דברים כו ג: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כו ג.

הגדת הביכורים

כשאדם מביא ביכורים לבית המקדש, הוא צריך להכריז לפני הכהן באופן חגיגי: כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו! ולא רק אדם שעלה לארץ ישראל - גם אדם שנולד בארץ, אפילו הוא דור עשירי בארץ, צריך להגיד כי באתי אל הארץ.

כדי להבין הכרזה זו, נשים לב למילה הגדתי, המזכירה את (שמות יג ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"( פירוט ). גם אדם שנולד בארץ ישראל, צריך לדבר אל בנו כאילו שהוא עצמו יצא ממצרים. ולכן אמרו חכמי המשנה "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (משנה פסחים י ה, הגדה של פסח) . כך גם הפסוק שלנו מלמד: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא הוא בא אל הארץ" ( הרב אלחנן סמט, "הבאת הביכורים ומקרא ביכורים" . ע"פ מרטין בובר, "ביכורים") . ניתן להבין עקרון זה בשתי דרכים:

1. רוחנית - הנשמה של כל אדם מישראל היא חלק מ"נשמת ישראל" הכללית, ולכן עברה את כל המאורעות ההסטוריים שעבר עם ישראל.

2. מעשית - היעד של יציאת מצרים הוא לא רק להביא את עם ישראל לארץ ישראל, אלא גם שלכל אדם מישראל תהיה נחלה ואחיזה בארץ (ראו ויקרא כה, במדבר כו) . ואכן, מצוות ביכורים נוהגת רק בנחלה פרטית - רק אדם שיש לו נחלה פרטית בארץ ישראל, רשאי וחייב להביא ממנה ביכורים (בניגוד לתרומות ומעשרות, שיש להפריש גם מתבואה שצמחה בקרקע שכורה) . בדרך הטבע, אדם לא נולד עם נחלה, אלא הוא זוכה בה כשהוא יורש את הוריו, ורק אז הוא יכול להביא ביכורים. ולכן המביא ביכורים אומר בצדק כי באתי אל הארץ - סוף סוף זכיתי לנחלה פרטית בארץ - אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו!

דקויות

הכהן אשר יהיה בימים ההם

1. הביטוי אשר יהיה בימים ההם נזכר עוד ב (דברים יז ט): "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט"( פירוט ). ושם פירשו חז"ל: "אין לך אלא שופט שבימיך" - צריך לשמוע בקול השופט החי בימינו, ולא לזלזל בו ולומר "כיוון שהוא פחות חכם מהשופט שהיה בדור הקודם - לא נשמע בקולו". וקישרו עקרון זה לפסוק ב (קהלת ז י): "אַל תֹּאמַר 'מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה' כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה"( פירוט ).

כך גם בפסוקנו, פירשו חז"ל: "וכי עלתה על דעתך שתלך אצל כהן שלא היה בימיך?! אין לך אלא כהן שהוא בימיך. וכך הוא אומר, אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה" (ר' יוסי הגלילי, ספרי . וכן רש"י), ואל תאמר "כיוון שהכהן הגדול בימינו פחות צדיק מהכהן הגדול של הדור הקודם - לא נביא לו ביכורים".

הביטוי נזכר עוד פעם אחת ב (יהושע כ ו): "וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר נָס מִשָּׁם", וגם שם אפשר לפרשו במשמעות דומה.

2. פירוש אחר: " "וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם - אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם, כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות, לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו."

"ורש"י כתב 'אין לך אלא כהן שיהיה בימיך כמות שהוא', ולא הבינותי זה. כי בענין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם", אע"פ שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו, יפתח בדורו כשמואל בדורו. אבל בהקרבת הבכורים, למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו?! "

"וכן ראיתי בספרי 'ובאת אל הכהן אשר יהיה - זו היא שר' יוסי הגלילי אומר וכי תעלה על דעתך כהן שאינו בימיך אלא כהן שהוא מוחזק וכשר לך באותן הימים היה קרוב ונתרחק כשר וכן הוא אומר אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה וגו. ונראה שהם ידרשו בזה, שאם הקריב בכורים או עולה וקרבנות בכהן שהוא בחזקת כשר, ולאחר זמן נמצא שהוא בן גרושה - הקרבנות כשרין, כמו שמוזכר בפרק האחרון של קידושין (סו). ויכנס בו עוד, שאם היה קרוב ונתרחק - כשר. וזה לענין הזקן, שאינו נדון על פי קרוב; ואינו ענין בבכורים" " ( רמב"ן ) .

הגדתי

מדוע נאמר הגדתי בלשון עבר, והרי הוא עדיין לא אמר שום דבר?

- הפועל הגיד מציין לא רק אמירה במילים, אלא גם "אמירה" במעשים. לדוגמה:

תהלים יט ב: " "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ..." "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם" " ( פירוט ).
שמואל א כד יח: "ואת[וְאַתָּה] הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה, אֵת אֲשֶׁר סִגְּרַנִי ה' בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי" - "הגדת" במעשה, בכך שלא הרגת אותי.
שמואל ב יט ז: "לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ, כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים; כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לא[לוּ] אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים, כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ" - "הגדת" במעשה, בכך שהתאבלת על אבשלום ולא שמחת על הנצחון.

"וכן כאן - הגדתי היום לה', ע"י הבאת הביכורים, כידוע שהיתה הבאתה בכבוד ושמחה, והכל היו יודעים שאין ראוי זה בשביל המעט פירות. ועוד, למה לו לישא ממרחק, הלא שוקי ירושלים מלאים מפירות, ובנקל יוכל להביא משם מנחה ודורון! אלא הכל לפרסם, כי הארץ היא במתנה מה', ונתן להם שיהיו רק כאריסים בעבודת האדמה, ולזה יביאו הביכורים." ( רמב"ן , מלבי"ם) .

לפירושים נוספים על הגדתי ראו: פרשת כי תבוא - מה הסוד לשיפור איכות החיים? / אהובה קליין .

היום

מכאן למדו חכמי המשנה, שכל אדם אומר את הגדת הביכורים רק פעם אחת בשנה - גם אם הוא מביא ביכורים כמה פעמים מכמה מינים שונים: "הרי שהביא ממין אחד וקרא, וחזר והביא ממין אחר - אינו קורא" ( משנה ביכורים א ט ) , "הגדתי היום. פעם אחת אתה קורא בשנה, ואין אתה קורא פעמים בשנה" ( ספרי , רש"י ) .

הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו

מצוות הגדת הביכורים חלה רק על מי שה' נתן לו חלק בארץ - ולא על מי שקנה קרקע. לכן "הגר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו. ואם היתה אמו מישראל - מביא וקורא" (משנה ביכורים א ד; ובספרי למדו רק מהמילים אשר נשבע ה' לאבותינו) .

וכן "האפוטרופוס, והשליח, והעבד, והאשה, וטומטום, ואנדרוגינוס - מביאין ולא קורין, שאינן יכולין לומר אשר נתתה לי ה'" (משנה ביכורים א ה; ובספרי למדו מהמילים לתת לנו).

תגובות

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם

חי יהוה כי אני דיין הַשֹּׁפֵט בַּיָּמִים האלה על פי התורה

[ואנכי שופט כשופת לאמור ממלא אותכם תוכן רוח יהוה]

והסיבה שרבני ישראל טרם מאמינים לי לכבדני לשמוע בקולי

זה בגלל שטרם הסרתם כליל את השקר מאיתכם כי אתם אומרים בלבבכם הלא ידענו אנחנו את ערמתנו ובטח גם הוא עשה בערמה

לכן לא נאמין לו.

וגם כתוב..בספר שופטים ב יז: "וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ

כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מצות יהוה לֹא עָשׂוּ כֵן

-- DAIAN SHEM, 2019-09-23 00:39:02

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הגדת הביכורים

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-26-03

ביאור:דברים כו ג

מצב גרסת הדף