קטגוריה:שמות ב יג
נוסח המקרא
ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ.
וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃
וַ/יֵּצֵא֙ בַּ/יּ֣וֹם הַ/שֵּׁנִ֔י וְ/הִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַ/יֹּ֙אמֶר֙ לָֽ/רָשָׁ֔ע לָ֥/מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּנְפַק בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא וְהָא תְּרֵין גּוּבְרִין יְהוּדָאִין נָצַן וַאֲמַר לְחַיָּבָא לְמָא אַתְּ מָחֵי לְחַבְרָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּנְפַק בְּיוֹמָא תִּנְיָינָא וְאוֹדִיק וְהָא דָתָן וַאֲבִירָם גוּבְרִין יְהוּדָאִין נָצָן וְכַד חֲמָא דִי זְקַף דָתָן יְדֵיהּ עַל אֲבִירָם לְמִימְחֵיהּ אָמַר לֵיהּ לְמָא אַנְתְּ מָחֵי לְחַבְרָךְ: |
רש"י
"נצים" - מריבים.
"למה תכה" - אף על פי שלא הכהו, נקרא "רשע" בהרמת יד.
"רעך" - רשע כמותך.
ראו גם ביאור:שמות ב יג.
ט. דתן ואבירם - דכתיב הכא (שמות ב יג): "שני אנשים", וכתיב התם (במדבר טז כו): "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה".
י. אף על פי שלא הכהו - דהיה לו לומר "למה אתה מכה רעך?", כמו שאמר למעלה "מכה עברי". א"ו פירושו "למה תרצה להכות רעך?".
כ. רשע כמותך - דקשה לו, איך קראו "רעו" אם זה היה רשע וזה לא היה רשע? לכן פירש, שגם כן חבירו היה רשע (מהרש"ל).בד"ה ריעך רשע כמותך דאל'כ ריעך ל'ל כו' נ"ב ול"נ בלא יתור דרעך אלא מלישנ' קדייק דמאחר שקרא לאחד רשע כלומר רשע כמותך אפ"ה אין אתה ראוי להכותו וק"ל מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נִצִּים – מְרִיבִים.
לָמָּה תַכֶּה – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע בַּהֲרָמַת יָד (סנהדרין נ"ח ע"ב).
רֵעֲךָ – רָשָׁע כְּמוֹתֶךָ (תנחומא שמות י).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ריב, ויאמר לרשע למה תכה רעך כי שני רעים שהם במצור ובמצוק יאהבו זל"ז בטבע ויעזרו זל"ז לא שיהיה ריב ומדון ביניהם, ובזה נודע שנטוע בנפשו אהבת משפט וצדק בין איש
ובין אחיו, שכ"ז צריך למי שמוכן להנהיג הנהגת העם, כמ"ש צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
- מי הגיד למשה כי זה רשע כמותו?
- ועוד: היכן כתוב שביקש להכותו, שהרי לא נאמר "וירם ידו להכותו"?
ונראה לפרש, שלשון 'הכאה' שייך גם בלשון, כמו שנאמר (משלי יב יח): "יש בוטה כמדקרות חרב", וכתיב (דברים כז כד): "ארור מכה רעהו בסתר", כי המטיל מום בחברו, אין לך מכה גדולה ממנה, ורז"ל אמרו (קידושין ע.): "כל הפוסל - במומו פוסל", ומשה ראה שני עברים נצים בחרופים וגידופים, ואם כן, שניהם רשעים, כי מידת הצדיקים להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים קול מחרף ואינם משיבין. וקראו "רעך" - רשע כמותך ממש, כי באותו מום שאתה פוסל ומכהו בשוט לשונך, ודאי אותו מום נמצא גם בך, כי הפוסל במומו פוסל. על כן אמר "למה תכה רעך", כי הוא רעך במום זה.
והראיה על זה שלא היתה כאן הכאה ביד כי אם בפה, ממה שאמר (שמות ב יד): "הלהרגני אתה אומר", "וכי אתה חושב להרגני באמרי פיך, לשלם לי מידה כנגד מידה? הלא עדיין לא הרגתיו ממש שתחשוב להרגני, כי כך דרכך להזהיר בעונש יתר על החטא, כי המצרי היה גם כן מכה איש עברי ואתה הרגתו, כך תחשוב לעשות גם לי".אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (נדרים סד:): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם"
"ויאמר לרשע" -
- (סנהדרין נח:): "אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו, אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, "למה הכית" לא נאמר אלא "למה תכה", אף על פי שלא הכהו נקרא רשע"
-
- פרשנות מודרנית:
הלכות מכות בשדה
(שמות ב יג): "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע 'לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?'"
א. משה רבנו יצא לשדה וראה אנשים נִצִּים = רבים, תוקפים זה את זה כמו נֵץ.
ב. אם שניהם תקפו זה את זה, למה רק אחד מהם נקרא " רשע "?
- ייתכן שהמריבה התחילה במילים, עד שאחד מהם הרים יד על חברו להכותו, ומי שפוגע בזולת בגופו או בממונו נקרא רשע .
ג. מדוע נאמר " למה תכה " במקום "למה הכית"?
- ייתכן שהוא עדיין לא היכה אלא רק הרים את ידו כמתכונן להכות; מכאן ש"המגביה ידו על חבירו - אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע" (ריש לקיש, תלמוד בבלי סנהדרין נח:, וגם רש"י על הפסוק) .
- אמנם, על-פי ההלכה, רק מי שהיכה את חברו ממש נקרא "רשע מדאורייתא"; מי שהרים יד על חברו ולא הכהו נקרא "רשע מדרבנן" (ראו על איסור ההכאה ותוצאותיו ).
ד. מדוע נקרא השני בשם " רעך ", והרי אם הם היכו זה את זה, הם בוודאי לא היו חברים טובים? (ואם הכוונה להדגיש שהוא מעם ישראל, למה לא נקרא "אחיך"?)
- בלשון המקרא, רֵעך = אדם הקשור אליך בדרך כלשהי - מכר, ידיד או שכן ; ייתכן שמשה פונה אל רגשותיו של המכה ואומר לו "למה אתה מכה את מכרך/שכנך, והרי אתם מכירים זה את זה, גרים באותו מקום ונמצאים באותו שיעבוד - ראוי שתהיו מאוחדים ולא תריבו!"
- וע"פ רש"י , רעך = הדומה לך, ולפי זה, בפסוק שלנו, "רעך - רשע כמותך"; ייתכן, שתוך כדי דבריו של משה, גם השני הרים יד על הראשון להכותו, ולכן גם הוא נקרא "רשע".
- האם יש להסיק מכאן, שאסור לאדם להחזיר למי שמכה אותו? - לא בהכרח: בפרשה מקבילה בספר דברים נאמר (דברים כה ב): "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע , וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף, פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ": יש מקרים שבהם אדם נחשב ל"רשע" וראוי לקבל מכות, אבל גם במקרים אלה, יש להכות אותו רק "כדי רשעתו במספר", בדיוק כמה שמגיע לו ולא יותר (ראו הלכות מכות בבית המשפט ). ייתכן שאותו "רֵע" הרים את ידו והכה את רעהו יותר מהמינימום ההכרחי, ולכן נחשב גם הוא "רשע".
ה. ע"פ מדרש שמות רבה (הובא גם ברש"י), שני הנצים היו דתן ואבירם; איך הם הגיעו לזה?
- אולי משום שדתן ואבירם הם שני האנשים היחידים שמשה רבנו קרא להם " אנשים רשעים ": (במדבר טז כו): "וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר 'סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם'".
ו. ההתערבות של משה במריבה זו גרמה לו נזק, כמתואר בפסוק הבא: (שמות ב יד): "וַיֹּאמֶר 'מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?' וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר 'אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר'": אותו רשע שהיכה את רעהו רמז למשה, שהוא מסוגל להלשין עליו בפני השלטונות, וכתוצאה מכך משה נאלץ לברוח; מכאן, אולי, למד שלמה המלך על הסכנות שבהתערבות במריבה בין שני רשעים; ראו מתי צריך להתערב בריב?
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-16.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
ד
דפים בקטגוריה "שמות ב יג"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.