מ"ג בראשית כג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶ֩רֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
רִבּוֹנִי קַבֵּיל מִנִּי אֲרַע שָׁוְיָא אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף בֵּינָא וּבֵינָךְ מָא הִיא וְיָת מִיתָךְ קְבַר׃
ירושלמי (יונתן):
רִבּוֹנִי קַבֵּל מִנִי אֲרַע דְטִימִין דִילֵהּ אַרְבַּע מְאָה סַלְעִין דִכְסַף בֵּינָא וּבֵינָךְ מַה הוּא וְיַת מִיתָךְ קְבַר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ביני ובינך" - בין שני אוהבים כמונו מה היא חשובה לכלום אלא הנח את המכר (ב"ר) ואת מתך קבור 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בֵּינִי וּבֵינְךָ – בֵּין שְׁנֵי אוֹהֲבִים כָּמוֹנוּ מָה הִיא חֲשׁוּבָה? לִכְלוּם! אֶלָּא הַנַּח אֶת הַמֶּכֶר וְאֶת מֵתְךָ קְבוֹר.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ארץ: שאינה שוה אלא ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא, והיה לך לקחתה ממני בחנם ואת מתך קבור בחנם אם תרצה:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם ארץ ארבע מאות שקל כסף" - על דעת אונקלוס שהיא שוה כן אולי רצה לומר שהיו דמיה קצובים כן במקום ההוא כי כן המנהג ברוב הארצות להיות מחיר שדה קצוב לפי מדתו וכדברי רבותינו (ב"מ פז) עפרון קצב דמים כרצונו ביוקר גדול ואברהם בנדבת לבו שמע ועשה כרצונו והגדיל ועל דרך הפשט "ארץ ארבע מאות שקל כסף" שקנה אותה בכך עפרון או אבותיו הקדמונים

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ארץ ארבע מאות שקל כסף. כתרגומו ארץ שהיא שוה כן. או יאמר כי עפרון קנה אותה או אבותיו הקדמונים בסך הזה. ודעת רז"ל שלא היתה שוה כל כך אבל עפרון קצב הדמים ביוקר גדול ואברהם מתוך נדיבותו הודה בדבר.

ובמדרש ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא, הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, מנין מאברהם שאמר (בראשית יח) ואקחה פת לחם, וכתיב מהרי שלש סאים קמח סלת, וכתיב ואל הבקר רץ אברהם. אבל הרשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. מנין מעפרון שאמר לאברהם ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו', ולבסוף כתיב וישקול אברהם לעפרון עובר לסוחר. עפרון רשע היה והיתה עינו צרה, עפרן כתיב בגימטריא ר"ע עי"ן.

והנה אברהם שונא מתנות היה ולא רצה לקבל מתנה ממנו כי אם בכסף מלא וכן דרכן של צדיקים. וכן מצינו בדוד המלך ע"ה שקנה הגרן ולא רצה לקבל מן ארונה שהיה נותן לו במתנה. וזהו שכתוב (שמואל ב כד) ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים. והשיב לו דוד, לא כי קנה אקנה מאתך במחיר ולא אעלה לה' אלהי עולות חנם וכתיב ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים ויבן שם דוד מזבח לה'.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מה היא" הלא מצער הוא ומספיק הדבור להקנות לך מעכשיו באופן שתהיה קובר בתוך שלך אף על פי שלא נתת המעות עדיין:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו) "אדני שמעני". כוון בזה שני ענינים, א] אחר שבין בני אדם כמותם הוא דבר קטן אין כדאי לדבר מזה אם יקח כסף או לא כי כספו כאין. ב] רמז לו שאף אם יתן כסף לא שייך בו אגב זוזי גמר ומקני, כי לפי ערכו הכסף הזה כאין ודינו כמתנה, ורק את מתך קבור לא לאחוזת קבר, ועז"א במד' נבהל להון איש רע עין, זה עפרון שהיה נבהל להון ובקש ממנו הון רב יותר מן השווי ובכ"ז היה רע עין ולא רצה שתתקיים בידו אם יעשה ממנו אחוזת קבר[א]:

הערות

[א] ובמדרש יש פלוגתא ר"ח אמר כל כסף האמור בתורה שקלים ובנביאים לטרין ובכתובים קנטרין, ור' יודן אמר ששקלי עפרון היו קנטרין (שהם מאה סלעים בכל שקל) הה"ד נבהל להון איש רע עין, וע"כ עפרן חסר וא"ו שעז"א ולא ידע כי חסר יבואנו (ר"ל עפרן חסר גימ' רע עין), נראה דפליגי בפלוגתא (שבעירובין דף נ"ג) אם היה בית ועליה או בית לפנים מבית, ולמ"ד שהיה בית ועליה היה המערה חמשים על חמשים, ולמ"ד בית לפנים מבית היה מאה על חמשים, ודוד נתן לארונה במקום בהמ"ק שהיה ת"ק אמה על ת"ק אמה שש מאות שקלים שהיו קנטרין, כי שקלים שבכתובים הם קנטרין, ובב"ק דף י' מי שי"ל קרקע ואינו מוצא למכרה מאכילין אותו מעשר שני עד פלגא, דעד פלגא זילי נכסי יותר מזה לא, וא"כ ר"ח סובר שהיה המערה חמשים על חמשים, ולפי חשבון שנתן דוד בעד ת"ק על ת"ק שש מאות קנטרין שבת"ק על ת"ק יש מאה רצועות של חמשים על חמשים מגיע להמערה שש קנטרין ויוכל להיות שבימי עפרון זילי נכסי ולא היה שוה רק שלש קנטרין שהם שלש מאות שקלים ולכן עפרן חסר, ור' יודן ס"ל שהיה המערה מאה על חמשים, ואף אם זילי נכסי היה שוה שש קנטרין שהם שש מאות שקל ולמה כתיב עפרן חסר, לכן אמר ששקלי עפרון היו קנטרין, ועז"א שם במד' אשר במכפלה מלמד שנכפלו בעיני כאו"א, ד"א שכל מי שהוא קבור בתוכה בטוח ששכרו כפול ומכופל, א"ר אבהו שכפף הקב"ה קומתו של אדה"ר וקברו בתוכה, שמ"ד מלמד שנכפלו ס"ל כמ"ד שהיה חמשים על חמשים ואז זילי ארעתא ולא היה שוה רק שלש מאות, ואח"כ יקרי ארעתא והיה שוה שש מאות שהוא הכפל, ומ"ד ששכרו כפול ס"ל כר' יודן, ור' אבהו ס"ל שהיה חמשים על חמשים ומפרש שכפפו הקב"ה לאדה"ר כי אדם היה מאה אמה ואיך נקבר במערה של חמשים, ע"כ שכפפו הקב"ה וקברו שם:
 

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף. זהו שאמר הכתוב: "נבהל להון איש רע עין", זה עפרון שהכניס עין הרע בממונו של אברהם. אמר: אי את בעי למיתן ארבע מאה קנטרין דכסף מן סחורתא דביתך, את יכיל יהב לי. "ולא ידע כי חסר יבואנו", שחסרו הכתוב וי"ו, שנאמר: "וישקול אברהם לעפרן" (פס' טז), עפרון תנינא חסר וי"ו:

אמר רבי חנינא: שקלים שנאמר בתורה – סלעים, בנביאים – ליטרין, בכתובים – קנטרין, חוץ משקלים של עפרון שהן קנטרין, שנאמר: ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, פרקמטיה נפיק: