מ"ג בראשית כד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · כד · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר לֵיהּ עַבְדָּא מָאִם לָא תֵּיבֵי אִתְּתָא לְמֵיתֵי בָּתְרַי לְאַרְעָא הָדָא הַאָתָבָא אָתִיב יָת בְּרָךְ לְאַרְעָא דִּנְפַקְתָּא מִתַּמָּן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לֵיהּ עַבְדָא מָאִים לֵית צְבוּת אִתְּתָא לְמֵיתֵי בַּתְרַיי לְאַרְעָא הָדָא הַאֲתָבָא אָתֵיב יַת בְּרָךְ לְאַרְעָא דִי נְפַקְתָּא מִתַּמָן:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

'ההשב אשיב את בנך: אל ארץ אבותיך, ואע"פ שזרעו של אברהם לא היה שם קורא אותו השבה הואיל והיה אברהם שם:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אולי — ימצא על טעמים רבים. וכן: "אולי יעשה זרים" (הושע ח ז). ונפתח ה"א ההשב בפת"ח קטן (=סגול), בעבור שיש ה"א הבניין קמוץ ואילו נפתח בפת"ח גדול היה כבד על הלשון:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם אולי לא תאבה האשה" - האשה אשר אדבר בה מכל הנשים אשר שם או הראויה ליצחק

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר יצאת משם" שמאסת את המקום והנה אם אשבע לקחת אשה משם לא תחפוץ היא לבא הנה אשעבד את בנך לשאר כסות ועונה ויתחייב ללכת שם ואם לא ילך יבגוד באשת נעוריו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "ויאמר אליו אולי". ר"ל הלא בלכתי לשם יהיו שני ריעותות. א] שתלך עם עבד. ב] שתצא מבית אביה לארץ מרחקים, ועז"א "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי. "וזאת שנית שתלך "אל הארץ הזאת", ובזה יהיה הפשר שיצחק יצא לשם, ושם ישא אותה לאשה וישב עמה כמה שנים, ואח"כ ישוב עמה לארץ הזאת כמו שהיה ביעקב, וז"ש ההשיב אשיב ר"ל שאשיב אותו לשם ע"מ שישוב אח"כ עם אשתו לא"י:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר אליו העבד אולי וגו'. הדא הוא דכתיב: "כנען בידו מאזני מרמה". כנען זה אליעזר. בידו מאזני מרמה, שהיה יושב ומשקל בתו, אם ראויה אם אינה ראויה. לעשוק אהב, לעשוק אהובו של עולם, זה יצחק. אמר: אולי לא תאבה האשה, אתן לו בתי. אמר לו: אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מדבק בברוך.

<< · מ"ג בראשית · כד · ה · >>