מ"ג שמות יג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות יג · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
פַּטִּירָא יִתְאֲכִיל יָת שִׁבְעָא יוֹמִין וְלָא יִתַּחְזֵי לָךְ חֲמִיעַ וְלָא יִתַּחְזֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
פַּטִּירֵי יִתְאָכֵיל יַת שׁוּבְעָא יוֹמִין וְלָא יִתְחָמֵי לָךְ חָמִיעַ וְלָא יִתְחָמֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ:

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קו. תלמוד לומר מצות יאכל .

קז. מצות יאכל [את שבעת הימים] למה נאמר? לפי (שלא למדנו) על החמץ שהוא אסור משש שעות ולמעלה, (מנין שהוא אסור) משש שעות ולמעלה -תלמוד לומר מצות יאכל [את שבעת הימים]. מכאן היה רבי יהודה אומר, בשלשה פרקים [פסחים פ"א מ"ג] בודקין את החמץ, אור ארבעה עשר, ובארבעה עשר בשחרית, ובשעת הבעור.

ולא יראה לך חמץ , הקיש חמץ לשאור ושאור לחמץ. מה זה בבל יראה אף זה בבל יראה, מה זה בבל ימצא אף זה בבל ימצא, מה זה מחמשת המינין אף זה מחמשת המינין.

בכל גבולך למה נאמר בבתים שומע אני כמשמעו- תלמוד לומר בכל גבולך, מה גבולך ברשותך, אף ביתך ברשותך. יצא חמצו של ישראל שהוא ברשות נכרי אף על פי שהוא יכול לבערו אבל אינו ברשותו. יצא חמצו של נכרי שהוא ברשות ישראל, וחמץ שנפלה עליו מפולת אף על פי שהוא ברשותו אבל אינו יכול לבערו. אתה אומר לכך בא, או אינו בא אלא ללמד בגבולין שבעה ובבתים לעולם, תלמוד לומר לא יראה לך שאור וגו', מה בגבולין שבעה אף בבתים שבעה.

<< · מ"ג שמות · יג · ז · >>