רש"י על שמות יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · יג · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פטר כל רחם" - שפתח את הרחם תחלה כמו (משלי יז) פוטר מים ראשית מדון וכן (תהלים כב) יפטירו בשפה יפתחו שפתים

"לי הוא" - לעצמי קניתים ע"י שהכיתי בכורי מצרים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכור את היום הזה" - למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחדש האביב" - וכי לא היינו יודעין באיזה חדש יצאו אלא כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צנה ולא גשמים וכן הוא אומר (תהלים סח) מוציא אסירים בכושרות חדש שהוא כשר לצאת

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל ארץ הכנעני וגו'" - (תנחומא) אע"פ שלא מנה אלא חמשה עממין כל שבעה גוים במשמע שכולן בכלל כנעני הם ואחת ממשפחת כנען היתה שלא נקרא לה שם אלא כנעני

"נשבע לאבותיך וגו'" - באברהם הוא אומר (בראשית טו) ביום ההוא כרת ה' את אברם וגו' וביצחק הוא אומר (שם כו) גור בארץ הזאת וגו' וביעקב הוא אומר (שם כט) הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו'

"זבת חלב ודבש" - חלב זב מן העזים והדבש זב מן התמרים ומן התאנים (מגילה ו)

"את העבודה הזאת" - (פסחים צו) של פסח והלא כבר נאמר למעלה והיה כי תבואו אל הארץ וגו' ולמה חזר ושנאה בשביל דבר שנתחדש בה בפרשה ראשונה נאמר (שמות יב) והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם בבן רשע הכתוב מדבר שהוציא את עצמו מן הכלל וכאן והגדת לבנך בבן שאינו יודע לשאול והכתוב מלמדך שתפתח לו אתה בדברי אגדה המושכין את הלב

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעבור זה" - בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור הללו

"עשה ה' לי" - רמז תשובה לבן רשע לומר עשה ה' לי ולא לך שאלו היית שם לא היית כדאי ליגאל (מכילתא)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לך לאות" - יציאת מצרים תהיה לך לאות

"על ידך ולזכרון בין עיניך" - רוצה לומר שתכתוב פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע

"על ידך" - יד שמאל לפיכך ידכה מלא בפרשה שניה (פסוק טז) לדרוש בה יד שהיא כהה (מכילתא מנחות לז)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מימים ימימה" - משנה לשנה (שם לו)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה כי יביאך" - יש מרבותינו שלמדו מכאן שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר והאומר שקדשו מפרש ביאה זו לומר אם תקיימוהו במדבר תזכו ליכנם לארץ ותקיימוהו שם (מכילתא)

"נשבע לך" - והיכן נשבע לך (שמות ו) והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי וגו'

"ונתנה לך" - (מכילתא) תהא בעיניך כאלו נתנה לך בו ביום ואל תהי בעיניך כירושת אבות

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעברת" - אין והעברת אלא לשון הפרשה וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו

"שגר בהמה" - נפל ששגרתו אמו ושלחתו בלא עתו ולמדך הכתוב שהוא קדוש בבכורה לפטור את הבא אחריו ואף שאינו נפל קרוי שגר כמו שגר אלפיך אבל זה לא בא אלא ללמד על הנפל שהרי כבר כתיב כל פטר רחם ואם תאמר אף בכור בהמה טמאה במשמע בא ופירש במקום אחר בבקרך ובצאנך לשון אחר יש לפרש והעברת כל פטר רחם בבכור אדם הכתוב מדבר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פטר חמור" - ולא פטר שאר בהמה טמאה גזרת הכתוב הוא לפי שנמשלו בכורי מצרים לחמורים ועוד שסייעו את ישראל ביציאתן ממצרים (שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים) טעונים מכספם ומזהבם של מצרים

"תפדה בשה" - נותן שה לכהן ופטר חמור מותר בהנאה והשה חולין ביד כהן

"וערפתו" - עורפו בקופיץ מאחוריו והורגו הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יפסיד ממונו (מכילתא)

"וכל בכור אדם בבניך תפדה" - חמש סלעים פדיונו קצוב במקום אחר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ישאלך בנך מחר" - יש מחר שהוא עכשיו ויש מחר שהוא לאחר זמן כגון זה וכגון (יהושע כב) מחר יאמרו בניכם לבנינו דבני גד ובני ראובן

"מה זאת" - זה תנוק טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת ובמקום אחר הוא אומר (דברים ו) מה העדות והחקים והמשפטים וגו' הרי זאת שאלת בן חכם דברה תורה כנגד ארבעה בנים תם רשע ושאינו יודע לשאול והשואל דרך חכמה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולטוטפת בין עיניך" - תפילין ועל שם שהם ארבעה בתים קרויין טטפת טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים (סנהדרין ד) ומנחם חברו עם (יחזקאל כא) והטף אל דרום (מיכה ב) אל תטיפו לשון דבור כמו ולזכרון בין עיניך האמורה בפרשה ראשונה שהרואה אותם קשורים בין העינים יזכור הנס וידבר בו חסלת פרשת בא

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה וגו' וְלֹא נָחָם" - ולא נהגם כמו (שמות לב) "לך נחה את העם" (משלי ו) "בהתהלכך תנחה אותך":

"כִּי קָרוֹב הוּא" - ונוח לשוב באותו הדרך למצרים. ומדרשי אגדה יש הרבה:

"בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" - כגון מלחמת (במדבר יד) וירד העמלקי והכנעני וגו' (מכילתא) אם הלכו דרך ישר היו חוזרים ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה אם הוליכם בפשוטה עאכ"ו (לפי סדר הכתוב נראה הרשימות מהופכים ועי' ברא"ם ובג"א ובמ"י יישוב נכון ע"ז):

"פֶּן יִנָּחֵם" - יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב:

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַיַּסֵּב" - הסיבם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה:

"יַם סוּף" - כמו לים סוף וסוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים כמו (שמות ב, ג) "ותשם בסוף", (ישעיה יט, ו) "קנה וסוף קמלו".

"וַחֲמֻשִׁים" - אין חמושים אלא מזויינים (לפי שהסיבתן במדבר גרם להם שעלו חמושים שאלו היה דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן כל הצורך וכתוב זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין מהיכן היו להם כלי זיין שהכו ישראל בחרב, ברש"י ישן) וכה"א (יהושע א, יד) ואתם תעברו חמושים וכן תרגם אונקלוס מזרזין כמו (בראשית יד, יד) וירק את חניכיו וזריז ד"א חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה:

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ" - השביעם שישביעו לבניהם (מכילתא). ולמה לא השביע בניו שישאוהו לארץ כנען מיד כמו שהשביע יעקב אמר יוסף אני שליט הייתי במצרים והי' סיפק בידי לעשות אבל בני לא יניחום מצריים לעשות לכך השביעם לכשיגאלו ויצאו משם שישאוהו (סוטה יג ב).

"וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" - לאחיו השביע כן למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם שנאמר: אִתְּכֶם.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסעו מסכות" - ביום השני שהרי בראשון באו מרעמסס לסכות

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנחותם הדרך" - נקוד פת"ח שהוא כמו להנחותם כמו (דברים א) לראותכם בדרך אשר תלכו בה שהוא כמו להראותכם אף כאן להנחותם ע"י שליח ומי הוא השליח עמוד הענן והקב"ה בכבודו מוליכו לפניהם ומ"מ את עמוד הענן הכין להנחותם על ידו שהרי ע"י עמוד הענן הם הולכים עמוד הענן אינו לאורה אלא להורותם הדרך

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא ימיש" - הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן (שבת כג) שעד שלא ישקע זה עולה זה