שושן סודות אות תלה

סוד מעשה ברבי בנאה וכו':

זה הסוד א"א לרמוז בו אלא שנכתוב מקודם כל המימרא ההיא וז"ל בפרק חזקת הבתים. ר' בנאה הוה מציין מערתא (קברים) כי מטא למערתא וכו' (כשהגיע לקברו של אברהם) מצא לאליעזר עבד אברהם אשכחיה דקאי אבבא. א"ל מאי קעביד אברהם. א"ל גני בכנפי דשרה וקא מעיינא ליה לאברהם ברישא. א"ל בעינא דאיזל, זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא. א"ל ליעול ותיתי מידע ידע דיצה"ר בהאי עלמא ליכא. אעל ציין ונפק. כי מטא לאדם הראשון יצאת בת קול ואמרה הסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל. והא בעינא לציוני. כמדת החיצונה כך מדת התחתונה. א"ר בנאה הסתכלתי בב' עקיביו של אד"ה ודומין לב' גלגלי חמה. הכל בפני שרה כקוף בפני אדם. שרה בפני חוה כקוף בפני אדם. חוה בפני אדם כקוף בפני אדם. שופריה דרב כהנא מעין שופרי דרבי אבהו מעין שופרי דיעקב אבינו. שופרי דיעקב מעין שופרי דאדם. עכ"ל. אמר המחבר אחרי רודפי דעות חכמי פירוש המדרש הזה בכמה פנים וחכמי אמת ג"כ נתנו בהם דברי נעם ואמרי טעם נחמדים למראה וטובים למאכל. ובטרם כל דבר, דע שאין ספק שאלו הדברים אם נאמינם בהם כפשוטו לא נמצאו מכלל דת מרע"ה, אלא שזה החסיד ע"ה נדמו לו אלה הדברים ובאלו בדמיונו להרמיז גדולתו בסתרי חכמה האלהית, אם על דרך חכמי הטבע החוקרים בנמצאות כולם ואם על דרך חכמי האמת בעלי העבודה אשר לא הניחו שום אגדה זרה וקשה ע"ד הפשט שלא פירשו ע"ד הסוד. ואחר זה דע כי א"א להבין הסוד הזה בלי שלא נבאר שתופי השמות שבו. ר' בנאה הוא השכל האנושי החוקר בנמצאות כולם. וקראו כן כי הוא בונה עולמות ומחריבן מטבור הארץ עד העילה ראשונה. הוה מציין, כלומר הוה משום סימנים להעתיק מנושא לנושא בנמצאות השפלות כולם אשר קראום פה מערתא דרבנן. וירמוז במערתא לעולם השפל ורבנן לעולם הגלגלים היינו המזגים כולם. וכבר ידעת שכל המורכבים הם מורכבים מחומר וצורה, ולכן אחר אשר עיין במרכבים הג' אל הד' והוא האדם. וזה אמרו כי מטא למערתא דאברהם ר"ל רצה לעיין בחומר בעל חי המדבר ומצאו משונה מן החומרים הקודמים שיצה"ר דבוק בו. וזה אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי אבבא ככתוב לפתח חטאת רובץ. וידעת כי היצה"ר אשר הוא כח המתאוה הוא המונע הגדול לשכל להשלים פעולתיו ולכן מצאו ר' בנאה המציין את כח המתאוה אשר נדבק בחומר, עומד על הפתח. ושאל ר' בנאה מאי קא עביד אברהם, כלומר החומר השלם הזה מה עושה אם נדבק בצורתו ואם לא. השיבו היצה"ר והוא עבד אברהם, גני בכנפי שרה. כלומר, נדבק בצורתו כענין שנאמר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. והיא הצורה המשלמת לחומר. ושרה אותיות השר. והסוד הנמרץ שאמר ומעייני ליה ברישא, כי היא המשלמת ליה בראש כל התחלותיו. א"ל בעינא דליעול, כלומר, השכל המתאוה להיות דבוק במושכלו ולהסיר מעליו את השוער עבד אברהם. השיבו החומר השלם, ליעול וליתי. כלומר, שהחסידים הממיתים תאותם בזה העולם אין כח בזה השוער למעטם מן ההשגה. יכנוס בשלום. אעל וציין ונפק, כלומר, השלים חקירתו. כי מטי לאדם הראשון וכו' בכאן גלה סוד הנבואה והיא המדריגה אשר מזה מסתכלין הנביאים. כי עד עתה היתה חקירתו בחומר בצורת השפלים אבל בדיבוק שכלנו אשר בחומר לשכל הפועל הצורה הוא הדבר. הא בעינא לציוני. כלומר, שאין השכל מניח אותי מלהסתכל ולהשתדל בם בזאת ההשגה. והשיבו, כמדת החיצונה כך מידת הפנימית. כלומר, כל אחת תבין נפשיך בחלקיה אשר הוא במערה החיצונה תבין מדת הפנימית, והוא דבוק שכל ההיולי בשכל הפועל. דע כי אדם האשון הנזכר כאן הוא אדם שבמרכבה וב' עקיביו עולם האמצעי והשפל. הכל לפני שרה והיא הצורה המשלמת לכל החומרים המיוחדת להן. ואדם שבמרכבה התחתונה בפני השכינה כדמות הקוף בפני אדם. והנה מנה לד' צורת היפים לרמז לד' צרת המשלימות לד' המורכבים, צורת דומם וצורת צומח וצורת חי וצורת אדם המורכב האחרון ולכן דימהו לאדם הראשון: