תרגום/פרשת חיי שרה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרקים כג-כה[עריכה]

והוו חיי שרה מאה ועסרין ושבע שנין שני חיי שרה:

ב ומיתת שרה בקרית ארבע היא חברון בארעא דכנען ואתא אברהם למספדה דשרה ולמבכה:

ג וקם אברהם מעל אפי מיתיה ומליל עם בני חיתאה למימר:

ד דייר ותותב אנא עימכון הבו לי אחסנת קבורא עימכון ואקבר מיתי מן קודמיי:

ה ואתיבו בני חיתאה ית אברהם למימר ליה:

ו קביל מיננא ריבוננא רב קודם יי את ביננא בשפר קברנא קבר ית מיתך אנש מיננא ית קבריה לא ימנע מינך מלמקבר מיתך:

ז וקם אברהם וסגיד לעמא דארעא לבני חיתאה:

ח ומליל עימהון למימר אם אית רעווא נפשכון למקבר ית מיתי מן קודמיי קבילו מיני ובעו לי מן עפרון בר צוחר:

ט וייתין לי ית מערת כפילתא דליה דבסטר חקליה בכסף שלים ייתנה לי ביניכון לאחסנת קבורא:

י ועפרון יתיב בגו בני חיתאה ואתיב עפרון חיתאה ית אברהם קודם בני חיתאה לכול עאלי תרע קרתיה למימר:

יא לא ריבוני קביל מיני חקלא יהבית לך ומערתא דביה לך יהבתה לעיני בני עמי יהבתה לך קבר מיתך:

יב וסגיד אברהם קודם עמא דארעא:

יג ומליל עם עפרון קודם עמא דארעא למימר ברם אם עבדת לי טיבו קביל מיני אתין כספא דמי חקלא סב מיני ואקבר ית מיתי תמן:

יד ואתיב עפרון ית אברהם למימר ליה:

טו ריבוני קביל מיני ארע שוויא ארבע מאה סלעין דכסף בינא ובינך מא היא וית מיתך קבר:

טז וקביל אברהם מן עפרון ותקל אברהם לעפרון ית כספא דמליל קודם בני חיתאה ארבע מאה סלעין דכסף מתקבל סחורה בכל מדינה:

יז וקם חקל עפרון דבכפילתא דקדם ממרא חקלא ומערתא דביה וכל אילני דבחקלא דבכל תחומיה סחור סחור:

יח לאברהם לזבינוהי לעיני בני חיתאה בכול עאלי תרע קרתיה:

יט ובתר כין קבר אברהם ית שרה איתתיה במערת חקל כפילתא על אפי ממרא היא חברון בארעא דכנען:

כ וקם חקלא ומערתא דביה לאברהם לאחסנת קבורא מן בני חיתאה:

פרק כד[עריכה]

א ואברהם סיב עאל ביומין ויי בריך ית אברהם בכולא:

ב ואמר אברהם לעבדיה סבא דביתיה דשליט בכל דליה שו כען ידך תחות ירכי:

ג ואקיים עלך במימרא דיי אלהא דשמיא ואלהא דארעא דלא תיסב איתתא לברי מבנת כנענאי דאנא יתיב ביניהון:

ד אלהין לארעי ולילדותי תיזיל ותיסב איתתא לברי ליצחק:

ה ואמר ליה עבדא מאים לא תיבי איתתא למיתי בתריי לארעא הדא האתבא אתיב ית ברך לארעא דנפקתא מתמן:

ו ואמר ליה אברהם אסתמר לך דלמא תתיב ית ברי לתמן:

ז יי אלהא דשמיא דדברני מבית אבא ומארע ילדותי ודמליל לי ודקיים לי למימר לבנך אתין ית ארעא הדא הוא ישלח מלאכיה קודמך ותיסב איתתא לברי מתמן:

ח ואם לא תיבי איתתא למיתי בתרך ותהי זכא ממומתי דא לחוד ית ברי לא תתיב לתמן:

ט ושווי עבדא ית ידיה תחות ירכא דאברהם ריבוניה וקיים ליה על פתגמא הדין:

י ודבר עבדא עסרא גמלין מגמלי ריבוניה ואזל וכל טוב ריבוניה בידיה וקם ואזל לארם דעל פרת לקרתא דנחור:

יא ואשרי גמליא מברא לקרתא עם בירא דמיא לעידן רמשא לעידן דנפקן מלייתא:

יב ואמר יי אלהיה דריבוני אברהם זמין כען קודמיי יומא דין ועביד טיבו עם ריבוני אברהם:

יג האנא קאים על עינא דמיא ובנת אנשי קרתא נפקן לממלי מיא:

יד ותהי עולימתא דאימר לה ארכיני כען קולתיך ואשתי ותימר אשת ואף גמלך אשקי יתה זמינתא לעבדך ליצחק ובה אדע ארי עבדת טיבו עם ריבוני:

טו והוה הוא עד לא שיצי למללא והא רבקה נפקת דאתיילידת לבתואל בר מלכה איתת נחור אחוהי דאברהם וקולתה על כתפה:

טז ועולימתא שפירא למחזי לחדא בתולתא וגבר לא ידעה ונחתת לעינא ומלת קולתה וסליקת:

יז ורהט עבדא לקדמותה ואמר אשקיני כען זעיר מיא מקולתיך:

יח ואמרת אשת ריבוני ואוחיאת ואחיתת קולתה על ידה ואשקיתיה:

יט ושיציאת לאשקיותיה ואמרת אף לגמלך אמלי עד דיספקון למשתי:

כ ואוחיאת ונפצת קולתה לבית שקיא ורהטת עוד לבירא לממלי ומלת לכל גמלוהי:

כא וגוברא שהי בה מסתכל שתיק למידע האצלח יי אורחיה אם לא:

כב והוה כד ספיקו גמליא למשתי ונסיב גוברא קדשא דדהבא תקלא מתקליה ותרין שירין על ידהא מתקל עסר סלעין דדהב מתקלהון:

כג ואמר בת מאן את חווא כען לי האית בית אבוייך אתר כשר לנא למבת:

כד ואמרת ליה בת בתואל אנא בר מלכה דילידת לנחור:

כה ואמרת ליה אף תבנא אף כיסתא סגי עימנא אף אתר כשר למבת:

כו וכרע גוברא וסגיד קודם יי:

כז ואמר בריך יי אלהיה דריבוני אברהם דלא מנע טיבותיה וקושטיה מן ריבוני אנא באורח תקנא דברני יי בית אחוהי דריבוני:

כח ורהטת עולימתא וחוויאת לבית אימה כפתגמיא האילין:

כט ולרבקה אחא ושמיה לבן ורהט לבן לוות גוברא לברא לעינא:

ל והוה כד חזא ית קדשא וית שיריא על ידי אחתיה וכד שמע ית פתגמי רבקה אחתיה למימר כדין מליל עימי גוברא ואתא לוות גוברא והא קאים עילווי גמליא על עינא:

לא ואמר עול בריכא דיי למא את קאים בברא ואנא פניתי ביתא ואתר כשר לגמליא:

לב ועאל גוברא לביתא ושרא מן גמליא ויהב תבנא וכיסתא לגמליא ומיא לאסחאה רגלוהי ורגלי גובריא דעימיה:

לג ושוויאו קודמוהי למיכל ואמר לא איכול עד דאמליל פתגמיי ואמר מליל:

לד ואמר עבדא דאברהם אנא:

לה ויי בריך ית ריבוני לחדא ורבא ויהב ליה ען ותורין וכסף ודהב ועבדין ואמהן וגמלין וחמרין:

לו וילידת שרה איתת ריבוני בר לריבוני בתר דסיבת ויהב ליה ית כל דליה:

לז וקיים עליי ריבוני למימר לא תיסב איתתא לברי מבנת כנענאי דאנא יתיב בארעהון:

לח אלהין לבית אבא תיזיל ולזרעיתי ותיסב איתתא לברי:

לט ואמרית לריבוני מאים לא תיתי איתתא בתריי:

מ ואמר לי יי דפלחית קודמוהי ישלח מלאכיה עימך ויצלח אורחך ותיסב איתתא לברי מזרעיתי ומבית אבא:

מא בכין תהי זכא ממומתי ארי תהך לזרעיתי ואם לא ייתנון לך ותהי זכא ממומתי:

מב ואתיתי יומא דין לעינא ואמרית יי אלהיה דריבוני אברהם אם אית כען רעווא קודמך לאצלחא אורחי דאנא אזיל עלה:

מג הא אנא קאים על עינא דמיא ותהי עולימתא דתיפוק לממלי ואימר לה אשקיני כען זעיר מיא מקולתיך:

מד ותימר לי אף את אשת ואף לגמלך אמלי היא איתתא דזמין יי לבר ריבוני:

מה אנא עד לא שיציתי למללא בליבי והא רבקה נפקת וקולתה על כתפה ונחתת לעינא ומלת ואמרית לה אשקיני כען:

מו ואוחיאת ואחיתת קולתה מינה ואמרת אשת ואף גמלך אשקי ושתיתי ואף גמליא אשקיאת:

מז ושאילית יתה ואמרית בת מאן את ואמרת בת בתואל בר נחור דילידת ליה מלכה ושוויתי קדשא על אפה ושיריא על ידהא:

מח וכרעית וסגידית קודם יי ובריכית ית יי אלהיה דריבוני אברהם דדברני באורח קשוט למיסב ית בת אחוהי דריבוני לבריה:

מט וכען אם איתיכון עבדין טיבו וקשוט עם ריבוני חוו לי ואם לא חוו לי ואתפני על ימינא או על סמאלא:

נ ואתיב לבן ובתואל ואמרו מן קודם יי נפק פתגמא לית אנחנא יכלין למללא עימך ביש או טב:

נא הא רבקה קודמך דבר ואיזיל ותהי איתתא לבר ריבונך כמא דמליל יי:

נב והוה כד שמע עבדא דאברהם ית פתגמיהון וסגיד על ארעא קודם יי:

נג ואפיק עבדא מנין דכסף ומנין דדהב ולבושין ויהב לרבקה ומגדנין יהב לאחוהא ולאימה:

נד ואכלו ושתיאו הוא וגובריא דעימיה ובתו וקמו בצפרא ואמר שלחוני לוות ריבוני:

נה ואמר אחוהא ואימה תיתיב עולימתא עימנא עידן בעידן או עסרא ירחין בתר כין תיזיל:

נו ואמר להון לא תאחרון יתי ויי אצלח אורחי שלחוני ואהך לוות ריבוני:

נז ואמרו נקרי לעולימתא ונשמע מא דהיא אמרא:

נח וקרו לרבקה ואמרו לה התיזלין עם גוברא הדין ואמרת איזיל:

נט ושלחו ית רבקה אחתהון וית מינקתה וית עבדא דאברהם וית גוברוהי:

ס ובריכו ית רבקה ואמרו לה אחתנא את הוואי לאלפין ולריבוון ויירתון בנכי ית קרווי סנאיהון:

סא וקמת רבקה ועולימתהא ורכיבא על גמליא ואזלא בתר גוברא ודבר עבדא ית רבקה ואזל:

סב ויצחק עאל במיתוהי מבירא דמלאך קיימא איתחזי עלה והוא יתיב בארע דרומא:

סג ונפק יצחק לצלאה בחקלא למפני רמשא וזקף עינוהי וחזא והא גמליא אתן:

סד וזקפת רבקה ית עינהא וחזת ית יצחק ואתרכינת מעל גמלא:

סה ואמרת לעבדא מאן גוברא דיכי דמהליך בחקלא לקדמותנא ואמר עבדא הוא ריבוני ונסיבת עיפא ואתכסיאת:

סו ואשתעי עבדא ליצחק ית כל פתגמיא דעבד:

סז ואעלה יצחק למשכנא וחזא והא תקנין עובדהא כעובדי שרה אימיה ונסיב ית רבקה והות ליה לאיתו וריחמה ואתנחם יצחק בתר אימיה:

פרק כה[עריכה]

א ואוסיף אברהם ונסיב אתתא ושמה קטורה:

ב וילידת ליה ית זמרן וית יקשן וית מדן וית מדין וית ישבק וית שוח:

ג ויקשן אוליד ית שבא וית דדן ובני דדן הוו למשיריין ולשכונין ולנגון:

ד ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אילין בני קטורה:

ה ויהב אברהם ית כל דיליה ליצחק:

ו ולבני לחינתא די לאברהם יהב אברהם מתנן ושלחינון מעל יצחק בריה עד דהוא קים קידומא לארע מדינחא:

ז ואילין יומי שני חיי אברהם דחיא מאה ושבעין וחמש שנין:

ח ואתנגיד ומית אברהם בסיבו טבא סיב ושבע יומין ואתכניש לעמיה:

ט וקברו יתיה יצחק וישמעאל בנוהי במערת כפלתא בחקל עפרון בר צוחר חיתאה די על אפי ממרא:

י חקלא די זבן אברהם מן בני חיתאה תמן אתקבר אברהם ושרה אתתיה:

יא והוה בתר דמית אברהם ובריך יי ית יצחק בריה ויתיב יצחק עם בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה:

יב ואילין תולדת ישמעאל בר אברהם די ילידת הגר מצריתא אמתה דשרה לאברהם:

יג ואילין שמהת בני ישמעאל בשמהתהון לתולדתהון בוכרא דישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם:

יד ומשמע ודומה ומשא:

טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה:

טז אילין אינון בני ישמעאל ואילין שמהתהון בפצחיהון ובכרכיהון תרין עסר רברבין לאומיהון:

יז ואילין שני חיי ישמעאל מאה ותלתין ושבע שנין ואתנגיד ומית ואתכניש לעמיה:

יח ושרו מחוילה עד חגרא די על אפי מצרים מטי לאתור על אפי כל אחוהי שרא: