עבור לוט: הוא לא יספה, יהיה לו זרע, גם הוא יהיה לעם, גם הוא בורך בזכות נכונותו להשאיר את ארץ כנען לאברהם וזרעו.

ואכן אלוהים אמר למשה:

  • "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה: כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט).
  • "וְקָרַבְתָּ, מולּ בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם: כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (דברים ב יט).