קטגוריה:שמות יג ח
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים.
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
וְהִגַּדְתָּ֣ וְ - ו' החיבור
הִגַּדְתָּ֣ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5046
מורפ': HC/Vhq2ms לְבִנְךָ֔ לְ - מילת יחס
בִנְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/1121 a
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms בַּיּ֥וֹם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַה֖וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc בַּעֲב֣וּר בַּ - מילת יחס
עֲב֣וּר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/5668
מורפ': HR/Ncmsc זֶ֗ה זֶ֗ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2088
מורפ': HPdxms עָשָׂ֤ה עָשָׂ֤ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqp3ms יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לִ֔י לִ֔ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs בְּצֵאתִ֖י בְּ - מילת יחס
צֵאתִ֖ - פועל, קל, מקור נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: b/3318
מורפ': HR/Vqc/Sp1cs מִמִּצְרָֽיִם מִ - מילת יחס
מִּצְרָֽיִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/4714
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְהִגַּדְתָּ֣ מונח (משרת, דרגא 5) לְבִנְךָ֔ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בַּיּ֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)
לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בַּעֲב֣וּר מונח (משרת, דרגא 5) זֶ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
עָשָׂ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּצֵאתִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
מִמִּצְרָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'בַּעֲבוּר זֶה בשביל שנשמור את מצוותיו, וביניהן חג הפסח עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם'.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְחַוֵּי לִבְרָךְ בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בְּדִיל דָּא עֲבַד יְיָ לִי בְּמִפְּקִי מִמִּצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִתְנֵי לִבְרָךְ בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימָר מִן בִּגְלַל מִצְוָותָא דָא עֲבַד מֵימְרָא דַיְיָ לִי נִיסִין וּפְרִישִׁין בְּמִפְקֵי מִמִּצְרָיִם: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קח. והגדת לבנך ביום ההוא הוא מצות עשה של ספור יציאת מצרים. כי מה שנזכר למעלה זכור את היום הזה, הוא מצות עשה של זכירת יציאת מצרים שזה נוהג בכל יום. אבל והגדת הוא הספור, שאינו נוהג רק ביום ההוא.
ועל זה אמרו, יכול מראש חודש, תלמוד לומר ביום ההוא. וכבר בארתי בפ' אמור ( אמור קלו ) שיש הבדל, שכל מקום שכתוב ביום ההוא- הלילה שייך אל היום שלפניו. כמו ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר. ועל זה אמר, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום כי היום שייך אל הלילה, לכן אמר בעבור זה.
והראב"ע פירש, בעבור זה - שקיימתי מצותיו בעת יציאת מצרים נגאלתי. והיה לו לומר בגלל זה, שמלת בגלל מציין הסבה הקודמת, ומלת בעבור מורה כפרש"י בעבור שאקיים מצותיו בעתיד. ומבואר אצלי צו (צו כג) שכנוי הרומז 'זה - זאת', מציין דבר העומד נכחו, על כן בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.
ומה שאמרו במכילתא שמדבר בבן רשע, יתבאר בסוף הפרשה.
רש"י
"עשה ה' לי" - רמז תשובה לבן רשע לומר עשה ה' לי ולא לך שאלו היית שם לא היית כדאי ליגאל (מכילתא)
גור אריה
ועוד נראה כי כל אב אין לו להראות לבנו כי הוא מחזיק אותו כצדיק ואוהב אותו, והבן הזה שאינו שואל - אם היה הדבר הזה שאינו שואל בשביל שאינו חושש למצות השם יתברך ואינו מקפיד על המצוה ולכך אינו שואל - הוא רשע גמור, שאינו חושש למצות בוראו, ולפיכך יאמר לבנו שאם אינו שואל בשביל שאינו חושש למצות בוראו - אינו ראוי לגאולה, וזה היה מוסר לבנו שיהיה ירא אלקים וידקדק במצות בוראו וישאל עליה. ומכל מקום למדנו תשובה לבן הרשע. והתורה מדברת בבן שהיה ראוי לשאול שכבר הוא גדול, אבל אם הוא כל כך קטון, שאי אפשר לו לשאול, בודאי אל זה אין צריך להשיב אליו "בעבור זה עשה ה' לי", ואף אם הוא גדול רק שחסר ידיעה אין להשיב אליו 'לי ולא לו', וזה נכון:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עָשָׂה ה' לִי – רָמַז תְּשׁוּבָה לְבֵן רָשָׁע, לוֹמַר: "עָשָׂה ה' לִי" – וְלֹא לְךָ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ שָׁם לֹא הָיִיתָ כְדַאי לִגָּאֵל.
רשב"ם
בין עיניך: כעין תכשיט ורביד זהב שרגילין ליתן על המצח לנוי:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה כי יכוין על דרך אומרם ז"ל (פסחים דף קטז:) מתחיל בגנות ומסיים בשבח, יאמר גנות אבותיהם של האבות כי לא היה דבר משובח, והוא אומרו והגדת דברים קשים שלב האדם נעקש מהם, ואחר כך מסיים בשבח, והוא אומרו לאמר אמירות משובחות משמחים את הלב ומסעדים אותו, ואמר ביום ההוא הודיע במתק לשון צדיק כי הלילה ההוא יום יקרא לא לילה והוא אומרו (תהלים, קלט) ולילה כיום יאיר, ולא חש שתטעה לומר יום ממש ממה שגמר אומר בעבור זה שהוא בשעת מצה כו' כאומרם ז"ל. ואולי כי סמך ביום ההוא עם והגדת כי גם נס זה בכלל מצות ההגדה:
עוד ירצה באומרו לאמר להיות שאמר והגדת לבנך תינח אם יש לו בן אם אין לו בן יהיה פטור תלמוד לומר לאמר שעל כל פנים צריך להגיד אפילו בינו לבין עצמו. ואם תאמר כיון שעל כל פנים הוא צריך להגיד אפילו בינו לבין עצמו אם כן למה אמר לבנך. ואולי שבאמצעות היתור אני מבין כן ולא בלא יתור. ואפשר עוד שירמוז באומרו והגדת לבנך שאם יגיד הגדה האמורה בענין יזכהו ה' שיגיד לבנו וכדי שלא תטעה לומר דוקא, לזה אמר לאמר:
בעבור זה. אולי שרמז בתיבת זה י"ב מצות הרשומים בחג הפסח, ג' דברים פסח מצה ומרור, והגדה, וז' ימי החג, וקידוש יום א' וב', הרי י"ב כמספר ז"ה, והוא אומרו בעבור זה עשה וגו', והגם שז' ימי החג לענין תרי"ג מצות אינם נמנים לז' מצות:
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות יג ח"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.