שושן סודות אות תקמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוד המשפט ביום הדין:[עריכה]

הויכוח כביכול בין מידת הדין למידת הרחמים:

מדת הדין אומר, רשע בעונו ימות ר"ל שאין כאן כלייה לכל העולם תתקיים העולם ע"י צדיקים והרשעים יכלו מה"ר אומר אתה אמרת כי לא אחפוץ במות המת וגומר שאל"כ למה נבראת תשובה מדת הרחמים אומר פוקד פשע יעקב כל זאת ר"ל שלא יהיה רשע גמור אז נבראת תשובה אבל רשע גמור ימות בעונו. מה"ד אומר פוקד פשע יעקב כל זאת, ר"ל שלא יהיה רשע גמור אז נבראת תשובה אבל רשע גמור ימות בעונו. מה"ר אומר לא עתה יבוש יעקב שאינו בזה הכת. מה"ר אומר לא יומתו אבות אבות על בנים ר"ל לא יתחלפו להיות בנים. מה"ד אומר אף אני אעשה זאת לכם ר"ל שהמדה הנקראת ואת ואף אני תהיה שולטת עליכם לקחת הדין מכם. מה"ר אומר למעני אעשה ר"ל שבצרתם לך צר ובגלותם לשכינתך גלות הבן הדברים האלה והרמז וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, וארז"ל טוב מאוד זה מלאך המות ואמאי קרי ליה טוב שתובע דין אמת והואיל והופקד לתבוע עונש החוטאים לא יצא ריקם כי כל הנענשים ובני מות בידו נתנו ודע זה: