מ"ג שמות יג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות יג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי לָךְ לְאָת עַל יְדָךְ וּלְדֻכְרָן בֵּין עֵינָךְ בְּדִיל דִּתְהֵי אוֹרָיְתָא דַּייָ בְּפוּמָּךְ אֲרֵי בְּיַד תַּקִּיפָא אַפְּקָךְ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי לָךְ נִיסָא הָדֵין חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִילַת יְדָא בְּגוּבְהָא דִשְמָאלָךְ וּלְדוּכְרָן חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִלַּת רֵישָׁא קְבִיעָא כָּל קָבֵיל עֵינָךְ בְּגוּבְהָא לְרֵישָׁךְ מִן בִּגְלַל דְּתִיהֲוֵי אוֹרַיְיתָא דַיְיָ בְּפוּמָךְ אֲרוּם בְּחֵיל יְדָא תַקִיפְתָּא הַנְפָקָךְ יְיָ מִמִּצְרָיִם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לך לאות" - יציאת מצרים תהיה לך לאות

"על ידך ולזכרון בין עיניך" - רוצה לומר שתכתוב פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע

"על ידך" - יד שמאל לפיכך ידכה מלא בפרשה שניה (פסוק טז) לדרוש בה יד שהיא כהה (מכילתא מנחות לז)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לך" - יש חולקין על אבותינו הקדושים, שאמר כי:

  • "לאות" ו"לזיכרון" - על דרך (משלי א ט): "כי לוית חן הם לראשך, וענקים לגרגרותיך".
  • גם: (דברים ו ח): "וקשרתם לאות על ידיך" - כמו: (משלי ו כא): "קשרם על (לוח) לבך תמיד".
  • גם: (דברים ו ט): "וכתבתם על מזוזות ביתך" - כמו: (משלי ז ג): "כתבם על לוח לבך".

ומה שיהיה לאות ולזיכרון, שיהיה שגור בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים.

ואין זה דרך נכונה, כי בתחילת הספר כתוב: (משלי א א): "משלי שלמה". והנה, כל מה שהזכיר הוא דרך משל. ואין כתוב בתורה שהוא דרך משל, חלילה, רק הוא כמשמעו. על כן לא נוציאנו מידי פשוטו, כי בהיותו כמשמעו, איננו מכחיש שקול הדעת כמו (דברים י טז): "ומלתם את ערלת לבבכם", שנצטרך לתקנו לפי הדעת.

ואמר ר' משה הכהן, כי "יד", ברוב המקרא, היד השמאלית: (ישעיהו מח יג): "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", (שופטים ה כו): "ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים". ודברי הקבלה חזקים, ואין צריכין חזוק.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך" - שיעורו והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים למען תהיה תורת ה' בפיך ופי' שתכתוב על ידך ועל בין עיניך יציאת מצרים ותזכור אותה תמיד למען שתהיה תורת ה' בפיך לשמור מצותיו ותורותיו כי הוא אדוניך הפודך מבית עבדים

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קט. והיה לך לאות וגו' כרך אחד של ארבע פרשיות. והדין נותן, הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד תן תפילין בראש, מה בראש ארבע טוטפות אף ביד ארבע טוטפות- תלמוד לומר והיה לך לאות, על ידך כרך אחד של ארבע פרשיות. יכול כשם שביד כרך אחד כך בראש כרך אחד- והדין נותן, הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד תן תפילין בראש, מה ביד כרך אחד, אף בראש כרך אחד, תלמוד לומר לטוטפות לטוטפות, הרי ארבע טוטפות אמורות. או יעשה ד' כיסין של ארבע פרשיות, תלמוד לומר לזכרון בין עיניך, כיס אחד של ארבע פרשיות.

קי. על ידך על גובה של יד. אינו אלא על יד כמשמעו, והדין נותן, הואיל ואמרה תורה תן תפלין ביד תן תפלין בראש, מה בראש על גובה של ראש, אף ביד על גובה של יד. רבי אליעזר אומר, על ידך, על גובה של יד. אתה אומר על גובה של יד, או אינו אלא על יד כמשמעו- תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך, לך לאות ואינה אות לאחרים. ר' יצחק אומר, על גובה של יד. או אינו אלא על ידך כמשמעו- תלמוד לומר ושמתם את דברי אלה על לבבכם, (דברים יא) לא אמרתי אלא דבר שהוא מכוון כנגד הלב, ואיזהו מכוון כנגד הלב זה גובה של יד.

קיא.

על ידכה זה שמאל. אתה אומר זה שמאל, או אינו אלא ימין? אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר:

נאמר אף ידי יסדה ארץ, וימיני טפחה שמים (ישעיה מח), ואומר ידה ליתד תשלחנה, וימינה להלמות עמלים (שופטים ה) - הא אינו יד בכל מקום אלא שמאל.

ר' יונתן אומר, וקשרתם.. וכתבתם , מה כתיבה בימין, אף קשירה בימין.

אבא יוסי אומר, מניין שהימין קרויה יד, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר כי ישית אביו יד ימינו (בראשית מח). ומה תלמוד לומר על ידך , להביא את הגידם שיהא נותן בימין.

קיב. והיה לך לאות על ידך [וגו'] כל זמן של יד ביד, תן את של ראש בראש. מכאן אמרו מצות תפלין כשהוא נותן, נותן של יד ואחר כך נותן של ראש. וכשהוא חולץ, חולץ את של ראש ואחר כך של יד.

קיג. בין עיניך על גובה של ראש. אתה אומר גובה של ראש, או אינו אלא בין עיניך כמשמעו. תלמוד לומר בנים אתם לה' אלהיכם וגו', מה (בעיניכם) (בין עיניכם) האמור להלן על גובה של ראש, אף בין עיניך [האמור כאן] על גובה של ראש. רבי יהודה אומר, הואיל ואמרה תורה תן תפילין ביד תן תפילין בראש, מה ביד מקום שהוא ראוי להטמא בנגע [אחד], אף בראש מקום שהוא ראוי ליטמא בנגע אחד.

קיד. למען תהיה תורת ה' בפיך למה נאמר? לפי שנאמר והיה לך לאות, שומע אני אף הנשים במשמע. והדין נותן, הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה, אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בנשים כבאנשים, יכול אף תפילין נהגו בנשים כבאנשים- תלמוד לומר למען תהיה תורת ה' בפיך, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה. מכאן אמרו הכל חייבין (בתלמוד תורה) [בתפלין] חוץ מנשים ועבדים. מיכל בת כושי היתה מנחת תפלין. אשתו של יונה היתה עולה לרגלים. טבי עבדו של רבן גמליאל היה מניח תפלין.

ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך מכאן אמרו המניח תפילין, כאלו קורא בתורה. וכל הקורא בתורה פטור מן התפילין

<< · מ"ג שמות · יג · ט · >>