שושן סודות אות תכה

סוד גדול כחן של נביאים המדמים צורה ליוצרה:

כבר פירשנו במה שקדם בזה הסוד מה שנראה לנו אלא אח"כ מצאתי מאמר לקדמונים בזה ומלאני לבי לכתבו כי הוא כמבאר למה שקדם וז"ל הסיפור ההוא אמר לי החכם המשכיל כ"ר נתן ז"ל. דע כי שלימות סוד הנבואה לנביא שפתאום יראה צורת עצמו עומדת לפניו וישכח את עצמו ויתעלם ממנו ויראה צורת עצמו לפניו מדברת עמו ומגדת לו העתידות ועל סוד זה אחז"ל גדול כחן של נביאים שמדמין הצורה ליוצרה ואמר החכם אבן עזרא השומע אדם. והמדבר אדם עכ"ל. וכתב החכם אחר כמנגן על זה וז"ל ואני בכח הצירוף והתבודדות קרה את אשר קרני והאור שראיתית הולך עמי כאשר זכרתי בס' שערי צדק אמנם אראה צורת עצמי לנגד עצמי עומדת לזה לא זכיתי ולא יכולתי על זה. עכ"ל. וכתב החכם אחר כמנגן על זה וז"ל ואני הצעיר יודע ומכיר ידיעה וודאית שלא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי ואין בי רוח הקודש ולא משתמש בבת קול כי לא זכיתי לכך ולא פשטתי את כתנתי ולא רחצתי את רגלי עכ"ז אני מעיד עלי שמים וארץ ובשמים עדי וסהדי במרומים שיום מן הימים אני יושב וכותב סוד ע"ד האמת ופתאום ראיתי צורת עצמי עומדת לנגדי ואת עצמי נעלם ממני ונמנעתי לכתוב אנה ומוכרח. עכ"ל. אמר וכן ראיתי לר"מ הנדבוני בפירוש המורה פרק מ"ו שנדחק לפרש המאמר הזה ואמר ז"ל, כל מה שראיתי מן המעיינים בספר הזה ראיתי שפירשו מדמים הצורה ליוצרה, כי ידמה הנבדל צורה אנושית. ולפי דמיונם היה להם לומר הכולל שמדמים היוצר לצורה. ואינו נפלא מהם כי לא העמיקו לעמוד על כוונת המחבר. ואני אבאר לך כוונת המחבר הר"ם ביאור פרק מ"ט, כי המלאך ייחס לו הכנף ולשי"ת הצורה האנושית, להורות יתרון הש"י על מלאכיו. כי הכנפים כלי מהיסודות ההליכה ולזה ראוי שיוחסו לשלוחים ולא לשם יתברך, ויוחס עליהם כי הם מצווים (מקבלים הציווי) ולא מצוים (נותנים הציווי). הנה אמרנו שמדמים הצורה ליוצרה. ירצה שמדמים את הצורה אשר בנפש הנביא אשר הוא גשמי, למלאך, ליוצרה. כלומר לשי"ת. ואמר שעל דמות הכסא כמראה אדם. ודע כי אולי הצורות הרואות בנפש הנביא והראיה שר צבא ה' לא שהן נמצאות חוץ לנפש. עכ"ל. ודפח"ח ושפתיו ברור מיללו שנתן הבדל בין מלאך ובין הש"י במראות הנבואות בדמיון, ודע זה. כי זה הסוד נפלא מאוד גם אנחנו בעת חבורינו לספר הזה בהיותינו מנקדים שם המפורש בנקודת באו לעינינו דברים מפסיקין כדמות אש אדומה לעת מנחת ערב עד שנבהלנו מהם והנחנום וקרה לנו זה בחיבורינו כמה פעמים והאל ברחמיו יאיר עינינו בתורתו אנ"ס: