שושן סודות אות תפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ענין שני נרות בשבת:[עריכה]

ענין הכנת הנר:

הי"א. ויזהר מאד לעשות הפתילה יפה יפה והשמן יפה. והם ששה מינים בפתילה וששה מינים בשמן הפסולים לעשות מהן בשבת. ואלו הן הו' מינים הפסולים בפתילה - לכש וחסן וכלך האידן פתילת המדבר בירוקה. וששה מינים בשמן הפסולים - זפת שעוה שמן קיק שמן שרפה אליה חלב. ודעת אחרונים הפוסקים שכל אלה פסולם לבדם, אבל הפתילות הפסולות המסבבות עם סביב הכשרות כשרות. וכן השמנים הפסולים בהתערב עמם הכשרים כשרים והטעם הדברים האלה וסודם א"א לפרשם אלא בהקדמות ספרי העבודה והן. הא'. כבר התבאר כי התפאר"ת הוא הנר המאור לששת הספירות ובפרט למשך הו' והוא שלום בית. וכן כבר התבאר במה שקדם שג' מדריגות באילן החיצון סמא"ל ותניניעור ולילית. סמא"ל נגד הת"ת ותניניעור נגד צי"ע ולילית נגד המלכו"ת. הב'. התבאר בספר העבודה שיש אילן החיצון ויש בו רוחות עשר וג' עליונות נבלעו בנרתקן ושבע מהן נשארו והאמצעי שבהן הוא סמא"ל. הג'. שהשמן הטהור היא הבינה והפתילות הטהורות הם שש ספירות והכד המקבל את השמן הוא קו האמצעי. וידעת שקו האמצעי הוא נמשך עם שש הספירות לעולם ושואב מהעינים העליונות להשפיע לשש ספירות. וא"כ השמן היורד בנר האמצעי הוא נמשך לשש ספירות שהם הפתילות והפתילות נמשכין אחריו ונאחזין בו. הד'. וראוי שתדע שהג' מדרגות הן הן שנבלעו בנרתיקן באילן החיצון מהן יורד שמן פסול לנר האמצעי שהוא סמא"ל והשש הנותרים הן הפתילות שהשמן ההוא נחלק עליהם כפי כוחם והשמן הטמא ההוא הוא זפת וכן השאר נחלק על הפתילות הפסולין הא' לכש וכו' ולכן נאסרו ביום התחברות המלך עם המלכה אבל בהתערבן עם הכשרי' הוכשרו כי אז הם פועלים ברחמים ולא יקטרגו ושער שבתפילין ועזאזל יוכיח ודע בזה כי הם אמת וקבלתם אמת: