קטגוריה:שמות ב יג

[כ] דתן ואבירם. דילפינן בב"ר כתיב הכא "שני אנשים עברים ניצים", וכתיב (ר' במדבר טז, יד) "העיני האנשים האלה תנקר", מה התם דתן ואבירם, אף כאן דתן ואבירם. ואין להקשות דהא כל "אנשים" שבמקרא לשון חשיבות, כמו שכתב רש"י בפרשת שלח לך אצל "כלם אנשים" (במדבר י"ג, ג'), ואם כן איך יתכן שיקרא לדתן ואבירם בשם חשוב, ותירץ הרב המזרחי במקום שבא מלת "אנשים" לתאר שמותם שהיו אנשים, כמו "כלם אנשים" שהכתוב בא לתאר השם - אז פירוש אנשים כשרים, אבל כשלא בא לתאר השם אינו מורה לנו דבר. ואין זה כן, דהא "בחר לנו אנשים" (להלן יז, ט) דרשו (מכילתא שם) גם כן אנשים כשרים. ובפרשת שלח לא דרשו (במדב"ר טז, ה) מן "כלם אנשים" שכשרים היו, אלא מן "שלח לך אנשים" (במדבר י"ג, ב'), אף על גב דזה יש ליישב דסמכו על "כלם אנשים". אבל העיקר הוא כי סתם "אנשים" הוא בודאי צדיקים בכל מקום, כי לשון "איש" הוא בא בכל מקום על שהוא בעל דבר, כמו "הלא איש אתה ומי כמוך בישראל" (שמואל א' כ"ו, ט"ו), ולפיכך לשון "איש" שהוא בעל דבר, וכל בעל דבר הוא חשוב. ומכל מקום כשהוא באה אצל רעה, כמו כאן, הוא בא על בעל דבר לרעה, שהרי אצל רעה נכתב. אף על גב דכאן אינו בעל דבר לרעה כל כך, שאין זה רק הכאה ואינו מופלג, לכך דרשו רז"ל (שמו"ר א, כט) שהם דתן ואבירם שנקראים במקום אחר "אנשים", שהם אנשים ברע, וכל מעשיהם בתכלית הרע. וכן "ויותירו אנשים" (שמות ט"ז, כ') אף על גב שאין זה הפלגה ברעה מצד עצמו מה שהותירו המן, לכך דרשו ז"ל (שמו"ר כה, י) שהם דתן ואבירם שמופלגים ברעה מאוד, ואין אנשים ברע כי אם דתן ואבירם שנמשכו במחלוקת והיו רוצים להיות אנשים להתגבר על משה, וזהו בעל דבר לרע, דהיינו במחלוקת. אבל "ועמדו שני אנשים" (דברים י"ט, י"ז) אין לדרוש חשובים וכשרים, דסתם אדם כשר לעדות, שלא פסלה תורה רק רשע, ועל כרחך דרשינן (שבועות דף ל.) "אנשים" 'ולא נשים'. וכן "יצאו אנשים בני בליעל" דרשו (סנהדרין דף קיא:) "אנשים" 'ולא נשים', שהרי כבר כתיב "בני בליעל", ומה בא לאורויה "אנשים", אי בא לומר שהם כשרים - זה אינו בודאי, ולומר שהם רשעים - זה אין צריך, אלא ללמוד "אנשים" 'ולא נשים'. ועיין בפרשת דברים (דברים א', י"ג): [כא] אף על פי שלא הכהו. 'למה הכית' לא נאמר, אלא "למה תכה" לשון עתיד (סנהדרין דף נח:):

ט. דתן ואבירם - דכתיב הכא (שמות ב יג): "שני אנשים", וכתיב התם (במדבר טז כו): "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה".

י. אף על פי שלא הכהו - דהיה לו לומר "למה אתה מכה רעך?", כמו שאמר למעלה "מכה עברי". א"ו פירושו "למה תרצה להכות רעך?".

כ. רשע כמותך - דקשה לו, איך קראו "רעו" אם זה היה רשע וזה לא היה רשע? לכן פירש, שגם כן חבירו היה רשע (מהרש"ל).בד"ה ריעך רשע כמותך דאל'כ ריעך ל'ל כו' נ"ב ול"נ בלא יתור דרעך אלא מלישנ' קדייק דמאחר שקרא לאחד רשע כלומר רשע כמותך אפ"ה אין אתה ראוי להכותו וק"ל מהרש"ל: