התורה והמצוה על שמות יג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על שמותפרק י"ג • פסוק ח' | >>
א • ג • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ג, ח':

וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות יג ח:

קח. והגדת לבנך ביום ההוא הוא מצות עשה של ספור יציאת מצרים. כי מה שנזכר למעלה זכור את היום הזה, הוא מצות עשה של זכירת יציאת מצרים שזה נוהג בכל יום. אבל והגדת הוא הספור, שאינו נוהג רק ביום ההוא.

ועל זה אמרו, יכול מראש חודש, תלמוד לומר ביום ההוא. וכבר בארתי בפ' אמור ( אמור קלו ) שיש הבדל, שכל מקום שכתוב ביום ההוא- הלילה שייך אל היום שלפניו. כמו ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר. ועל זה אמר, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום כי היום שייך אל הלילה, לכן אמר בעבור זה.

והראב"ע פירש, בעבור זה - שקיימתי מצותיו בעת יציאת מצרים נגאלתי. והיה לו לומר בגלל זה, שמלת בגלל מציין הסבה הקודמת, ומלת בעבור מורה כפרש"י בעבור שאקיים מצותיו בעתיד. ומבואר אצלי צו (צו כג) שכנוי הרומז 'זה - זאת', מציין דבר העומד נכחו, על כן בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.

ומה שאמרו במכילתא שמדבר בבן רשע, יתבאר בסוף הפרשה.





קיצור דרך: mlbim-jm-13-08