שושן סודות אות תסה

סוד נעלם מכל אנשי זמנינו:

למה לא פורש עונש העובר על מ"ע וכן ענין עשה דוחה ל"ת:

אמר המחבר לבאר הסוד זה אי אפשר מבלי שנקדים הקדמות אשר מהן תבנה ותכונן ישוב הקושיה הלזו. וזה כבר התבאר במקומות רבים בתלמוד ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא כדגרסינן בשלהי חלין. ובמסכת קידושין תניא ר' יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה ומתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה. בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך. ובשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים. הרי שאמר לו אביו וכו' עד למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימך לעולם הבא. ותו גרסינין בפ"ק דע"ז אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם, היום לעשותם ולמחר ליטול שכרם ותו גרסינין בפרק כסוי הדם בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש. ותו אמרינן בפ"ק תענית אל אמונה ואין עול, כשם שהקב"ה משלם שכר לצדיקים על מצוה קלה שעושין בעולם הזה לעולם הבא כך הקב"ה משלם שכר לרשעים על מצות שעושין בעולם הזה. ואין עול, כשם שהקב"ה נפרע מהרשעים על עבירה שעושים בעולם הזה לעולם הבא כך נפרע מהצדיקים על עבירה שעושים בעולם הזה כדי לזכותם בעולם הבא. ותו גרסינן בפרק המקבל, אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של גוים אמר ליה ולאו מר כהן הוא מאי טעמא קאי בבית הקברות. אמר ליה ולאו מיתני מר סדר טהרות דתניא ר' שמעון בן יוחאי קברי גוים אין מטמאין. א"ל בארבע לא מצינא (ר"ל בארבעה סדרים איני מצוי) בשיתא מצינא (בששה אהיה מצוי בתמיה). א"ל אמאי. א"ל דחיקא לי מילתא טובא (כי היה עני). דבריה עייליה לגן עדן עד שמע דקאמר מאן אכיל עלמא כרבה בר אבוה (מי אוכל עולמו כרבה בר אבוה). נפק שדינהו. נמצאת למד מכאן ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא. וכן יש בידינו שכל תרי"ג מצות יש דוגמתן בעשר ספירות וכל מצות עשה שעשה אדם בעוה"ז הוא מחזיק לענין הרומז אליו ונעשה עליו מליץ יושר וכי ראוי לנפש הנוסע לאותו העולם ולא יהיו בידו מצות מעשיות כי לא יהיה לו מקום להאחז במרכבה העליונה ומי יגן עליו בעה"ז מהפורעניות ובעולם הבא מעונש הלאווין והנה המבטל מצות עשה ענשו עצום. והראיה מהא דגרסינן בפרק עושין פסין ובשלהי דחגיגה פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטות בהם ק"ו ממזבח הזהב. מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב אין האש שולט בו, פושעי ישראל שמלאים מצות כרמון על אחת כמה וכמה. הנך רואה שמצות מעשיות מגינות מדינה של גיהנם. ואחר הקדמות האלה נבא להתיר הספק אשר נסתפקו בו למה לא נתפרשו עונשי מבטלי מ"ע וזה דע כי כל עונשי גיהנם כדאי אצל שכר המזומן על מצות עשה לעולם הבא, כי טוב לאדם לקבל כל עונשי גיהנם ובלבד שלא יפסיד שכרו לעולם הבא. והראיה העצומה שאם לא היה נטילת שכר מצות עשה חמור מדין עונש לא תעשה, למה דחי עשה את ל"ת. וכי דבר שאין עונש בביטול עשיתו יהיה חמור לדחות דבר שיש בו עונש בעשייתו. אלא וודאי אין הדבר כן. ועוד ראיה באמרו תורה ומעשים טובים כתריס בפני הפורעניות. גלה לנו הסוד כי הם מגן לכל עונשי לא תעשה שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף. ובכלל דע כי לא יכול הפה להוציא עונש מבטל מצות עשה לכן לא ענשו והוא דומיא דעולם הבא עין לא ראתה וגומר ודע זה. עוד נביא לך ראיה אחת ומאמר אחד המורה על גודל מעלת שכר ועונש מבטל מ"ע. וזה הפושע בגופו לבטל מצות עשה ענשו חמור יותר מן המבטל והעובר על מצות לא תעשה. שאם עבר אדם על לא תעשה וכששקלו זכיותיו ועוונותיו והם שוו אלו כנגד אלו, על זה נאר רב חסד מטה כלפי חסד. אבל אם בכלל מחצה עוונתיו עון ביטול מצות עשה והוא בכלל פושעי ישראל בגופן כגון קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם, אפ"לו שזכיותיו ועונותיו שווין לו זה כנגד זה אין בזה רב חסד מטה כלפי חסד. ואי אפשר שלא ירד לגיהנם כדאיתא בפרק קמא דר"ה. ראה הפלא על כח מצות עשה ומעלתה שהפסידה ממנה מדת רב חסד. אמר המחבר לא אחריש בדי מצות עשה ואין ערכם. גרסינן בכתובות פרק הכותב אמר רב כהנא לרב פפי לדידך דאמרת פריעת בע"ח מצוה, אי אמר לא ניחא לי למעבד מצוה מאי. א"ל תנא בד"א במצות לא תעשה אבל במצות עשה כגון שאומרין לו טול לולב עשה סוכה ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו (היינו מכת מרדות). והני מילי במצות עשה שאין מתן שכרה בצדה, אבל אם מתן שכרה בצידה אין מכין אותו כדתניא בפרק כל הבשר כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין ב"ד שלמטה מוזהרין עליה. הנה לך עונשים. מבואר עונשו חמור מבלי חמלה. וראוי שתדע כי המצות הם קשר אחד אי איפשר להיות האחת בלתי האחרת כדמות בגד הנארג שכל חוט וחוט דבוק בחבירו ועוזר בקיומו. וכבר קדם לך הדבר כמה מצות רומזות להקפם וכל הנצאות כולם מההקף נשתלשלו ולכן כל הנמצאות כולן קשורין זה בזה ועוזרין זה לזה ואי אפשר להיות אחד בלתי חבירו וכן יש בנמצאות בכל ד' המורכבות דומ"ם צומ"ח ח"י מדב"ר סגולות נפלאות כאשר נודע לבעלי המחקר המנסים הטבעי הנמצאות וכן בד' יסודות עצמן המשל באש שהיא מתכת ומקפיאה עצמתת ומכלה. ויש לה סגולה נפלאה מיוחדת שהיא מאירה ומאחר שבאלה הנמצאות השפלים ימצאו שינוים כאלה וסגולות כ"ש וק"ו מצות התורה היוצאים מעצמות ההקף. וצדקה וציצית וקטורת יוכיחו וזה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ודע זה והבן. ונמשיל לך משל אחר וכבר ידוע מן החוש שהפת מועלת מן הרעב והמים מן הצמא והאש מהקור וכל אחד משונה מחבירו כך כל מצוה ומצוה צורך גדול ומתן השכר הראוי לה, ואם ביטל אחת מהן ולא קיימו ימצא החסרון דמיון מי שמקבל מזונות רבים לא הכין מים מות ימות בצמא אעפ"י שהכין כל מזונות. וה"ה לשאר מיני הצורך. כן המצות אם לא קיים כולם נפל מידו השכר המכוון מקיומם. פקח עינך וראה המבטל מצוה אחת עד היכן אפשר להגיע היזיקו מצד בטולה. וכן יש סגולות למצות דבר טוב והיפוכו שהוא פורעניות כענין ששנינו בפרק בעשרה מאמרות, שבעה מיני פורעניות וכו' בד' פרקים הדבר מתרבה וכו' על ג' עבירות נשים מתות וכו' בעון ביטול תרומה בעון ביטול חלה וכו' ליכך אם בעל נפש אתה שים נוכח פניך אלה הדברים ותזכה בעולם הזה ועה"ב: