שושן סודות אות תקנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוד הווידוי:[עריכה]

מעשה מספר חסידים:

וז"ל ועתה אבאר לך מה שראיתי. פעם א' נתועדתי עם זקן א' בעל שיבה גדולה מהודר פנים והטיתי עצמי מן הצדדין ושאלתי עליו מי הוא זה. ואמרו לי הוא אדונינו מורינו ורבינו הרב הגדול הנעלה הנמצא אצלינו המדריכינו בדרכי יושר. ואל תקרב בד' אמותיו שנשיכתו נשיכת נחש ועקיצתו עקיצת עקרב וראיתי אותו שיש בפניו פני זעם ומפשפש בזקנו ואמרתי בלבי כי אורייתא דמרתחי ליה. ושבתי אצלו ואמרתי לו נלך לבית מדרשך לשמוע דברי תורה מפיך כי בזה אני חפץ והשיב לי אני רואה שבעל גאוה אתה ורצה אתה להתראות וכשמעי דבריו נרתעתי ואמרתי לו לא אדוני, אין זה הדרך עמי. ואז לקחני מיד והוליכני לביתו וראיתי נשים ופילגשים ושפחות גויות ויהודיות וחביות מלאות יין וקורות ביתו נשברים מתלויות הגבינות והבשר המלוח ולא ירא אלהים. ואומר אליו, אדוני הנה ברכך השטן בכל מעשה ידך מ"מ לא זו הדרך לת"ח. ואז בא וישב לפני ופתח פיו ואמר לי בני אני מכירך שקלקלת עצמך לגמרי אשר שנא השם אתה עושה ומהכרת פניך אתה ניכר שאתה בן גדולים מ"מ לא עשו הטוב שלא הדריכוך בדרכי העולם כי הקב"ה ברא את האדם ונתן לו עינים לראות כל ולחמוד אותו ליהנות ממנו והניח ידו ופיו לעשות רצון עינו ועשה לו אבר צריך להשביעו מכל טוב. ועתה בני שמע לעצתי ונאכל בשר ונשתה יין ואחר נשבע כל האברים שלנו שלא ילכו רעבים בקבר כל אלה לא לבטלה בראם הש"י וכשמעי דבריו המכוערים שאלתי מהקב"ה ונפל הבית עליהם והמיתם ואת העיר החזרתי בתשובה עכ"ל. התבונן במעשה הזה ויקח מוסר שתתחכם באחריתך: