שושן סודות אות תמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוד חד חרוב:[עריכה]

סוד השומע הזכרת השם מפי חבירו חייב לנדותו:

ומקשין בעלי תריסין למה ינדוהו, ילקוהו או יענשוהו ממון או מכות מרדות או דין אחר. דע כי כל פעולות התחתונים עושים רושם בעליונים ככתוב ובפשעכם שולחה אמכם. ופעולת העליונים אינם לבטלה רק לעשות רושם טוב או רע בתחתונים. וכ"ז ע"י שם הגדול ב"ד שלו שהיא המלכות. וזה הרע הזכיר שמו לבטלה וריתק מעשהו מאמונה וע"כ מרחיקין אותו מב"א ונותנים לו כמידתו כי מדה כנגד מדה לא בטלה. והפך זה עשה בהוגה שם באותיותיו דנוהו שאין לו חלק לעה"ב ולא נדוהו. והטעם כי שימוש של שם יהו"ה הוא אדנ"י וזה קראו בהויותו וביטל כח השמוש ולכן יבטלהו מן העה"ב. ואין טענה מכ"ג המזכירו בב"ה ככתבו רק ב"ה מקום שם אדנ"י. והרוצה להשתמש בצרופי י"ב גבולי אלכסונים יכנס בשם י"ה, כלומר כשרוצה לומר שם יהו"ה בניקוד יקראהו י"ה בד' אותיות כזה יהו"ה וכן כולם, ובקריאתו יכוין מחשבתו בשם יהו"ה והבן זה: