ביאור:שמות ב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




ה' יודע את צערנו גם כשאנחנו לא יודעים לבטאו במילים[עריכה]

לפעמים אנחנו בצרה כל כך גדולה, שאנחנו לא מסוגלים אפילו להתפלל במילים, אלא רק לצעוק. התורה מלמדת, שה' שומע ומבין אותנו גם במצב כזה:

(שמות ב כה): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱלֹהִים"

בפסוקים הקודמים סופר, שבני ישראל נאנחו מתוך ייאוש כשראו שפרעה מת והשיעבוד לא הסתיים, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלהים מן העבודה ; לא מסופר שהם התפללו או קראו מילים כלשהן - הם רק זעקו בלי מילים; ובכל זאת, ה' הבין:

וירא אלהים את בני ישראל = ראה את כל העוולות שהמצרים עושים להם, גם את אותן עוולות שהם כבר לא ראו, כי התרגלו שכך הוא המצב;   וידע אלהים = ידע את כל הצער שבליבם של בני ישראל, גם את אותו צער שהם לא ידעו לבטא במילים.

עד עכשיו, בני ישראל סבלו מהשיעבוד אך לא זעקו אל ה', הם קיוו שהשיעבוד יחלוף מעצמו כשפרעה ימות, לכן גם ה' העלים עיניו, וכביכול "לא ראה" את השיעבוד. ברגע שבני ישראל התייאשו מגאולה טבעית ופנו אל ה', למרות שהפניה היתה בצעקה בלבד ללא מילים כלל, ה' פנה אליהם - וירא אלהים את בני ישראל , והחליט לגאול אותם - וידע אלהים . מייד לאחר מכן, בתחילת פרק ג, ה' התגלה אל משה ושלח אותו לגאול את בני ישראל.

הזעקה אל ה' אינה מיועדת להעביר לו מידע על הסבל של הזועקים, אלא רק להוכיח לו שהם פונים אליו ושמים בו את מבטחם; ולכן זעקה ללא מילים מספיקה.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

מדוע נאמר שה' ראה וידע, האין זה מובן מאליו? פירשנו למעלה בשלוש דרכים:

1. הפסוק בא להדגיש, שלמרות שבני ישראל עצמם לא ידעו לבטא את צערם במילים, אלא רק בצעקה - ה' ראה וידע את כוונתם.

2. הפסוק בא להדגיש, שה' ראה וידע גם את הדברים הנעשים בסתר: " "וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ" - זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ [עינוי שבסתר, שמרוב עבודה קשה לא יכלו להזדווג, והמצרים עשו זאת "פן ירבה"], כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת בְּני יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים" " ( הגדה של פסח באתר ויקיטקסט [ביאור של אורי מילר] ) .

3. הפסוק בא להדגיש, שלפני שבני ישראל צעקו אל ה', הוא העלים עיניו, וכביכול לא ראה ולא ידע; רק אחרי שהם החליטו לפנות אליו, פנה גם הוא אליהם: " "נתן עליהם לב ולא העלים עיניו" " ( רש"י ) ; " "כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם והיה לאכול, ועתה שמע אלהים נאקתם וראה אותם, לומר שלא הסתיר פניו עוד מהם, וידע את מכאובם וכל הנעשה להם ואת כל הצריך להם.. והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם.. אע"פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל, כמו שמפורש על ידי יחזקאל (יחזקאל כ ח), אלא מפני הצעקה קיבל תפלתם ברחמיו" " ( רמב"ן ; וראו גם רעיון דומה ב שמות רבה כא ה ) .

ומה ההבדל בין וירא לבין וידע ? פירשנו למעלה בשתי דרכים:

1. ראיה מציינת דברים גלויים, וידיעה מציינת דברים נסתרים, למשל:

  • ה' ראה את העוולות שהמצרים עושים לבני ישראל, וידע את הצער שבליבם של ישראל;
  • ה' ראה את העוולות הנעשות בגלוי, תחת השמש, בחסות החוק המצרי;   וידע שיש עוולות נוספות הנעשות בסתר, בחדרי חדרים, כ"יוזמה פרטית" של אזרחים מצריים: " "וירא אלהים - החמס שהיו המצרים עושים בגלוי; וידע - העשוי בסתר." " ( אבן עזרא ) .

2. ראיה מציינת תשומת לב למצב, וידיעה מציינת החלטה על פעולה, כמו ב (שמות לג ה): "ויאמר ה'... הורד עדיך מעליך, ואדעה מה אעשה לך", וכמו שאומרים בלשון ימינו "אני יודע מה אני הולך לעשות"; או: ידיעה מציינת התעוררות של רחמים, כמו ב (בראשית יח כא): "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא אדעה"( רמב"ן שם ) .

3. ורמב"ן הוסיף פירוש על-דרך הסוד: " "ועל דרך האמת, יש בכתוב הזה סוד גדול מסתרי התורה, לומר כי עלה עינויים למאור פניו, וקירב אותם אל הדעת , כענין "בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור" (חבקוק ג ב). ולכן יאריך הכתוב בזה, אחרי שאמר כבר [בפסוק הקודם] וישמע אלהים ויזכר אלהים. ונתפרש הפסוק הזה במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר אות עו), תבינהו משם" " ( רמב"ן ) , " "ומאי בקרב שנים תודיע ? כך אמר: ידעתי שאתה האל הקדוש, דכתיב (שמות ט"ו יא) מי כמוכה נאדר בקדש , וקדש בך ואתה בקדש, ואעפ"כ בקרב שנים תודיע, ומאי תודיע? - תרחם, כד"א וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים , מאי וידע? משל למה"ד, למלך שהיתה לו אשה נאה והעמיד ממנה בנים, וחיבבם וגדלם. ויצאו לתרבות רעה, שנאם ושנא אמם. חזרה אמם אליהם, ואמרה 'בני, למה אתם עושים כך? שאביכם שונא אותי ואתכם', עד שנחמו וחזרו לעשות רצון אביהם, ראה אביהם כך, אהבם כבתחילה וזכר אמם, הה"ד וירא אלהים וגו' וידע וגו' , וכתיב בקרב שנים תודיע" " ( ספר הבהיר עו ) .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]

  • דבר תורה : וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. תגובתו של משה למראה העוולה והשחיתות המוסרית, הנובעת מדרכי התנהגותו של האיש המצרי, הביאה את משה לתגובה קיצונית וחד-משמעית ... ( cache )
  • פרשת שמות : מתוך תשובה, שנ' וירא אלהים את בני ישראל. מתוך הקץ, שנ' וידע אלהים, ועתידין להגאל מתוך ה' דברים. מתוך צרה שנ' (תהלים קו מד) וירא בצר להם. ... ( cache )
  • עולם התנ"ך : וירא אלהים את בני ישראל, כמה דתימא (שמות ג, ז) ראה ראיתי את עני עמי. ... וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים ידע הקדוש ברוך הוא שעליו לגאלם למען שמו, ... ( cache )
  • מכילתא על שמות יט ג€“ ויקיטקסט : 17 יולי 2009 ... רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר, (שמות ב) וירא אלהים את בני ישראל ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה; וידע אלהים, ... ( cache )
  • בחדרי חרדים | פרוש המילה "משיח" : וירא אלהים את בני ישראל, כמה דתימא (שמות ג, ז) ראה ראיתי את עני עמי. וידע אלהים (שם שם, ז) כי ידעתי את מכאוביו. דבר אחר: ... ( cache )
  • קטגוריה:בראשית מו א ג€“ ויקיטקסט : 23 יוני 2009 ... עני עמי (שמות ג ז) וירא אלהים את בני ישראל (שם ב כה) שאין הראיה בהם שיראה את גופם אבל שישגיח בענינם וידע אותו וזה דרכו בכל התורה לא כטעם ... ( cache )
  • מרכז ישיבות בני עקיבא - "דרך ארץ פלשתים"- מול "דרך המדבר ים-סוף ... : וירא אלהים את בני ישראל. וידע אלהים" (פס' כג-כה). אחרי פסוקים אלה באה פרשת הסנה, ועמה הופעת ה' אל משה בשם ה' , ובראשית פרשת וארא (ו', ב) הופך המעבר הזה למצב ... ( cache )
  • וטימשו תבשמ-מ שמ סיתרמש שוג:מ" נשחש"מ? : וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים" - פשט הכתוב. הוא שכאשר היתה לפתע הזדמנות למנוחה בזמן "בין השמשות" - תם שלטונו של מלך אחד ועדיין ... ( cache )
  • מכילתא שמות : הרי הוא אומר: וירא אלהים את בני ישראל - ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה, וידע אלהים - ידע בהם שעשו תשובה ולא ידעו זה בזה. ... ( cache )
  • השמיעיני את קולך - הרב ש. יוסף וייצן : ... מיד וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקב"ה מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה והיה הקב"ה מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין, מה עשה גירה לפרעה לרדוף ... ( cache )
  • מדרש תנחומא - שמות : ... וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו וגו' וירא אלהים את בני ישראל ראה שאין בידם מעשים טובים וגאלם שנאמר (תהלים קו) ויושיעם למען שמו: ... ( cache )
  • מדרש רבה מגילת אסתר - פרשה ה : ודכוותיה (שמות ב') וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים משה. מי הגון לדבר זה? ומשה היה רועה. ודכוותיה (שמואל א' ח') ויאמר שמואל אל העם, לכו איש לעירו וגו' ... ( cache )
  • פרשת ויגש : " וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים", ראה כי היו לעם, וידע והמבין יבין. (א.ז.) " שהתרגזו זה בזה בשביל בנימין" זה לעולם הזה, וזה לעולם הזה ולעולם הבא. ... ( cache )
  • גבורות ה' - המהר"ל - תוכן : יט, בריחת משה רבינו ממצרים וזיווגו. כ', במה היה יתרו ראוי להתחבר עם משה רבינו. כא, ביאור הכתובים מ"ויהי בימים הרבים ההם" עד " וירא אלהים את בני ישראל ... ( cache )
  • קבלה- פרשת השבוע "בשלח" : (כה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים : (אורי"ה) "וירא וידע" = בגימ' 307 = רבקה, היא הנביאה העושה בבכורה (מקדמת בכורה ליעקב על-פני עשו). ... ( cache )
  • פרשת כי תבוא / אלחנן סמט : "וישמע ה' את קלנו..." - כמה שנאמר (שמות ב', כד): "וישמע אלהים את נאקתם"... "וירא את ענינו" - ... כמה שנאמר (שם כה): " וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים". ... ( cache )
  • עלון פרשת יתרו כ"א שבט תשס"ד תביעת הלב דבר הרב סיפר רבי ברוך בנו ... : כיוצא בזה מצאנו בעת שקשתה עבדות מצרים על אבותינו, נאמר: " וירא אלהים את בני ישראל וידע אלוהים" (שמות ב). והסביר המדרש רבה: "וירא אלהים שעשו תשובה הבינוניים ... ( cache )
  • יהדות - ניסים בפסח : אם בתחילת סיפור יציאת מצרים כל מה שכתוב הוא: " וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים " - הקב"ה מזדהה עם הצער של עם ישראל אבל אין הוכחה מעשית לכך, עד מכת בכורות ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il- ואני נסכתי מלכי (תהלים פרק ב) : ... כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה שנאמר (שמות ב) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו מיד וירא אלהים את בני ישראל התחיל הקב"ה ... ( cache )
  • נומרולוגיה ייעוץ זוגי גישור כירולוגיה - נומרולוגיה קבלית - פרשת ... : שים נא ידך תחת ירכי = 1483 בגימ' = שמות ב' ג€“ כ"ה : וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים : (לאחר ותעל שועתם ). אם נא מצאתי חן בעיניך = 853 בגימ' = במדבר כ"ו ... ( cache )
  • ילקוט שמעוני - ואתחנן : מתוך רחמים וירא אלהים את בני ישראל. מתוך הקץ וידע אלהים. אף לעתיד לבוא [אין נגאלים אלא מוץ חמשה דברים הללו]. מתוך צרה בצר לך. מתוך תשובה ושבת עד ה' אלהיך. ... ( cache )
  • פירוש לתנ"ך - פרק ב', ספר שמות בכפשוטו : ... העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה כד וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב כה וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים ... ( cache )
  • 'תניא שבועי, הרב יצחק גינזבורג - פרשת וישב ֲ» דברי תורה בראשית ... : הנה מתחילה קודם שמרחם עליו, נעשה המשכה א' במדת רחמנות, שיתן לבו להסתכל על העני, כמו שכתוב " וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים", ופירש רש"י ז"ל "נתן לב עליהם ... ( cache )
  • ספר שערי צדק - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯ : ... כלומר כשנשתברו הלוחות והצנורות נפסקו הבריכות וההמשכות, והנני רומז ויקרא אלהים ליבשה ארץ וכתיב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים, הראייה היא סוד הפקידה: ... ( cache )
  • ב "ו : " וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים". אומר תרגום יונתן )בתרגום חופשי( "ראה. ה' את צער השיעבוד של בני ישראל והיה. גלוי לפניו התשובה שעשו בסתר ושלא ... ( cache )
  • ספר שושן סודות - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯ : וברכת ראה נא בעניינו לגבורה ככתוב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ברכת רפאינו לת"ת כדכתיב כי אני יהו"ה רופאיך. ברך עלינו לנצח כי משם יוצא לתבואה ולפירות ... ( cache )
  • שמות רבה א ג€“ ויקיטקסט : 13 ינואר 2010 ... ד) אלה אלהיך ישראל וידע אלהים שעתידים להקדים נעשה לנשמע ורבנן אמרי וירא אלהים שעשו תשובה הבינונים וגם הרשעים הרהרו לעשות תשובה דכתיב ... ( cache )


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-31.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ה' יודע את צערנו גם כשאנחנו לא יודעים לבטאו במילים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-02-25