שושן סודות אות ריב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וראוי שתדע החילוק ההוא בין כרת ואבדון:

וזהו. כי כל כרת הנאמרה בתורה הוא לשון כריתה וחיתוך ממש כמו שכורתין הענף מן האילן והכרת הוא בנפש שכורתין אותה מצרור החיים שהיתה צרורה בה מתחילת בריאתה ומאותו הצרור נמשכין החיים והתענוג מאת הש"י ואתיא חיים מג"ש נאמר כאן נשמת חיים ונאמר להלן בצרור החיים והכי גרסינן בשבת פרק שואל אדם. והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. משל למלך בשר ודם שחלק בגדי מלכות לעבדיו וכו' עד אף הקדוש ברוך על גופן של צדיקים אומר יבא שלום ינוח על משכבותיו ועל נשמותיהן הוא אומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך. ועל גופן של רשעים אומר אין שלום אמר ה' לרשעים. ועל נשמותיהן הוא אומר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. תניא ר"א אומר נשמותיהן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ושל רשעים הומות והולכת שנאמר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. וכאשר תעמיק במדרשים האלה כל מה שאמרנו בענין הכרת הנפש. וכבר ידעת מאשר קדם כי הנשמה דבר שכלי קיים בלתי אובד וכלה וא"כ מה אמרו הכרת הוא האבדון. אבל הטעם הוא כן כי בהכרתה מן שורשה ותראה ממקומה והולכת תועה אנה ואנה ואין מוצאה מניחה כאמרו תעיתי כשה אובד מיוחס אליה האבדון ולא כליון כי היא דבר שכלי לא יכלה. ותהיה מטולטלת כדבר האבוד אבל אין ספק היא חצויה בעולם. והכי גרסינן בפ"ק דמגילה הצדיק אבד ואין איש שם על לב משל לאדם שאבדה ממנו מרגלית. במקום שהיא, היא מרגליות הא לא נאבדה אלא לבעליה. מכאן תבין דין אבדון. והכי איתא בשילהי מכות א"ר מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים. מתקיף ליה רב פפא דלמא כאבדה המתבקשות דכתיב תעיתי כשה אובד בקש. וגם מכאן תבין ענין האבדה. ולכך הוכרח לומר אין כרת אלא אבדון, כלומר אל יעלה בדעתך כי בכ"מ שנאמר בתורה כרת שהוא כליון הנפש והפרשתה מה לי כרת א' מה לי כריתות הרבה. לפיכך הוכרח לומר אין כרת אלא אבדון כלומר שאם נתחייבת כרת הרבה לא תכלה אלא תהא הולכות ואובדת בגיהנם ונפרעת על כל כרת וכרת. וזהו ששנינו באבות הכל נתון בערבון, כלומר שאפילו נתחייבה הנפש מאה כריתות צריכה לפרוע בכולן. ואין כאן דין קדימה כדין בעלי חובות אלא אפילו אחרון אחרון נגבה על כל כרת וכרת. הנה אחר שביארתי לך מהו כרת אשר הוא אבדון ולא כליון נבאר לך כל מיני הג' כריתות. הא' כריתות השנים. המשל האדם שרובו זכיות וגברה תאותו ואכל חלב ונכשל בעבירה, יכרתו ימיו וימות בנעוריו קודם שיגיע לימי זקנה והם ששים שנה. והנה הגוף נכרת ואין נפשו בהכרת וינחל לחיי עה"ב כפי מעשיו הטובים. ואם הוא רוב עונות וגברה תאותו ואכל חלב ודם מאריך ימים ונפשו נכרתת. ועליו נאמר והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. ועליו נאמר ויש רשע מאריך ברעתו וזה נכרת בלי חמלה. ואם הוא מאותן שעוונותיהן מרובין מזכיותיהן ובכללם עון עריות, נידונים י"ב חודש ולאחר י"ב חודש גופן כלה ונשמותיהן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים. וזה יגיע לתועלתן למען יתפללו הצדיקים עליהם וכדאיתא במדרש למה הרוח מפזרתן תחת רגלי הצדיקים אלא כדי שיבקשו עליהם רחמים. ויש כרת חמור שתכרת נפשו וגופו והוא הנאמר בו כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה. ואמר ז"ל הכרת בעה"ז תכרת לעה"ב כלומר שהוא מנוער מלהחיותו בקדושים שלא תחיה נפשו בתחית המתים ואין לו חלק לעה"ב וזה לא יהיה רק במגדף וע"ז. ורז"ל הוסיפו עליהם מגלה פנים בתורה שלא כהלכה והמפר בריתו של א"א ע"ה והמעיין במשנתינו ובברייתא שתולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. ודע שכל חייבי כריתות אין זרעם נכרת אלא אותן שכתוב בהן ערירים ימותו והנכון שהוקשו כל העריות להדדי אבל בשאר כריתות אין לנו הכרע בהם. כתב הרמב"ן ז"ל ודע כי הכריתות הנזכרים בנפש בטחון גדול בקיום הנפשות אחרי המיתה ובמתן השכר בעולם הנשמות כי באמרו יתברך ונכרתה הנפש ההוא מלפני יורה כי הנפש החוטאת היא תכרת בעונה ושאר הנפשות שלא יחטאו תהיינה קיימת לפניו בזיו העליון. ולכך מפרש הנפש ההיא עונה בה, כלומר כי העון שבה יכריתנה ואשר לא גלה הכתוב בפירוש קיום הנפש בלי כריתתה לפי שהיא דבר נצחי וקיומה בקיום מקור מחצבתה ובדבר הראוי לקיום לא צריך להעיד על קיומו כי הוא מקוים ועומד אם לא יבא דבר מה שימנעהו מהקיום ההוא והוא הכרת ועכ"ז לא יגיעוהו הכליון כדגרסינין גיהנם כלה והם אינם כלים שנאמר וצורם לבלות שאול מזבול לו שאול בלה והם אינם בלים זהו מה שראינו לדבר כפי השרשם ע"ד הפשט. אמנם כפי שרשי חכמי הקבלה יש בהם סוד ומעט מן הסוד ההוא כבר רמזנו עליו במקומות מן החבור הזה ובשאר מקומות חבורינו בסוד הזה וברט כפירושינו לתורה ונאריך בסוד הזה בחיבורנו אוצר ד'. והמבין סוד משל למלך ב"ו שחלק בגדי מלכות לעבדיו יבין זה זה הכלל אין נוהג אלא בחייבי כריתות והבן זה מאוד ולא אוכל לגלות יותר מזה בזה המקום. אמר המחבר מצאתי אגרת אחת שלוחה מהרמב"ם זלל"ה לתלמידו החשוב החכם רבי יוסף זלה"ה וקראה מגלה עמוקות והאיגרת ההוא קול הרמב"ם לשונותיו המפוארות נקוט ואתי אף ענין האגרת ההיא דבריו כאלו הדברים הם דברי חכמי הקבלה ודברי הטלסמאות ואולי אחד מתלמידיו כתבם בשמו. ואם הוא אמת שראיתי כתוב שבסוף ימיו נטה אחרי דיעות הקבלה אז בודאי הם דבריו ומעשי ידיו. ואיך שיהיה נביא האגרת ההיא ולא נביט אל מחברה ומוצאה זולת אל הדברים כי הם נכונים למבין וישרים למוצאי דעת:


ספר שושן סודות
שושן סודות השלם

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | שלה | שלו | שלז | שלח | שלט | שמ | שמא | שמב | שמג | שמד | שמה | שמו | שמז | שמח | שמט | שנ | שנא | שנב | שנג | שנד | שנה | שנו | שנז | שנח | שנט | שס | שסא | שסב | שסג | שסד | שסה | שסו | שסז | שסח | שסט | שע | שעא | שעב | שעג | שעד | שעה | שעו | שעז | שעח | שעט | שפ | שפא | שפב | שפג | שפד | שפה | שפו | שפז | שפח | שפט | שצ | שצא | שצב | שצג | שצד | שצה | שצו | שצז | שצח | שצט | ת | תא | תב | תג | תד | תה | תו | תז | תח | תט | תי | תיא | תיב | תיג | תיד | תטו | תטז | תיז | תיח | תיט | תכ | תכא | תכב | תכג | תכד | תכה | תכו | תכז | תכח | תכט | תל | תלא | תלב | תלג | תלד | תלה | תלו | תלז | תלח | תלט | תמ | תמא | תמב | תמג | תמד | תמה | תמו | תמז | תמח | תמט | תנ | תנא | תנב | תנג | תנד | תנה | תנו | תנז | תנח | תנט | תס | תסא | תסב | תסג | תסד | תסה | תסו | תסז | תסח | תסט | תע | תעא | תעב | תעג | תעד | תעה | תעו | תעז | תעח | תעט | תפ | תפא | תפב | תפג | תפד | תפה | תפו | תפז | תפח | תפט | תצ | תצא | תצב | תצג | תצד | תצה | תצו | תצז | תצח | תצט | תק | תקא | תקב | תקג | תקד | תקה | תקו | תקז | תקח | תקט | תקי | תקיא | תקיב | תקיג | תקיד | תקטו | תקטז | תקיז | תקיח | תקיט | תקכ | תקכא | תקכב | תקכג | תקכד | תקכה | תקכו | תקכז | תקכח | תקכט | תקל | תקלא | תקלב | תקלג | תקלד | תקלה | תקלו | תקלז | תקלח | תקלט | תקמ | תקמא | תקמב | תקמג | תקמד | תקמה | תקמו | תקמז | תקמח | תקמט | תקנ | תקנא | תקנב | תקנג | תקנד | תקנה | תקנו | תקנז | תקנח | תקנט | תקס | תקסא | תקסב | תקסג | תקסד | תקסה | תקסו | תקסז | תקסח | תקסט | תקע | תקעא | תקעב | תקעג | תקעד | תקעה | תקעו | תקעז | תקעח | תקעט | תקפ | תקפא | תקפב