לדלג לתוכן

שושן סודות אות תקנה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סוד שם יום הכפורים:

[עריכה]

כמה הקדמות לפני שמתרץ את הקושיות:

קודם שאבא לבאר הספיקות שנסתפקנו בה נקדים הקדמות - הא'. כבר הודענו בכמה מקומות מן החבור הזה כל דבר מעליונים יש לו דוגמא וענין בעולם ההוה ונפסד. ורוח הבהמות נאצלו עליהם ונשתלשלו מן החיה הנקראת שור. וע"כ בהתקרבו ע"ג המזבח מתעלה אליו כי הוא דוגמתו. ורוח העופות נשתלשלו מחיה הנקראת נשר ובהתקרבו ע"ג המזבח מתעלה אל פני נשר. והכוחות הנאצלות מתפרנסין בו. ופני אדם נהנים וניזונים מנפש האדם המקריב רוחו ונשמתו בעת הקרבן. ודע שכל זה הוא אחרי התאחדות הכוחות עליונים אז הכוחות המסתעפים מהם נוטלים פרס מאת פני המלך ונהנים. אך קודם לכן אינו רשאי שום כח להנות. והסוד באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים. וזה סוד שאסור לעשות חפצו קודם התפלה. הב'. כאשר תתבונן בתיבת כפורים תתבונן כי הוא יורה לענין נקוי והעברת הלכלוך. ולפי שהשכינה נרדפת תמיד בחטא בניה ושוכנת בתוך טומאתן כל השנה אין ספק שצריכה ליטהר במי הרחמים מאם הבנים. וזה ע"י קו האמצעי הוי"ה ית'. והרמז לפני ה' תטהרו כי יום כפורים הוא ר"ל ע"י בינה וכ"ע תוכלו לכפר את אמכם הנרדפת בעונותיכם. הג'. שכל השביעיות רומזים בכלל לז"ס הבנין, ובפרט לצי"ע. והעשירית לכתר עליון או לעטרת צבי. הד'. כל מקום שתמצא אך הוא ירמוז לאהי"ה ראשון או לאהי"ה אחרון הרומז לאם הנרדת בחטא בניה. הה'. הנפש קשורה ברוח והרוח בנשמה, וא"כ הנפש תרמוז למדרגה הא' והרוח לצרור החיים והנשמה אל אם הבנים ככתוב ונשמת שדי תבינם ודע זה. הו'. מצורף אל הקדמה הא' והוא שיש הבדל גדול בין עינוי הנפש ובין התשובה והחרטה והוידוי. שכל אלה הג' הן מועילין מאוד אחרי עינוי הנפש, שאם לא עינה נפשו ולא עינה האבר שחטא בו לא תועיל החרטה והוידוי. והרמז פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. מפני שחטא בעיניו ככתוב וירא אשה וגו'. הז'. דע כי אשה תרמוז לאש הגדולה ולרפה מדת הלוים. וי"א שאין ריח אלא באף ואין ניחח אלא לשון ירידה וירד תרגום ונחית. והטעם שהרוח יורד ומתיחד בצורת הקדושות ההן ומתקרב אליהם ע"י הקרבן. והיינו דאיקרי קרבן. ובזה יותר ספק י"א י"ב י"ג. הח'. דע לך שכל האזהרות שבאו ביום הכפורים לא באו אלא שיהיו מוכנים לקבל שפע וברכה ומחילת העון המגיע להם ממלך המשפט המתחבר ועולה אל מקום הרחמים הגמורים. ולכן לא היה משמש כהן גודל אלא בבגדי לבן כל עבודת יוה"כ הפנימית לרמוז אל כל הפך לבן טהור הוא. ולכן קרא ליום הזה עצם היום ולא כן שאר המועדים ושבת, כי הם אינם עולים רק לקו האמצעי והוא נותן להם משפע הפנימי הטהור ודע זה. ובזה יותר ספק י"ד. הט'. כבר קדם הדבור בזה החבור שיו"ה ב' מקומות, האחד עליון והשני תחתון. והעליון המכפר על התחתון אשר לפני ה' והיא העטרה. ובזה יותר ספק ט"ו ט"ז י"ז. הי'. יש לך לדעת כי נפל ספק בין בעלי העבודה אם יש חילוק בין כרת ואבדון. ויש פנים לכאן ולכאן. וטעם הכרת שימות בחצי ימיו אמנם אחר מותו לא ישוב למקום מחצבתה אך יהיה נהנה מזיו השכינה אמנם לא במקומו. אמנם האבדון הוא שיהיה נאבדת מכל הנאת שכינה אנה שישכון כבוד השכינה. וא"כ לפי זה יהיה חמור עונש מלאכה מעונש עינוי, וראוי שיהיה כן כי עינוי ליכא בפועל העליון, אך בטול מלאכה בהנהגת עולם. ובזה יותר הספק י"ח וי"ט וכ"א. הי"א. כבר ביאנו במה שקדם כי העשירי רומז לעשירית והיא העטרה והט' לצי"ע. ואם יתענה בט' א"כ עזב את הארץ בלי תקון וכפרה ואם יתענה בעשירי לבד א"כ אכל את הפרי וקצץ בנטיעות. ולכן יתחיל בתשיעי וישלים בעשירי. וכבר ידעת שהעשירית נקרא ערב לטעם ערוב הצורות בה, ולכן אמר השי"ת בתשעה לחודש בערב, כלומר תסמיך תשיעי לערב שהיא העטרה ומעתה יהיה התענית מערב שהוא עשירי עד ערב י"א שהיא מדת הדין הקשה. והותר בזה ספק כ"ב כ"ג. הי"ב. השורש המונח אצל בעלי העבודה שמעשה התחתונים הם גורמים לעליונים הן לטוב הן לרע, וכפי הנהגת והמעשה הזה מהתחתונים כן יהיה בעליונים לטוב ולהפכו. וכן שורש מונח לבעלי העבודה כי סביב האילן הפנימי, ובפרט סביב העטרה, כל ערל וכל טמא לנפש כל מלשין ומקטרג תאבים להיות נכנסים לפני ולפנים. ואין להם כח אלא בזמן שישראל סרים מעבודת הש"י. וכשהם ערש"מ (עושים רצונו של מקום) תתעלה השכינה על כל שאר כוחות החיצונים. ושופ"ר ולאהבת הש"י על ישראל ובחמלתו נתן להם יום אחד בשנה לענות נפשם ולהקריב קרבנות מיוחדות ליום הנבחר ההוא כדי שיתיחדו הכוחות האלוהים כולם עד שמלך במסבו לשפוט עמים מישור ולאומים בארץ ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. וסמאל וסנהדריו קבלו משלחן המלך חלקם והאדון השמטה העוזר להם נקשר בעבותות אהבת האילן הפנימי כי יצאו והופיע פני הרחמים הגמורים וכבו אשו הגדולה וכל בלהות ספו תמו וחיות השדה התפוחים השלמה עם ה'. ואז שב האדום ללובן ולשון של זהורית מאדון השמטה הלבינה כי נפשם של כל ישראל נקשרה ברוח ה' ורוח בנשמת ה' שדי מקור מחצבתם והמקור נקשה בגחלת והיו לאחדים וכל הארץ שמחים וטובי לב. ברוך שככה לו בעולמו שבחר בזרע עבדיו והנחילם תורת אמת להנחיל יש בעולם הרוחני ואוצרותיהם למלאות בע"ה אמן. שים נוכח פניך י"ב הקדמות האלה ויותרו לך כל הספיקות שנסתפקו בם גם הבלענו בתוכם סוד עזאז"ל. והמשכיל יבין וזה שרצינו בגלוי סודות יום הכפורים והוא למען שמו ימחול ויסלח לנו חטא עון ופשע: