שושן סודות/אות תפט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ענין לחם משנה והמפה ודרך האכילה:[עריכה]

הט"ז. אחר הקידוש יטול ידיו ויסיר המפות ויקח הב' לחמים בידו ויברך ברכות המוציא, ואח"כ יבצע מן הלחם האחד ויאכל ויתן למסובים ויאכל סעודתו במה שחננו הש"י. אפילו דבר מועט ועשה לכבוד שבת יצא ידי חובתו. ויעשה שבתו חול ואל יצטרך לבריות. וכל מי שיש בידו להרבות עונג שבת ואינו מרבה נהפך ענג לנגע וד"ז. כבר ידעת מאשר קדם אנה רומזים המפות ואנה רומזים הב' לחמים ואנה רומזים הידים. ולכן הראויה הוא שיקחם הלחמים בב' ידיו הרומזים לי"ס, ויחברם יחד לרמוז אל היחוד, ויבצע מן האחד הרומז למדת מלכו"ת אשר נותנת טרף לכל חי, ויאכל הוא בראשונה לרמוז אל מה שאמר אכלתי יערי עם דבשי. ואח"כ יאכלו המסובין והם הכוחות שתחת היחוד. ומה שגזר לעשות שבתך חול וכו'. הטעם מי שמתקן בו מקלקלין כי בהצטרכו לבריות הוציא עצמו מן הכלל הפנימי, ובזה ראוי שיעשה כחול ממה שיצטרך, וד"ז. כי עונג נחסר ו' ולכן בא למפרע נגע והוא סוד העיבור: