ביאור:פרשת כי תבוא - מה הסוד לשיפור איכות החיים?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת כי תבוא- מה הסוד לשיפור איכות החיים- בכלל ובפרט?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים: "והיה כי---תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל—פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך..." [דברים כ"ו,א-ד]

השאלות המתעוררות הן:

א] מה הקשר בין הכניסה לארץ ישראל לבין הבאת ביכורים?

ב] מאילו פירות יש להביא ביכורים? ובאיזו צורה הדבר נעשה?

ג] היכן מוצאים דוגמאות בתנ"ך להכרת הטוב?

ד] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לכפיות טובה?

ה] כיצד ניתן לממש את הכרת הטוב בחיינו ובכך לשפר את איכותם?

התשובה לשאלה א]

רש"י אומר: שעם ישראל התחייב במצוות הבאת ביכורים לבית המקדש רק לאחר שכבש את ארץ ישראל וחילק אותה.

מתוך כך ניתן להסיק:כי ישנו קשר הדוק בין הבאת ביכורים לארץ ישראל ומצווה זו באה במטרה להכיר טובה לקב"ה- על אשר זיכה אותנו בארץ מיוחדת וקדושה ואין הדבר מובן מאליו, כי הרי ארץ ישראל היא ארץ אשר כל טוב בה,כפי שכתוב: "...וייתן לנו את—הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש"

[דברים כ"ו,ט]

ספורנו אומר:כי באמצעות המילים: "הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו.." בכך מביא הביכורים- מודה לה' -על מתנת הארץ.

גם הרמב"ן מצטרף לרעיון של הכרת הטוב לה' באומרו: כי עצם העניין שהיהודי מביא מפירות הארץ בכך מביע את תודתו לאלוקים.

ר' ברוך אפשטיין מפרש:כי לפי חוקי המקרא משמשת לפעמים המילה: "הגדה"=כהוכחה.

הדוגמא לכך: "אתה הגדת היום את אשר עשית עימי טובה"- כלומר הוכחת.[שמואל א]

בעל הכתב והקבלה מביא פירוש מעניין במיוחד:המילה: "הגדתי" גזורה מתוך המילה: "גד"=והפירוש:מזל.הכוונה אני מאושר ובר מזל כי ה' הביא אותנו לארץ הקודש.

הרב סורוצקין אומר בספרו: "אוזניים לתורה": כי כאשר היהודי אומר: "באתי אל הארץ" הוא מתכוון שאין הוא שייך לקבוצת בני ישראל אשר הכריזו: "ניתנה ראש ונשובה מצרימם" היהודי מכריז: כי בא לארץ לא במטרה להתעשר, אלא להשתרש בארץ האבות ולעבוד לפרנסתו את האדמה ובכך קיים את המצווה: "ראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך" והוא מבין כי כל עבודתו היא הודות לקב"ה שהעניק לעמו את ארץ ישראל.

בכך ה' מימש את ברית האבות – היינו הבטחת הארץ.

לפי רוב המפרשים ניתן לראות כי המטרה בהבאת הביכורים היא:להודות לקב"ה על המתנה היקרה- ארץ ישראל.

בכך יש עניין הכרת הטוב לבורא עולם על הבטחתו ומעשיו בפועל.

התשובה לשאלה ב]

יש להביא ביכורים אך ורק מפירות הארץ ובמיוחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל:חיטה, שעורה,גפן,תאנה,רימון,זית-שמן ודבש- תמרים. ועל ידי כך יש בכך הכרת הטוב לקב"ה.

הרמב"ם בהלכות ביכורים מסביר: "הביכורים אין להם שיעור מן התורה: אבל מדבריהם[מדברי חז"ל] צריך להפריש אחד משישים"

במשנה[מסכת ביכורים פ"ג.מ"א] מתואר התהליך כיצד אדם מפריש ביכורים: "כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול שבכר, רימון שבכר, קושרו בגמי ואומר: "הרי אלו ביכורים"

"גמי" פירושו:סיבים של גבעולים שמהם עושים חבלים.

התשובה לשאלה ג]

דוגמאות בתנ"ך להכרת הטוב:

דוגמא א] נאמר בפרשת כי תצא[דברים כ"ג,ח]: "לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו". רש"י מסביר: אעפ"י שהמצרים ציוו לזרוק את הזכרים- ליאור העניקו אכסניה לעם ישראל בשעת הדחק.

דוגמא ב] [מדרש תנחומא "וארא" י"ד שמות רבה]: "מפני מה לקו המים והעפר על ידי אהרון[ולא על ידי משה]?[בעשרת המכות]

התשובה: מפני שהיאור הגן על משה בשעה שהושלך למים והעפר הגן עליו בזמן שהרג את המצרי-לכן אינו ראוי שילקה על ידי משה.

התשובה לשאלה ד]

דוגמאות לכפיות טובה בתנ"ך:

דוגמא א]

בחומש בראשית[ג,י"ב], כאשר ה' שואל את האדם: האם אכל מהפרי האסור בגן העדן?

תשובתו של האדם הייתה: "..האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן- העץ ואוכל" כאן האדם מגלה כפיות טובה, כי במקום שיעריך כי אין הוא לבדו, אלא ה' העניק לו עזר כנגדו ", הוא מאשים את חוה בכך שפיתתה אותו לאכול מהפרי.

דוגמא ב] שמות י"ז,א-ח]" ויסעו כל עדת בני ישראל...וירב העם עם משה ויאמרו: תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא,,,ויקרא שם המקום מסה ומריבה"

כאן אנו רואים את עם ישראל חוטאים בכפיות טובה כלפי ה' וגם כלפי משה, אינם מעריכים את כל הטוב שה' העניק להם.

תשובה לשאלה ה]

מתוך כל האמור לעיל ניתן ללמוד: כי האדם חייב להכיר טובה ראשית לבורא עולם- על כל הטוב שגומל עימו, ע"פ התורה עניין הכרת הטוב חייב להיות מושרש באדם: "בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן"

לכן, מידי בוקר כאשר אדם מתעורר יתפלל: "מודה אני לפניך..."

אל יסתכל על הכול כמובן מאליו, אלא יבין כי כל מה שיש לו הוא- מאת אלוקים ועל כך יודה יום, יום.

הוא הדין לגבי הזולת, עליו להכיר תודה לחברו על כל דבר טוב שנותן לו,

אדם שאינו מכיר תודה לבוראו סופו שאינו יכיר תודה לחברו.

לכן הסוד הגדול לשיפור איכות חיי האדם בכלל ובפרט הוא: הכרת הטוב, ואם נקיים רעיון זה בפועל, תמיד נזכה לחיות בעולם טוב יותר.

יהי רצון ונלמד מדויד המלך נושא זה,כמו שנאמר: "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ: עיבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה...בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהילה הודו לו ברכו שמו.."[תהלים ק,א-ה]

ובע"ה נזכה שהשכינה תשרה על עם ישראל בארצנו הקדושה תמיד.אמן ואמן.

הכרת טובה

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-09-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_322