שושן סודות אות תקמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טעם שיש תקיעה לפניה ולאחריה:[עריכה]

מלך יושב על כסא דין, מלכות בית דוד:

ירצה בכאן במלך שם י"ה הרומז אל הבינה. יושב על כסא דין מלכות בית דוד. ור"ה יום דין ברחמים, ירצה שהבינה מתחברת עם המלכות ומלכות עם ת"ת. ויום הכפורים הרחמים בדין, ירצה שהבינה יושבת על מדת יעקב ומתחברת עם המלכות. זה הנראה מכוונת הרב הגדול ז"ל בזה המאמרים. ואין ספק כי כלל במאמר הקצר הזה כל מה שביארו ראשונים ז"ל באריכות דבריהם. הב'. בענייני ר"ה בדרך כלל כסדר היום כפי מה שביארו בעלי העבודה ובפרט הכלל העולה מדברי הזהר ור' נחוניא בן הקנה וז"ל - כבר קדם לנו בזה שהקב"ה מנהיג יצוריו כולם ע"י מדותיו הן לדין הן רחמים, הוא שנאמר הרועה בשושנים. וכבר ידעת שהשושנים נקראים בשם שושנים כי יש לה שש עלים הרומזים בשש קצוות שעמהם מנהיג עולמו. ועל זה נקראת כ"י כשושנה בין החוחים יען כי הוא כלולה בשש קצות. וכשהוא מרחם בריותיו מרחם בדרך אחד מדרכי הרחמים והוא החסד. ובשעת הזעם בדרך אחד מדרכי הזעם והדין הוא הפחד. וזהו תקיעת שופר אשר ממנו יוצא דין ורחמים תקיעה רחמים ושברים עם תרועה דין וכבר ידעת כי סביב העטרה עשר כתות הטומאה אליה עוטרים. וידעת שישראל תוקעים היא עלה בין שתי המדות הרמזים בתקיעות שהם ת"ת וצי"ע ואז כל המקטרגים שותקים אין בהם במה להתחבר. ומלכו"ת שהוא מדת הדין כלולה ברחמים ובשובינו מעונינו יתגלגלו רחמיו עלינו והרמז תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשו ירצה תקעו תעשו המשכה מן תפארת הנקרא שופר בציון והוא צי"ע הריעו, ירצה, המשיכו תרועה להר קדש והיא ירושלים של מעלה לפי שהמלך דן העולם בדין הרומז אל המלכות בחבור הרחמים. שהיא הת"ת היא שופר שתוקעין בו במקדש בר"ה. פיו מצופה זהב לרמוז אל לבושה זהב אשר העולם נידון בה ברחמים הרומז בשופר ודע זה: